denn Holz und Steine werden sonst nicht unrein, und hier werden sie unrein.
דהא עצים ואבנים בעלמא לא מטמאו והכא מטמאו
Moed Katan 8a מועד קטן
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabbi sagt: Es war nötig. Denn hätte der Allbarmherzige [nur] geschrieben: „Und am Tag, da sich an ihm zeigt“, hätte ich gemeint: um eines Gebotes willen ja, um einer freigestellten Sache willen nicht; [darum] schrieb der Allbarmherzige: „Und der Kohen gebiete.“
ורבי אמר אצטריך דאי כתב רחמנא וביום הראות בו הוה אמינא לדבר מצוה אין לדבר הרשות לא כתב רחמנא וצוה הכהן
Und hätte der Allbarmherzige [nur] geschrieben: „Und der Kohen gebiete“, hätte ich gemeint: Bei diesen ja, weil es keine Unreinheit seines eigenen Körpers ist; aber bei einer Unreinheit seines eigenen Körpers sage ich: Man besieht ihn [sogleich]. [Darum] ist es nötig.
ואי כתב רחמנא וצוה הכהן הוה אמינא הני אין דלאו טומאה דגופיה אבל טומאה דגופיה אימא מיחזא חזיא ליה צריכא
Der Meister sagte: Es gibt einen Tag, an dem du ihn besiehst, und es gibt einen Tag, an dem du ihn nicht besiehst.
אמר מר יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו
Woraus geht das hervor? Abaje sagte: Wenn dem so wäre, sollte der Allbarmherzige „am Tag“ schreiben; was [heißt] „und am Tag“? Entnimm daraus: Es gibt einen Tag, an dem du ihn besiehst, und es gibt einen Tag, an dem du ihn nicht besiehst.
מאי משמע אמר אביי א"כ ליכתוב רחמנא ביום מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו
Rawa sagte: Der ganze Vers[teil] ist überflüssig, denn wenn dem so wäre, sollte der Allbarmherzige „und wenn sich zeigt“ schreiben; was [heißt] „und am Tag“? Entnimm daraus: Es gibt einen Tag, an dem du ihn besiehst, und es gibt einen Tag, an dem du ihn nicht besiehst.
רבא אמר כולה קרא יתירא הוא דא"כ לכתוב רחמנא ובהראות מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו
Und Abaje? Den braucht er für: am Tag und nicht in der Nacht.
ואביי ההוא מיבעי ליה ביום ולא בלילה
Und Rawa – woher hat er „am Tag und nicht in der Nacht“? Er leitet es ab aus: „nach allem, was die Augen des Kohen sehen“ (Lev 13,12). Und Abaje? Den braucht er, um einen auszuschließen, der auf einem seiner Augen blind ist.
ורבא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יג, יב) מלכל מראה עיני הכהן ואביי ההוא מיבעי ליה למעוטי סומא באחת מעיניו
Und Rawa braucht ihn doch auch dafür! Ja, so ist es.
ורבא נמי מיבעי ליה להכי אין הכי נמי
Woher hat er dann „am Tag und nicht in der Nacht“? Er leitet es ab aus: „Etwas wie ein Aussatzmal hat sich mir am Haus gezeigt“ (Lev 14,35) – mir, und nicht meinem Licht.
ואלא ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יד, לה) מכנגע נראה לי בבית לי ולא לאורי
Und Abaje? Wenn [es nur] von dort [käme], hätte ich gemeint: Das gilt bei einer Unreinheit, die nicht die seines Körpers ist; aber bei einer Unreinheit seines Körpers sogar bei seinem Licht. [Darum] lässt er uns hören.
ואביי אי מהתם הוה אמינא הני מילי טומאה דלאו דגופיה אבל טומאה דגופיה אפילו לאורו נמי קא משמע לן:
MISCHNA: Und ferner sagte Rabbi Meir: Man darf [am Halbfeiertag] die Gebeine seines Vaters und seiner Mutter sammeln, weil es für ihn eine Freude ist.
מתני׳ ועוד אמר ר' מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו
Rabbi Jose sagt: Es ist für ihn Trauer.
ר' יוסי אומר אבל הוא לו
Man soll nicht die Klage über seinen Toten erwecken und ihm keine Totenklage halten, dreißig Tage vor dem Fest.
לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום:
GEMARA: Man wies [auf einen Widerspruch] hin: Wer die Gebeine seines Vaters und seiner Mutter sammelt, trauert um sie den ganzen Tag, und am Abend trauert er nicht um sie. Und Raw Chisda sagte: Selbst wenn sie für ihn in sein Laken eingebunden sind.
גמ׳ ורמינהו המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהם כל היום ולערב אין מתאבל עליהן ואמר רב חסדא אפילו צרורין לו בסדינו
Abaje sagte: Sage: weil die Freude des Festes auf ihm liegt.
אמר אביי אימא מפני ששמחת הרגל עליו:
„Man soll nicht die Klage über seinen Toten erwecken.“ Was heißt: Man soll nicht die Klage über seinen Toten erwecken? Raw sagte: Wie der umherziehende Klagende im Westen [, der sagt]: „Weint mit ihm, alle, die bitteren Herzens sind!“
ולא יערער על מתו: מאי לא יערער על מתו אמר רב כד הדר ספדנא במערבא אמרי יבכון עמיה כל מרירי ליבא:
„Dreißig Tage vor dem Fest.“ Warum gerade dreißig Tage?
קודם הרגל שלשים יום: מאי שנא שלשים יום
Raw Kahana sagte im Namen Raw Jehudas im Namen Raws: Es geschah mit einem Mann, der Geld gesammelt hatte, um zum Fest [nach Jerusalem] hinaufzuziehen. Da kam ein Klagender und stellte sich an die Tür seines Hauses; seine Frau nahm es [das Geld] und gab es ihm, und er wurde gehindert und zog nicht hinauf. In jener Stunde sagten sie: Man soll nicht die Klage über seinen Toten erwecken und ihm keine Totenklage halten, dreißig Tage vor dem Fest.
אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל ובא ספדן ועמד על פתח ביתו ונטלתן אשתו ונתנתן לו ונמנע ולא עלה באותה שעה אמרו לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום
Und Schmuel sagte:
ושמואל אמר
Original: Moed Katan 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.