„Und er ist nicht schuldig, bis er von den Trauben eine Olivengröße isst usw.“: Der erste Tanna vergleicht nicht alle Verbote des Nasiräers mit dem Trinken; und Rabbi Akiwa[meint]: Da geschrieben steht: „Und Trauben, frische und getrocknete, soll er nicht essen“ (Num 6,3) – wie beim Essen eine Olivengröße, so auch bei allen Verboten eine Olivengröße.
ואינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית וכו': תנא קמא לא מדמי להון לכל איסורי נזיר לשתיה ורבי עקיבא כיון דכתיב (במדבר ו, ג) וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה כזית אף כל איסורין כזית:
„Und er ist schuldig für den Wein für sich usw.“: Die Rabbanan lehrten: „Und Trauben, frische und getrocknete, soll er nicht essen“ – um ihn für dieses für sich und für jenes für sich schuldig zu machen. Von hier aus urteilst du über alle Verbote der Tora: Wie hier, wo es eine Art ist und es zwei Namen sind, und er für dieses für sich und für jenes für sich schuldig ist, so ist er bei allem, was eine Art ist und zwei Namen hat, für dieses für sich und für jenes für sich schuldig.
[וחייב על היין בפני עצמו כו']: תנו רבנן וענבים לחים ויבשים לא יאכל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה מה כאן שהוא מין אחד והן שני שמות וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אף כל שהוא מין אחד והן שני שמות חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו
Abaje sagte: Aß er einen Kern, erhält er zweimal Hiebe; aß er eine Schale, erhält er zweimal Hiebe; aß er Kern und Schale, erhält er dreimal Hiebe. Rawa sagte: Er erhält nur einmal Hiebe, denn man erhält keine Hiebe für ein allgemein gefasstes Verbot.
אמר אביי אכל חרצן לוקה שתים אכל זג לוקה שתים אכל חרצן וזג לוקה שלש רבא אמר אינו לוקה אלא אחת שאינו לוקה אלאו שבכללות
Raw Papa wandte ein: Rabbi Elieser sagt: Ein Nasiräer, der den ganzen Tag Wein trank, ist nur einmal schuldig. Sagte man ihm: „Trink nicht! Trink nicht!“, und er trinkt [dennoch], ist er für jedes einzelne Mal schuldig. Aß er frische und getrocknete Trauben, Kerne und Schalen, und presste eine Weintraube aus und trank, erhält er fünfmal Hiebe. Wenn so, sollte er sechsmal Hiebe erhalten: einmal für „von allem, was gemacht wird“ (Num 6,4)!
מתיב רב פפא ר"א אומר נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשת' אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואח' אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש אי הכי לילקי שש אחת על (במדבר ו, ד) מכל אשר יעשה
Er lehrte [einiges] und ließ [anderes] aus. Was ließ er [sonst noch] aus, dass er auch dieses ausgelassen hätte? Er ließ [auch] „er soll sein Wort nicht entweihen“ (Num 30,3) aus.
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר שייר (במדבר ל, ג) לא יחל דברו
Wenn es deswegen ist, ist das keine Auslassung; wenn er lehrt, [lehrt er nur] eine Sache, die nicht an anderer Stelle vorkommt; „er soll sein Wort nicht entweihen“ kommt bei den Gelübden vor.
אי משום האי לאו שיורא הוא כי קתני מידי דלא איתיה בדוכת' אחריתי לא יחל דברו איתיה בנדרי'
Rabina aus Parsakja sagte zu Raw Aschi: Er ließ doch das Dazwischenliegende aus! Vielmehr sagte Raw Papa: Es wird darin überhaupt nicht „fünf“ gelehrt. Aber
א"ל רבינא מפרזקיא לרב אשי והא שייר דבין הביניים אלא אמר רב פפא לא תניא מידי חמש והא
Original: Nazir 38b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.