Nidda 38b נדה

Babylonischer Talmud · Toharot – Reinheit · Blatt 38b · 19 Segmente

Aufbau der Debatte:Mischna 2 Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.

zur Entweihung des Schabbat kämen. Am vierten und nicht später? Sage: vom vierten an.

לידי חלול שבת ברביעי ותו לא אימא מרביעי ואילך

Mar Sutra sagte: Was ist der Grund der frühen Frommen? Denn es steht geschrieben: „Und [der Ewige] gab ihr Schwangerschaft (herajon)“ (Rut 4,13) – herajon ergibt im Zahlenwert zweihunderteinundsiebzig.

אמר מר זוטרא מאי טעמייהו דחסידים הראשונים דכתיב (רות ד׳:י״ג ) ויתן [ה'] לה הריון הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו

Mar Sutra sagte: Selbst nach dem, der sagt, eine, die im neunten [Monat] gebiert, gebiert nicht nach unvollständigen [Monaten], gebiert eine, die im siebten gebiert, nach unvollständigen [Monaten], denn es heißt: „Und es geschah nach dem Umlauf der Tage, da wurde Hanna schwanger und gebar einen Sohn“ (1 Sam 1,20): Das Mindeste an Umläufen ist zwei, das Mindeste an Tagen ist zwei.

אמר מר זוטרא אפי' למ"ד יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעים יולדת לשבעה יולדת למקוטעים שנאמר (שמואל א א, כ) ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופות שנים מיעוט ימים שנים

Rabbi Jose und Rabbi Schimon sagen: Es gibt keine schweren Wehen länger als zwei Wochen. Schmuel sagte: Was ist der Grund der Rabbanan? Denn es steht geschrieben: „so ist sie zwei Wochen unrein wie bei ihrer Absonderung“ (Lev 12,5) – wie bei ihrer Absonderung, nicht wie bei ihrem Fluss; daraus folgt, dass [das Blut] ihres Flusses rein ist. Und wie lange? Zwei Wochen.

רבי יוסי ור"ש אומרים אין קושי יותר מב' שבתות אמר שמואל מאי טעמייהו דרבנן דכתיב (ויקרא יב, ה) וטמאה שבועים כנדתה כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהורה וכמה שבועים

Die Rabbanan lehrten: Es gibt eine, die fünfundzwanzig Tage schwere Wehen hat, ohne dass Fluss darin angerechnet wird. Wie? Zwei außerhalb der Zeit, sieben der Nidda, zwei nach der Nidda und vierzehn, die das Kind rein macht.

ת"ר יש מקשה עשרים וחמשה יום ואין זיבה עולה בהן כיצד שנים בלא עת ושבעה נדה וב' שלאחר נדה וארבעה עשר שהולד מטהר

Und es ist unmöglich, dass sie sechsundzwanzig Tage ohne Kind schwere Wehen hat und nicht eine im Zustand des Flusses Gebärende ist.

ואי אפשר שתתקשה עשרים וששה יום בלא ולד ולא תהא יולדת בזוב

Ohne Kind genügen doch auch drei! Raw Scheschet sagte: Lies: wo ein Kind ist. Rawa sagte zu ihm: Er lehrt doch aber: „ohne Kind“!

בלא ולד בתלתא נמי סגי אמר רב ששת אימא במקום שיש ולד אמר ליה רבא והא בלא ולד קתני

Vielmehr sagte Rawa: So meint er es: Es ist unmöglich, dass sie sechsundzwanzig Tage schwere Wehen hat, wo ein Kind ist, und nicht eine im Zustand des Flusses Gebärende ist; und wo kein Kind, sondern eine Fehlgeburt ist, ist sie auch bei drei [Tagen] flussbehaftet. Was ist der Grund? Es gibt keine schweren Wehen bei Fehlgeburten.

אלא אמר רבא הכי קאמר אי אפשר שתתקשה עשרים וששה יום במקום שיש ולד ולא תהא יולדת בזוב ובמקום שאין ולד אלא נפל בתלתא נמי הויא זבה מ"ט אין קושי לנפלים

MISCHNA: Hat eine Frau schwere Wehen innerhalb der achtzig [Tage nach der Geburt] eines Mädchens, so ist alles Blut, das sie sieht, rein, bis das Kind herauskommt; und Rabbi Elieser erklärt es für unrein.

