Aber der Meister hat weder drei gesagt noch sieben gesagt! Er sagte zu ihm: Freilich, „zwischen dem siebten Tag und den sechs Werktagen“ ist dem Schluss[segen] ähnlich; und Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Wer die Hawdala spricht, muss etwas dem Schluss Ähnliches nahe vor seinem Schluss sagen. Und die Pumbeditaner sagen: etwas ihrem Anfang Ähnliches nahe vor ihrem Schluss.
והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר א"ל איברא בין יום השביעי לששת ימי המעשה מעין חתימה היא ואמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall] eines Festtags, der auf den Schabbat folgt, wo wir „zwischen Heiligem und Heiligem“ abschließen.
מאי בינייהו איכא בינייהו יום טוב שחל להיות אחר השבת דחתמינן בין קודש לקודש
Wer sagt: etwas ihrem Anfang Ähnliches nahe vor ihrem Schluss, braucht nicht „zwischen der Heiligkeit des Schabbat und der Heiligkeit des Festtags hast Du unterschieden“ zu sagen; und wer sagt: etwas ihrem Schluss Ähnliches nahe vor ihrem Schluss, muss sagen: „Zwischen der Heiligkeit des Schabbat und der Heiligkeit des Festtags hast Du unterschieden.“
מ"ד מעין פתיחתן סמוך לחתימתן לא בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ומאן דאמר מעין חתימתן סמוך לחתימתן בעי למימר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת
Zur Sache selbst: Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Oschajas: Wer weniger [sagt], sage nicht weniger als drei, und wer mehr [sagt], sage nicht mehr als sieben.
גופא אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע
Man wandte ein: Man spricht Unterscheidungen am Ausgang der Schabbate, am Ausgang der Festtage, am Ausgang des Jom Kippur, am Ausgang des Schabbat zu einem Festtag und am Ausgang eines Festtags zu den Halbfeiertagen, nicht aber am Ausgang eines Festtags zum Schabbat. Wer geübt ist, sagt viele; und wer nicht geübt ist, sagt eine.
מיתיבי אומר הבדלות במוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים ובמוצאי יום הכפורים ובמוצאי שבת ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד אבל לא במוצאי יום טוב לשבת הרגיל אומר הרבה ושאינו רגיל אומר אחת
Es ist [ein Streit von] Tannaim, denn Rabbi Jochanan sagte: Der Sohn der Heiligen sagt eine, und das Volk hat den Brauch, drei zu sagen. Wer ist der Sohn der Heiligen? Rabbi Menachem bar Simai. Und warum nennt man ihn „Sohn der Heiligen“? Weil er das Bild auf einer Münze nicht anschaute. Raw Schmuel bar Idi sandte ihm: Chananja, mein Bruder, sagt eine, und die Halacha ist nicht wie er.
תנאי היא דא"ר יוחנן בנן של קדושים אומר אחת ונהגו העם לומר שלש מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם בר סימאי ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דלא איסתכל בצורתא דזוזא שלח ליה רב שמואל בר אידי חנניא אחי אומר אחת ולית הלכתא כוותיה
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Wer die Hawdala spricht, muss [Unterscheidungen] nach Art der in der Tora genannten Unterscheidungen sagen. Man wandte ein: Wie ist die Ordnung der Unterscheidungen? Man sagt: „Der unterscheidet zwischen Heiligem und Profanem, zwischen Licht und Finsternis, zwischen Israel und den Völkern und zwischen dem siebten Tag und den sechs Werktagen, zwischen Unreinem und Reinem, zwischen dem Meer und dem Trockenen, zwischen den oberen Wassern und den unteren Wassern, zwischen Kohanim, Leviten und Israeliten“;
אמר רבי יהושע בן לוי המבדיל צריך שיאמר מעין הבדלות האמורות בתורה מיתיבי סדר הבדלות היאך אומר המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה בין טמא לטהור בין הים לחרבה בין מים העליונים למים התחתונים בין כהנים ללוים וישראלים
und man schließt mit der Ordnung der Schöpfung. Andere sagen: mit „der die Schöpfung bildet“. Rabbi Jose beRabbi Jehuda sagt: Man schließt mit „der Israel heiligt“. Wenn dem so ist – bei „zwischen dem Meer und dem Trockenen“ steht doch keine Unterscheidung geschrieben! Streiche hiervon „zwischen dem Meer und dem Trockenen“.
וחותם בסדר בראשית ואחרים אומרים ביוצר בראשית רבי יוסי ברבי יהודה אומר חותם מקדש ישראל ואם איתא הא בין הים לחרבה לא כתיבא ביה הבדלה סמי מכאן בין הים לחרבה
Man sagt: Kohanim, Leviten und Israeliten sind zwei Dinge: zwischen Leviten und Israeliten, denn es steht geschrieben: „In jener Zeit sonderte der Ewige den Stamm Levi aus“ (Dtn 10,8); zwischen Kohanim und Leviten, denn es steht geschrieben: „Die Söhne Amrams: Aaron und Mose; und Aaron wurde ausgesondert, um ihn als Hochheiliges zu heiligen“ (1 Chr 23,13).
אמרי כהנים לוים וישראלים תרי מילי נינהו בין לוים לישראלים דכתיב (דברים י, ח) בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי בין הכהנים ללוים דכתיב (דברי הימים א כג, יג) בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים
Womit schließt man? Raw sagte: „Der Israel heiligt“; und Schmuel sagte: „Der unterscheidet zwischen Heiligem und Profanem“. Abaje – und manche sagen: Raw Josef – verfluchte dies, [nämlich] das [Wort]Raws.
מחתם מאי חתים רב אמר מקדש ישראל ושמואל אמר המבדיל בין קודש לחול לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב
Es wurde im Namen Rabbi Jehoschua ben Chananjas gelehrt: Jedem, der mit „der Israel heiligt und der unterscheidet zwischen Heiligem und Profanem“ schließt, verlängert man seine Tage und seine Jahre.
תנא משמיה דרבי יהושע בן חנניא כל החותם מקדש ישראל והמבדיל בין קודש לחול מאריכין לו ימיו ושנותיו
Original: Pesachim 104a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.