Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
weil sie dazu führen kann, [das Erdreich] einstürzen zu lassen; aber bei einer Quelle, die nicht neu hervorgekommen ist und nicht dazu führt, es einstürzen zu lassen, [darf man] sogar ein Regenfeld ebenfalls [bewässern]?
דלמא אתי לאינפולי אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי אפילו בית הבעל נמי
Wenn dem so ist, wem soll man dann unsere Mischna zuschreiben? Vielmehr: Nach Rabbi Jehuda macht es keinen Unterschied, ob es eine neu hervorgekommene oder eine nicht neu hervorgekommene Quelle ist – ein Bewässerungsfeld ja, ein Regenfeld nein. Und dass er „eine Quelle, die neu hervorgekommen ist“ lehrt, [geschieht,] um dich die Stärke [der Ansicht] Rabbi Meirs wissen zu lassen, dass man sogar aus einer neu hervorkommenden Quelle sogar ein Regenfeld bewässert.
אם כן מתניתין אמאן תרמייה אלא לרבי יהודה לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא והאי דקתני מעיין שיצא בתחילה להודיעך כחו דר' מאיר דאפילו מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה הבעל
Es wurde gesagt: Wer am Schabbat jätet oder Saaten mit Wasser begießt – weswegen verwarnt man ihn? Rabba sagte: Wegen Pflügens. Raw Josef sagte: Wegen Säens.
אתמר המנכש והמשקה מים לזרעים בשבת משום מאי מתרינן ביה רבה אמר משום חורש רב יוסף אמר משום זורע
Rabba sagte: Meine Ansicht ist einleuchtender: Wie es die Art des Pflügenden ist, die Erde zu lockern, so lockert auch dieser die Erde. Raw Josef sagte: Meine Ansicht ist einleuchtender: Wie es die Art des Säenden ist, Frucht wachsen zu lassen, so lässt auch hier [der Handelnde] Frucht wachsen.
אמר רבה כוותי דידי מסתברא מה דרכו של חורש לרפויי ארעא האי נמי מרפויי ארעא אמר רב יוסף כוותי דידי מסתברא מה דרכו של זורע לצמוחי פירא הכא נמי מצמח פירא
Abaje sagte zu Rabba: Für dich ist es schwierig, und für Raw Josef ist es schwierig. Für dich ist es schwierig: wegen Pflügens ja, wegen Säens nein? Für Raw Josef ist es schwierig: wegen Säens ja, wegen Pflügens nein?
אמר ליה אביי לרבה לדידך קשיא ולרב יוסף קשיא לדידך קשיא משום חורש אין משום זורע לא לרב יוסף קשיא משום זורע אין משום חורש לא
Und wenn du sagst, überall, wo es zwei [Tätigkeiten] gibt, ist man nur einer schuldig – hat denn nicht Raw Kahana gesagt: Wer [Reben] beschneidet und das Holz braucht, ist zweier schuldig, einer wegen Pflanzens und einer wegen Erntens?
וכי תימא כל היכא דאיכא תרתי לא מיחייב אלא חדא והאמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום נוטע ואחת משום קוצר
Raw Josef wandte gegen Rabba ein: Wer bei Mischsaaten jätet oder [sie mit Erde] bedeckt, erhält Geißelung. Rabbi Akiwa sagt: Auch wer sie [bloß] erhält.
איתיביה רב יוסף לרבה המנכש והמחפה לכלאים לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים
Gut nach mir, der ich sage: wegen Säens – deshalb ist [es verboten], denn Säen ist bei Mischsaaten verboten. Aber nach dir, der du sagst: wegen Pflügens – ist denn Pflügen bei Mischsaaten verboten?
בשלמא לדידי דאמינא משום זורע היינו דאסירא זריעה בכלאים אלא לדידך דאמרת משום חורש חרישה בכלאים מי אסירא
Aber da er im Schlussteil lehrt: „Rabbi Akiwa sagt: Auch wer sie erhält“, folgt daraus, dass der erste Tanna nicht [die Strafe] wegen Erhaltens [meint].
והא מדקתני סיפא ר"ע אומר אף המקיים מכלל דתנא קמא לאו משום מקיים הוא
Das Ganze ist [die Ansicht] Rabbi Akiwas, und er gibt die Begründung an: Was ist der Grund, dass wer bei Mischsaaten jätet oder [sie] bedeckt, Geißelung erhält? Wegen Erhaltens, denn Rabbi Akiwa sagt: Auch wer sie erhält.
כולה ר' עקיבא היא ומאי טעם קאמר מאי טעם המנכש והמחפה בכלאים לוקה משום מקיים שר"ע אומר אף המקיים
Was ist der Grund Rabbi Akiwas? Denn es wird gelehrt: „Dein Feld sollst du nicht mit Mischsaat besäen“ (Lev 19,19). Ich hätte nur den Säenden; woher [weiß ich, dass auch] das Erhalten [verboten ist]?
מאי טעמא דר' עקיבא דתניא (ויקרא יט, יט) שדך לא תזרע כלאים אין לי אלא זורע מקיים מניין
Gut, am Halbfeiertag [ist es verboten] wegen der Mühe, und bei [drohendem] Verlust haben die Rabbanan es erlaubt. Aber im Siebtjahr – sowohl nach dem, der sagt: wegen Säens, als auch nach dem, der sagt: wegen Pflügens – sind denn Säen und Pflügen im Siebtjahr erlaubt?
בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן אלא שביעית בין למאן דאמר משום זורע ובין למאן דאמר משום חורש זריעה וחרישה בשביעית מי שרי
Abaje sagte: [Es geht] um das Siebtjahr in der heutigen Zeit, und es ist [die Ansicht] Rabbis, denn es wird gelehrt: Rabbi sagt: „Und dies ist die Sache des Erlasses: erlassen“ (Dtn 15,2) – die Schrift spricht von zwei Erlassen, einem Erlass des Bodens und einem Erlass der Schulden.
אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים
Rawa sagte: Du kannst sogar sagen, [es sei die Ansicht] der Rabbanan: Die Haupttätigkeiten hat der Allbarmherzige verboten,
רבא אמר אפילו תימא רבנן אבות אסר רחמנא
Original: Moed Katan 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.