Und die Weisen sagen: Man nennt einen Namen, braucht ihn aber nicht abzusondern. Doch wohl: Nach dem, der [sagt, man nennt einen Namen], macht der Zweifelsfall [die Früchte] zu Unverzehntetem; er ist der Ansicht, [der Eigentümer] hat das Vergaberecht, und da er das Vergaberecht hat, nützt es [ihr] nicht.
וחכ"א קורא שם ואין צריך להפריש מאי לאו למ"ד ספקו טובל קסבר אית ליה טובת הנאה וכיון דאית ליה טובת הנאה לא מהניא
Und nach dem, der sagt, man nennt keinen Namen, ist er der Ansicht: Der Zweifelsfall macht nicht zu Unverzehntetem, und bei allem, dessen Zweifelsfall nicht zu Unverzehntetem macht, hat er kein Vergaberecht, und es ist erlaubt, Genuss davon zu haben.
ולמאן דאמר [אינו] קורא שם קסבר ספקו אינו טובל וכל שספקו אינו טובל לית ליה טובת הנאה ושרי ליה לאיתהנויי
Abaje sagte zu ihm: Nach aller Ansicht macht der Zweifelsfall zu Unverzehntetem, und Rabbi Elieser und die Rabbanan streiten in Folgendem: Rabbi Elieser ist der Ansicht, das ungelehrte Volk ist beim Armenzehnt nicht verdächtig, da einer, wenn er seinen Besitz preisgibt und arm wird und ihn [selbst] nimmt, keinen Verlust hat.
אמר ליה אביי דכ"ע ספקו טובל ור' אליעזר ורבנן בהא קמיפלגי רבי אליעזר סבר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני כיון דאילו מפקר נכסיה והוי עני ושקל ליה הוא לית ליה פסידא
Und die Rabbanan sind der Ansicht: Seinen Besitz gibt niemand preis, denn er fürchtet, vielleicht erwirbt ihn ein anderer; deshalb sind sie verdächtig.
Rawa sagt: Hier [geht es um] Armenzehnt, der im Haus verteilt wird, bei dem „Geben“ geschrieben steht: „und du gibst [ihn] dem Leviten, dem Fremdling“ usw. (Dtn 26,12); deshalb ist es ihr verboten, Genuss davon zu haben.
רבא אומר כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיבא ביה נתינה (דברים כו, יב) ונתת ללוי לגר וגו' מש"ה אסור ליה לאיתהנויי
Dort [geht es um] Armenzehnt, der auf den Tennen verteilt wird; da bei ihm geschrieben steht: „und lege ihn nieder in deinen Toren“ (Dtn 14,28), ist es ihr erlaubt, Genuss davon zu haben.
כאן במעשר עני המתחלק בתוך הגרנות כיון דכתיב ביה (דברים יד, כח) והנחת בשעריך שרי ליה לאיתהנויי
Sage den Schlussteil: „Diese Kohanim und diese Leviten sollen von mir keinen Genuss haben – andere nehmen [sie]“, diese aber nicht; demnach ist das Vergaberecht ein Geldwert.
אימא סיפא כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים אבל להני לא אלמא טובת הנאה ממון
Raw Hoschaja sagte: Das ist kein Widerspruch: Das eine [nach] Rabbi, das andere [nach]Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda. Denn es wurde gelehrt: Wer das Unverzehntete seines Nächsten stiehlt und es isst, bezahlt ihm den Wert seines Unverzehnteten – Worte Rabbis. Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda sagt: Er bezahlt nur den Wert des Profanen darin. Streiten sie nicht doch darin,
אמר רב הושעיא לא קשיא הא רבי והא ר' יוסי ב"ר יהודה דתניא הגונב טבלו של חבירו ואכלו משלם לו דמי טבלו דברי רבי רבי יוסי בר"י אומר אינו משלם אלא דמי חולין שבו מאי לאו בהא קמיפלגי
Original: Nedarim 84b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.