Und es wurde doch gelehrt: Wer seinen Toten drei Tage vor dem Fest begräbt, für den ist die Verordnung der sieben aufgehoben; acht Tage vor dem Fest, für den ist die Verordnung der dreißig aufgehoben, und er schert sich am Vorabend des Festes; hat er sich am Vorabend des Festes nicht geschoren, ist es ihm verboten, sich nach dem Fest zu scheren.
והתניא הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שלשים ומגלח ערב הרגל אם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל
Abba Schaul sagt: Es ist erlaubt, sich nach dem Fest zu scheren; denn so wie das Gebot der drei [Tage] die Verordnung der sieben aufhebt, so hebt das Gebot der sieben die Verordnung der dreißig auf.
אבא שאול אומר מותר לגלח אחר הרגל שכשם שמצות שלשה מבטלת גזרת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים
Sieben? Wir haben doch „acht“ gelernt! Abba Schaul meint: Ein Teil des Tages gilt wie der ganze, und der siebte Tag zählt ihm für beides. Raw Chisda sagte im Namen von Rawina bar Schila: Die Halacha ist wie Abba Schaul.
שבעה והאנן שמונה תנן קסבר אבא שאול מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הלכה כאבא שאול
Und die Weisen stimmen Abba Schaul zu, wenn sein achter Tag auf den Schabbat am Vorabend des Festes fällt, dass er sich am Vorabend des Schabbat scheren darf.
ומודים חכמים לאבא שאול כשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל שמותר לגלח בערב שבת
Abaje sagte: Die Halacha ist wie Abba Schaul am siebten Tag; und die Weisen stimmen Abba Schaul am dreißigsten Tag zu, dass wir sagen: Ein Teil des Tages gilt wie der ganze.
אמר אביי הלכה כאבא שאול ביום שבעה ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים דאמרינן מקצת היום ככולו
Rawa sagte: Die Halacha ist wie Abba Schaul am dreißigsten Tag, aber die Halacha ist nicht wie Abba Schaul am siebten Tag. Und die Nehardeer sagten: Die Halacha ist wie Abba Schaul in diesem wie in jenem; denn Schmuel sagte: Bei der Trauer ist die Halacha wie die Worte dessen, der erleichtert.
רבא אמר הלכה כאבא שאול ביום שלשים ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה ונהרדעי אמרי הלכה כאבא שאול בזו ובזו דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
Dreißig Tage – woher haben wir das? Man leitet „Pera“, „Pera“ vom Nasiräer ab. Hier steht geschrieben: „Euer Haupthaar sollt ihr nicht wild wachsen lassen [tifra’u]“ (Lev 10,6), und dort steht geschrieben: „Er soll das Haar seines Hauptes frei wachsen lassen [pera]“ (Num 6,5): Wie dort dreißig, so auch hier dreißig.
שלשים יום מנלן יליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא (ויקרא י, ו) ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם (במדבר ו, ה) גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים
Und dort – woher haben wir es? Raw Mattana sagte: Ein unbestimmtes Nasiräat [dauert] dreißig Tage. Was ist der Grund? Der Vers sagt: „Heilig soll er sein [jihje]“ (Num 6,5); „jihje“ ergibt nach dem Zahlenwert dreißig.
והתם מנלן אמר רב מתנה סתם נזירות שלשים יום מאי טעמא אמר קרא (במדבר ו, ה) קדוש יהיה יהיה בגימטריא תלתין הוו
Raw Huna, der Sohn von Raw Jehoschua, sagte: Alle stimmen überein, dass ihm, wenn sein dritter Tag auf den Vorabend des Festes fällt, das Baden bis zum Abend verboten ist.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכל מודין כשחל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב
Raw Nechemja, der Sohn von Raw Jehoschua, sagte: Ich traf Raw Papi und Raw Papa, wie sie dasaßen und sagten: Die Halacha ist wie Raw Huna, der Sohn von Raw Jehoschua. Manche sagen: Raw Nechemja, der Sohn von Raw Josef, sagte: Ich traf Raw Papi, Raw Papa und Raw Huna, den Sohn von Raw Jehoschua, wie sie dasaßen und sagten: Alle stimmen überein, dass ihm, wenn sein dritter Tag auf den Vorabend des Festes fällt, das Baden bis zum Abend verboten ist.
אמר רב נחמיה בריה דרב יהושע אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא דיתבי וקאמרי הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע איכא דאמרי אמר רב נחמיה בריה דרב יוסף אשכחתינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע דיתבי וקאמרי הכל מודים שאם חל שלישי שלו להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב
