Man fragte sie: Wer von seinem Eigenen für das seines Gefährten Teruma absondert – braucht er dessen Einverständnis oder nicht? Sagen wir: Da es ein Vorteil für ihn ist, braucht er kein Einverständnis; oder vielleicht ist es sein Gebot, und es ist ihm lieber, es selbst zu tun?
איבעיא להו התורם משלו על של חבירו צריך דעתו או לא מי אמרינן כיון דזכות הוא לו לא צריך דעת או דלמא מצוה דיליה היא וניחא ליה למיעבדיה
Komm und höre: „Er darf seine Teruma und seine Zehnten mit seinem Einverständnis absondern.“ Womit haben wir es zu tun? Wollte man sagen: vom [Getreide des] Eigentümers des Haufens für das des Eigentümers des Haufens – mit wessen Einverständnis? Wollte man sagen: mit seinem eigenen Einverständnis – wer hat ihn zum Gesandten eingesetzt?
תא שמע תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו במאי עסקינן אילימא מן בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דיליה מאן שוויה שליח
Vielmehr: mit dem Einverständnis des Eigentümers des Haufens – dann verschafft er ihm doch Nutzen, da er seinen Auftrag ausführt! Vielmehr: von seinem Eigenen für das des Haufens – und mit wessen Einverständnis? Wollte man sagen: mit dem Einverständnis des Eigentümers des Haufens – dann verschafft er ihm doch Nutzen! Doch wohl mit seinem eigenen Einverständnis, und er sondert von seinem Eigenen für das seines Gefährten ab; und wenn du sagst, er braucht Einverständnis – dann verschafft er ihm doch Nutzen! Doch wohl: Er braucht kein Einverständnis!
אלא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה דקעביד שליחותיה אלא משלו על של הכרי ולדעתו דמאן אילימא לדעתו דבעל הכרי הא קמהני ליה אלא לאו לדעתיה דנפשיה ומשלו תורם על של חבירו ואי אמרת צריך דעת הא קמהני ליה אלא לאו אין צריך דעת
Tatsächlich vom [Getreide des] Eigentümers des Haufens für das des Eigentümers des Haufens, wie Rawa sagte: Wenn er sagt: Jeder, der Teruma absondern will, komme und sondere ab. Hier ebenso, wenn er sagt usw.
לעולם משל בעל הכרי על בעל הכרי כדאמר רבא באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום הכא נמי באומר וכו'
Rabbi Jirmeja fragte Rabbi Seira: Wer von seinem Eigenen für das seines Gefährten Teruma absondert – wem gehört der Gefälligkeitswert? Sagen wir: Wären nicht die Früchte dieses, würde dann der Haufen jenes in Ordnung gebracht? Oder vielleicht: Wäre nicht der Haufen jenes, würden die Früchte dieses nicht Teruma?
בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא התורם משלו על של חבירו טובת הנאה של מי מי אמרינן אי לאו פירי דהאיך מי מתקנא כריא דההוא או דלמא אי לאו כריא דההוא לא הויין פירי דהדין תרומה
Er wandte gegen ihn ein: „Er darf seine Teruma und seine Zehnten mit seinem Einverständnis absondern.“ Wenn du sagst, der Gefälligkeitswert gehöre dem Eigentümer des Haufens – dann verschafft er ihm doch Nutzen! Schließe also daraus, der Gefälligkeitswert gehört ihm [selbst]. Man sagt: Nein, vom [Getreide des] Eigentümers des Haufens für das des Eigentümers des Haufens und mit dem Einverständnis des Eigentümers des Haufens, wenn er sagt: Jeder, der Teruma absondern will, komme und sondere ab.
איתיביה תורם את תרומותיו ואת מעשרותיו לדעתו ואי אמרת טובת הנאה דבעל הכרי הא קא מהני ליה אלא שמע מינה טובת הנאה דיליה אמרי לא משל בעל הכרי על של בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי באומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום
Komm und höre, denn Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wer weiht, fügt das Fünftel hinzu; wer Sühne erlangt, nimmt einen Tausch vor; und wer von seinem Eigenen für das, was nicht sein ist, Teruma absondert – der Gefälligkeitswert gehört ihm.
תא שמע דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו:
„Er darf ihn Midrasch, Halachot und Aggadot lehren, aber er soll ihn nicht die Schrift lehren“: Warum soll er ihn die Schrift nicht lehren? Weil er ihm Nutzen verschafft – [mit] Midrasch verschafft er ihm doch auch Nutzen! Schmuel sagte: An einem Ort, wo man für die Schrift Lohn nimmt und für den Midrasch keinen Lohn nimmt. Wieso wird das so pauschal gelehrt?
מלמדו מדרש הלכות ואגדות אבל לא ילמדנו מקרא: מקרא מאי טעמא לא ילמדנו משום דקמהני ליה מדרש נמי קמהני ליה אמר שמואל במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש מאי פסקא
Original: Nedarim 36b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.