מתני׳ המקשה בתוך שמונים של נקבה כל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד ורבי אליעזר מטמא

Man sagte zu Rabbi Elieser: Wenn [die Schrift] dort, wo sie beim Blut der Ruhe erschwert hat, beim Blut der schweren Wehen erleichtert hat, ist es dann nicht folgerichtig, dass wir dort, wo sie beim Blut der Ruhe erleichtert hat, beim Blut der schweren Wehen erleichtern?

אמרו לו לרבי אליעזר ומה במקום שהחמיר בדם השופי היקל בדם הקושי מקום שהיקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי

Er sagte zu ihnen: Es genügt, dass das aus der Folgerung Gewonnene dem gleicht, woraus gefolgert wird. Wovon hat man ihr Erleichterung gewährt? Von der Flussunreinheit; aber sie ist mit der Unreinheit der Nidda unrein.

אמר להן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה

GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Sie soll bleiben“ (Lev 12,5) – um die einzuschließen, die innerhalb der achtzig [Tage nach der Geburt] eines Mädchens schwere Wehen hat: dass alles Blut, das sie sieht, rein ist, bis das Kind herauskommt; und Rabbi Elieser erklärt es für unrein.

גמ׳ תנו רבנן תשב לרבות המקשה בתוך שמונים של נקבה שכל דמים שהיא רואה טהורין עד שיצא הולד ור"א מטמא

Man sagte zu Rabbi Elieser: Wenn [die Schrift] dort, wo sie bei der Ruhe vor dem Kind erschwert hat, bei der Ruhe nach dem Kind erleichtert hat, ist es dann nicht folgerichtig, dass wir dort, wo sie bei den schweren Wehen vor dem Kind erleichtert hat, bei den schweren Wehen nach dem Kind erleichtern?

אמרו לו לר"א ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בשופי שלאחר הולד מקום שהיקל בקושי שלפני הולד אינו דין שנקל בקושי שלאחר הולד

אמר להם דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל מטמאה טומאת נדה

Sie sagten zu ihm: Siehe, wir erwidern dir in anderer Form: Wenn [die Schrift] dort, wo sie bei der Ruhe vor dem Kind erschwert hat, bei den schweren Wehen, die mit ihm [einhergehen], erleichtert hat, ist es dann nicht folgerichtig, dass wir dort, wo sie bei der Ruhe nach dem Kind erleichtert hat, bei den schweren Wehen, die mit ihm [einhergehen], erleichtern?

אמרו לו הרי אנו משיבין לך לשון אחר ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו מקום שהיקל בשופי שלאחר הולד אינו דין שנקל בקושי שעמו

Er sagte zu ihnen: Selbst wenn ihr den ganzen Tag erwidert – es genügt, dass das aus der Folgerung Gewonnene dem gleicht, woraus gefolgert wird. Wovon hat man ihr Erleichterung gewährt? Von der Flussunreinheit; aber sie verunreinigt mit der Unreinheit der Nidda.

אמר להם אפילו אתם משיבין כל היום כולו דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל מטמאה טומאת נדה

Rawa sagte: Hierin hat Rabbi Elieser die Rabbanan besiegt: Habt ihr nicht gesagt: „Ihr Blut“ – ihr Blut aufgrund ihrer selbst, nicht aufgrund eines Kindes? So auch hier: „Und sie ist rein vom Quell ihres Blutes“ (Lev 12,7) – ihr Blut aufgrund ihrer selbst, nicht aufgrund eines Kindes.

אמר רבא בהא זכינהו ר"א לרבנן לאו אמריתו דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ה"נ (ויקרא יב, ז) וטהרה ממקור דמיה דמיה מחמת עצמה ולא מחמת ולד

Sage doch: In den Tagen der Nidda ist sie Nidda, in den Tagen des Flusses ist sie rein! Der Vers sagt: „sie soll bleiben“ – ein einziges Bleiben für alle.

אימא בימי נדה נדה בימי זיבה טהורה אמר קרא תשב ישיבה אחת לכולן

MISCHNA: Alle elf Tage gilt [die Frau] als rein.

מתני׳ כל אחד עשר יום בחזקת טהרה

Original: Niddah 38b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.