und der Grund ist, dass es nach der Zeit ist, dass seine Sache vollständig ist; also ist innerhalb der Zeit wie vor der Zeit.
וטעמא דלאחר זמן הוא דגמר' לה למילתיה הא תוך זמן כלפני זמן
Nidda 46a נדה
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und ferner wandte Rabbi Seira ein: „Ein Mann, wenn er ein Gelübde ausdrücklich gelobt“ (Num 6,2) – was lehrt „Mann“? Um einen von dreizehn Jahren und einem Tag einzuschließen: Obwohl er nicht ausdrücklich zu erklären weiß, sind seine Gelübde gültig.
ועוד מתיב רבי זירא (במדבר ו ) איש כי יפליא לנדור נדר מה ת"ל איש לרבות בן י"ג שנה ויום אחד שאע"פ שאינו יודע להפליא נדריו קיימין
Wie ist der Fall? Wenn er keine zwei Haare hervorgebracht hat, ist er ein Minderjähriger! Vielmehr doch, wenn er zwei Haare hervorgebracht hat; und der Grund ist, dass er dreizehn [Jahre] und einen Tag alt ist, dass er ein Mann ist; also ist innerhalb der Zeit wie vor der Zeit. Das ist eine Widerlegung.
ה"ד אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא אלא לאו דאייתי שתי שערות וטעמא דבן י"ג ויום אחד הוא דהוה ליה איש הא תוך זמן כלפני זמן תיובתא
Raw Nachman sagte: Wie [ein Streit] unter Tannaim: Ein Knabe von neun Jahren, der zwei Haare hervorbrachte – [sie gelten als] Muttermal; von neun bis zwölf Jahren und einem Tag – als Muttermal; Rabbi Jose, der Sohn des Rabbi Jehuda, sagt: als Zeichen [der Reife]. Von dreizehn Jahren und einem Tag an – nach allen als Zeichen.
אמר ר"נ כתנאי בן ט' שנים שהביא ב' שערות שומא מבן ט' ועד י"ב שנה ויום אחד שומא רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן בן י"ג שנה ויום אחד דברי הכל סימן
Das selbst ist schwierig: Du sagst: „Von neun bis zwölf Jahren und einem Tag – als Muttermal“; demnach ist es im dreizehnten Jahr selbst ein Zeichen. Und dann lehrt er: „Von dreizehn Jahren und einem Tag an – als Zeichen“; demnach ist es im dreizehnten Jahr selbst ein Muttermal!
הא גופא קשיא אמרת מבן ט' ועד י"ב שנה ויום אחד שומא הא י"ג שנה גופא סימן והדר תני בן י"ג שנה ויום אחד סימן הא י"ג שנה גופא שומא
Ist das nicht ein Streit unter Tannaim: Der eine Meister meint, innerhalb der Zeit ist wie nach der Zeit, und der andere Meister meint, innerhalb der Zeit ist wie vor der Zeit?
מאי לאו תנאי היא דמר סבר תוך זמן כלאחר זמן ומר סבר תוך זמן כלפני זמן
Nein: Alle meinen, innerhalb der Zeit ist wie vor der Zeit, und das eine wie das andere [handelt] vom Mädchen; der Anfang ist Rabbi, und der Schlussteil ist Rabbi Schimon ben Elasar.
לא דכ"ע תוך זמן כלפני זמן ואידי ואידי בתינוקת ורישא רבי וסיפא ר"ש בן אלעזר
Und wenn du willst, sage ich: Dieses und jenes [handelt] vom Knaben; der Anfang ist Rabbi Schimon ben Elasar und der Schlussteil Rabbi.
ואיבעית אימא הא והא בתינוק ורישא ר"ש בן אלעזר וסיפא רבי
Und wenn du willst, sage ich: Dieses und jenes ist Rabbi, dieses vom Knaben, jenes vom Mädchen. Und wenn du willst, sage ich: Dieses und jenes ist Rabbi Schimon ben Elasar, dieses vom Knaben, jenes vom Mädchen.
ואיבעית אימא הא והא רבי הא בתינוק הא בתינוקת ואב"א הא והא ר"ש בן אלעזר הא בתינוק הא בתינוקת
„Rabbi Jose, der Sohn des Rabbi Jehuda, sagt: als Zeichen.“ Rabbi Kruspedai, der Sohn des Rabbi Schabbetai, sagte: Und zwar wenn sie noch an ihm sind.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר סימן א"ר כרוספדאי בריה דרבי שבתאי והוא שעודן בו
So wird auch gelehrt: Ein Knabe von neun Jahren und einem Tag, der zwei Haare hervorbrachte – als Muttermal; von neun bis zwölf Jahren und einem Tag, wenn sie noch an ihm sind – als Muttermal; Rabbi Jose, der Sohn des Rabbi Jehuda, sagt: als Zeichen.
