MISCHNA: Man bewässert ein Bewässerungsfeld während des Halbfeiertags und im Siebtjahr, sowohl aus einer Quelle, die neu hervorgekommen ist, als auch aus einer Quelle, die nicht neu hervorgekommen ist; aber man bewässert nicht mit Regenwasser und nicht mit Wasser aus dem Schöpfbrunnen.
מתני׳ משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון
Und man macht keine Mulden um die Weinstöcke. Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Man legt keinen neuen Wassergraben an, weder am Halbfeiertag noch im Siebtjahr. Die Weisen aber sagen: Man legt einen neuen Wassergraben im Siebtjahr an, und man bessert die beschädigten am Halbfeiertag aus.
ואין עושין עוגיות לגפנים ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחילה בשביעית ומתקנין את המקולקלות במועד
Und man bessert die Schäden der Wasseranlagen auf öffentlichem Gebiet aus und reinigt sie, man bessert die Wege, die Plätze und die Wasserbecken aus, man erledigt alle Bedürfnisse der Allgemeinheit, man kennzeichnet die Gräber, und man geht auch [zur Kontrolle] wegen der Mischsaaten hinaus.
ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:
GEMARA: Nun, wenn man sagen kann, dass man aus einer Quelle, die neu hervorgekommen ist, bewässert, obwohl sie dazu führen kann, [das Erdreich] einstürzen zu lassen, muss man es dann noch eigens sagen von einer Quelle, die nicht neu hervorgekommen ist und nicht dazu führt, es einstürzen zu lassen?
גמ׳ השתא יש לומר ממעיין שיצא בתחילה דאתי לאינפולי משקין ממעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי מיבעיא
Man sagt: Es war nötig. Hätte er nur die Quelle gelehrt, die neu hervorgekommen ist, hätte ich gemeint: Hier gilt nur ein Bewässerungsfeld – ja, ein Regenfeld – nein, weil sie dazu führen kann, [das Erdreich] einstürzen zu lassen; aber bei einer Quelle, die nicht neu hervorgekommen ist und nicht dazu führt, es einstürzen zu lassen, würde ich sagen: sogar ein Regenfeld ebenfalls.
אמרי אצטריך אי תנא מעיין שיצא בתחילה הוה אמינא הכא הוא דבית השלחין אין בית הבעל לא משום דאתי לאינפולי אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי אימא אפילו בית הבעל נמי
Darum lässt er uns hören: Es macht keinen Unterschied, ob es eine neu hervorgekommene Quelle ist oder eine nicht neu hervorgekommene Quelle – ein Bewässerungsfeld ja, ein Regenfeld nein.
קא משמע לן לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא
Und woraus geht hervor, dass dieses „Bet ha-Schelachin“ ein Ausdruck für Durst ist? Denn es steht geschrieben: „Und du warst müde und matt“ (Dtn 25,18), und wir übersetzen [ins Aramäische]: „Und du warst durstig (meschalhe) und erschöpft.“
ומאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב (דברים כה, יח) ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי ולאי
Und woraus geht hervor, dass dieses „Bet ha-Baal“ ein Ausdruck für Besiedeltsein ist? Denn es steht geschrieben: „Denn wie ein junger Mann sich mit einer Jungfrau vermählt (jiwal)“ (Jes 62,5), und wir übersetzen: „Denn wie ein junger Mann mit einer Jungfrau zusammenwohnt, so werden deine Söhne in dir wohnen.“
ומאי משמע דהאי בית הבעל לישנא דמייתבותא היא דכתיב (ישעיהו סב, ה) כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך
Wer ist der Tanna, [der lehrt:] Bei [drohendem] Verlust – ja, zur [bloßen] Verbesserung – nein, und selbst bei [drohendem] Verlust machen wir uns keine Mühe?
מאן תנא דפסידא אין הרווחה לא ואפילו במקום פסידא מיטרח נמי לא טרחינן
Sag, du hast von Rabbi Elieser gehört, [dass er etwas verbietet] zur Verbesserung, wo keine Mühe ist; hast du [es] von ihm etwa bei [drohendem] Verlust gehört?
אימור דשמעת ליה לרבי אליעזר הרווחה דלא טירחא במקום פסידא מי שמעת ליה
Vielmehr sagte Raw Papa: Wessen [Ansicht] ist dies? Es ist Rabbi Jehuda, denn es wird gelehrt: Aus einer Quelle, die neu hervorkommt, bewässert man sogar ein Regenfeld – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Man bewässert nur ein Bewässerungsfeld, das ausgetrocknet ist. Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Weder so noch so. Darüber hinaus sagte Rabbi Jehuda: Man soll nicht einen Wassergraben umleiten und seinen Garten und seine Brachfläche am Halbfeiertag bewässern.
אלא אמר רב פפא הא מני רבי יהודה היא דתניא מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך יתר על כן אמר רבי יהודה לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד
Was heißt „ausgetrocknet“? Wollte man sagen, ganz und gar ausgetrocknet – wozu soll man es dann bewässern? Abaje sagte: Das ausgetrocknet ist, [weil] diese Quelle versiegt ist, und eine andere Quelle ist für es hervorgekommen.
מאי חרבה אילימא חרבה ממש למה לי דמשקי לה אמר אביי שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר
„Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Weder so noch so“: Es macht keinen Unterschied, ob seine Quelle versiegt ist oder ob seine Quelle nicht versiegt ist – aus einer Quelle, die neu hervorgekommen ist, nicht.
רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך לא שנא חרב מעיינה ולא שנא לא חרב מעיינה מעיין שיצא בתחילה לא
Und woraus [schließt du das]? Vielleicht sagt Rabbi Jehuda „ein Bewässerungsfeld ja, ein Regenfeld nein“ nur bei einer Quelle, die neu hervorgekommen ist,
וממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה בית השלחין אין בית הבעל לא אלא מעיין שיצא בתחילה
Original: Moed Katan 2a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.