Er sagte zu ihm: Wenn er schwört, schwört er nach unserem Verständnis, und wir denken dabei nicht an Ameisen.
אמר ליה כי משתבע אדעתא דידן משתבע ואנן לא מסקינן נפשין אשומשמני
Nedarim 25a נדרים
Aber tut man es denn nicht, nach eigenem Verständnis zu schwören? Es wurde doch gelehrt: Wenn sie ihn schwören lassen, sagen sie zu ihm: Wisse, dass wir dich nicht nach der Bedingung in deinem Herzen schwören lassen, sondern nach unserem Verständnis und nach dem Verständnis des Gerichts. Was soll das ausschließen? Doch wohl, dass er [Spielmarken] im Sinn hat, [wie] Iskundri, und ihnen den Namen „Sus“ gibt?
ועל דעתא דנפשיה לא עביד איניש דמשתבע והתניא כשהן משביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על תנאי שבלבך אנו משביעין אותך אלא על דעתינו ועל דעת בית דין לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיק להו לאיסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי
Und daraus, dass es heißt „nach unserem Verständnis“, folgt doch, dass man es tut, nach eigenem Verständnis zu schwören!
ומדקאמר על דעתינו מכלל דעביד אינש דמשתבע אדעתא דנפשיה
Nein, es soll den Stock Rawas ausschließen: Ein Mann hatte bei seinem Gefährten Sus ausstehen. Er kam vor Rawa. Er sagte zum Schuldner: Geh, bezahle mich! Der sagte zu ihm: Ich habe dich bezahlt. Rawa sagte zu ihm: Wenn dem so ist, geh, schwöre ihm, dass du ihn bezahlt hast.
לא לאפוקי מקניא דרבא דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי אתא לקמיה דרבא אמר ליה ללווה זיל פרע לי אמר ליה פרעתיך אמר ליה רבא אם כן זיל אישתבע ליה דפרעתיה
Er ging, holte einen Stock, legte die Sus hinein, stützte sich darauf und kam damit zum Gericht. Er sagte zum Gläubiger: Halte diesen Stock in deiner Hand. Er nahm eine Torarolle und schwor, dass er ihm alles bezahlt habe, was [der andere] von ihm in Händen hatte.
אזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא אמר ליה למלוה נקוט האי קניא בידך נסב ספר תורה ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה
Jener Gläubiger wurde zornig und zerbrach den Stock; die Sus ergossen sich auf den Boden, und es stellte sich heraus, dass er der Wahrheit gemäß geschworen hatte.
ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא ואישתפך הנהו זוזי לארעא ואישתכח דקושטא אישתבע
Und dennoch: Man tut es [also] nicht, nach eigenem Verständnis zu schwören? Es wurde doch gelehrt: Und so finden wir es bei Mose, unserem Lehrer: Als er Israel in den Steppen Moabs schwören ließ, sagte er zu ihnen: Wisset, dass ich euch nicht nach eurem Verständnis schwören lasse, sondern nach meinem Verständnis und nach dem Verständnis des Allgegenwärtigen, wie es heißt: „Und nicht mit euch allein usw.“ (Dtn 29,13).
ואכתי לא עביד דמישתבע אדעתא דנפשיה והתניא וכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל בערבות מואב אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר ולא אתכם לבדכם וגו' (דברים כט יג)
Weshalb sagte Mose dies zu Israel? Sagte er ihnen nicht Folgendes: Vielleicht tut ihr Dinge und sagt: [Wir schworen] nach unserem Verständnis. Deshalb sagte er zu ihnen: nach meinem Verständnis. Was soll das ausschließen? Doch wohl, dass sie dem Götzendienst den Namen „Gott“ geben. Daraus folgt, dass man es tut, nach eigenem Verständnis zu schwören!
מאי אמר להו משה לישראל לאו הכי קאמר להו דלמא עבידתון מילי ואמריתון על דעתינו משום הכי אמר להו על דעתי לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה מכלל דעביד איניש דמשתבע אדעתא דנפשיה
Nein, der Götzendienst wird [tatsächlich] „Gott“ genannt, denn es steht geschrieben: „Und an allen Göttern Ägyptens usw.“ (Ex 12,12).
לא עבודת כוכבים איקרי אלוה דכתיב ובכל אלהי מצרים וגו'
Er sollte sie doch schwören lassen: „dass ihr die Gebote haltet“! – Das könnte das Gebot des Königs bedeuten.
ולשבע יתהון דמקיימיתון מצוות משמע מצוַת המלך
Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr alle Gebote haltet“! – Das könnte das Gebot der Zizit bedeuten, denn der Meister sagte: Das Gebot der Zizit wiegt alle Gebote der Tora auf.
ולשבע יתהון דמקיימיתון כל מצוות משמע מצוַת ציצית דאמר מר שקולה מצוַת ציצית כנגד כל מצוות שבתורה
Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr die Tora haltet“! – Das könnte eine einzige Weisung bedeuten. Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr die Weisungen haltet“! – Das könnte bedeuten: die Weisung des Speiseopfers, die Weisung des Sündopfers, die Weisung des Schuldopfers. Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr die [Weisungen] und die Gebote haltet“! – [Weisungen] könnte bedeuten: die Weisung des Speiseopfers; Gebote könnte bedeuten: das Gebot des Königs.
ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה משמע תורה אחת ולשבע יתהון דמקיימיתון תורות משמע תורת מנחה תורת חטאת תורת אשם ולשבע יתהון דמקיימיתון [תורות] ומצוות [תורות] משמע תורת המנחה מצוות משמע מצות המלך
Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr die ganze Tora haltet“! – „Die ganze Tora“ könnte den Götzendienst bedeuten, denn es wurde gelehrt: Schwer wiegt der Götzendienst, denn jeder, der ihn verleugnet, ist, als ob er die ganze Tora anerkenne.
ולשבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה תורה כולה משמע עבודת כוכבים דתניא חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כאילו מודה בתורה כולה
Er sollte sie schwören lassen: „dass ihr [das Verbot des] Götzendienst[es] und die ganze Tora haltet“, oder auch: „die sechshundertdreizehn Gebote“! – Vielmehr wählte Mose, unser Lehrer, eine Sache, die keine Mühe macht.
ולשבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה אי נמי שש מאות ושלוש עשרה מצוות אלא משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט:
„Wenn ich nicht eine Schlange gesehen habe wie den Balken einer Ölpresse“: Und gibt es das nicht? Es gab doch jene Schlange in den Tagen des Königs Schapur; man warf ihr dreizehn Scheunen [voll] Stroh hin, und sie verschlang sie! Schmuel sagte: [Gemeint ist:] mit eingekerbtem [Rücken]. Alle Schlangen sind doch eingekerbt! – Wir meinen: [deren] Rücken eingekerbt ist.
אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד: ולא והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון אמר שמואל בטרוף כולהו נחשי מיטרף טרפי אגבו טרוף קאמרינן
Dann soll er doch „eingekerbt“ lehren! – Er lehrt uns nebenbei etwas: dass der Balken einer Ölpresse einen eingekerbten Rücken hat. Welche praktische Folge hat das? Für Kauf und Verkauf: um dir zu sagen, dass wenn jemand seinem Gefährten einen Ölpressbalken verkauft, [der Kauf gilt,] wenn sein Rücken eingekerbt ist, ja, und wenn nicht, nicht.
ולתני טרוף מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דקורת בית הבד גבו טרוף למאי נפקא מינה למקח וממכר לומר לך המוכר קורת בית הבד לחבירו אי גבו טרוף אין ואי לא לא:
Original: Nedarim 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.