תניא נמי הכי בן ט' שנים ויום אחד שהביא ב' שערות שומא מבן ט' ועד י"ב שנה ויום אחד ועודן בו שומא ר' יוסי בר' יהודה אומר סימן
Rawa sagte: Die Halacha ist: Innerhalb der Zeit ist wie vor der Zeit. Raw Schmuel bar Sutra lehrte die Lehre Rawas in dieser Fassung: Rawa sagte: Eine Minderjährige kann das ganze zwölfte Jahr hindurch [die Ehe] verweigern; von da an verweigert sie nicht und vollzieht keine Chaliza.
אמר רבא הילכתא תוך זמן כלפני זמן רב שמואל בר זוטרא מתני לה לשמעתא דרבא בהאי לישנא אמר רבא קטנה כל י"ב שנה ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת
Das selbst ist schwierig: Du sagst, sie verweigert nicht – demnach ist sie groß; wenn sie groß ist, soll sie Chaliza vollziehen!
הא גופא קשיא אמרת אינה ממאנת אלמא גדולה היא אי גדולה היא תחלוץ
Und wenn du sagst, es ist ihm zweifelhaft – ist es ihm denn zweifelhaft? Rawa sagte doch: Eine Minderjährige, die das Alter ihrer Jahre erreicht hat, braucht keine Prüfung; es besteht die Vermutung, dass sie Zeichen hervorgebracht hat!
וכי תימא מספקא ליה ומי מספקא ליה והאמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין
Das gilt nur im unbestimmten Fall; hier aber, wo man sie geprüft und [keine] gefunden hat, nicht.
ה"מ בסתמא אבל הכא דבדקו ולא אשכחו לא
Wenn so, soll sie verweigern! – Man befürchtet, dass sie vielleicht ausgefallen sind.
אי הכי תמאן חוששין שמא נשרו
Das ist gut nach dem, der sagt, man befürchtet es; aber was ist nach dem zu sagen, der sagt, man befürchtet es nicht? Denn es wurde gesagt: Raw Papa sagte: Man befürchtet nicht, dass sie ausgefallen sind; Raw Papi sagte: Man befürchtet es. – Das gilt nur hinsichtlich der Chaliza; hinsichtlich der Verweigerung aber befürchtet man es.
הניחא למ"ד חוששין אלא למ"ד אין חוששין מאי איכא למימר דאיתמר רב פפא אמר אין חוששין שמא נשרו רב פפי אמר חוששין הני מילי לענין חליצה אבל לענין מיאון חוששין
Daraus folgt, dass sie nach dem, der sagt, man befürchtet es, Chaliza vollzieht? Er sagte doch allgemein: Man befürchtet es!
מכלל דמ"ד חוששין חולצת והא חוששין בעלמא קאמר
Vielmehr: Tatsächlich hat man sie nicht geprüft, und hinsichtlich der Chaliza befürchten wir es; und wenn Rawa „Vermutung“ sagt, [so] für die Verweigerung; für die Chaliza aber bedarf es einer Prüfung.
אלא לעולם דלא בדקה ולענין חליצה חיישינן וכי קאמר רבא חזקה למיאון אבל לחליצה בעיא בדיקה
Raw Dimi aus Nehardea sagte: Die Halacha ist: Man befürchtet, dass sie ausgefallen sind.
אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו
Und das gilt nur, wo er sie innerhalb der Zeit antraute und nach der Zeit beiwohnte, wo ein Zweifel nach der Tora vorliegt; [wo er sie] von Anfang an [nach der Zeit antraute], aber nicht.
והני מילי היכא דקדשה בתוך זמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא אבל מעיקרא לא
אמר רב הונא הקדיש ואכל לוקה
denn es heißt: „Ein Mann, wenn er ausdrücklich gelobt“ (Num 6,2), [und:] „er soll sein Wort nicht entweihen“ (Num 30,3) – jeder, der für das ausdrückliche Geloben in Frage kommt, fällt unter „er soll nicht entweihen“, und jeder, der nicht für das ausdrückliche Geloben in Frage kommt, fällt nicht unter „er soll nicht entweihen“.
שנאמר (במדבר ו׳:ב׳ ) איש כי יפליא לנדור (במדבר ל, ג) ולא יחל דברו כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל וכל שאינו בהפלאה אינו בבל יחל
Raw Huna bar Jehuda wandte (gegen Rawa) ein, um Raw Huna zu unterstützen:
מתיב רב הונא בר יהודה (לרבא) לסיועי לרב הונא
Original: Niddah 46a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.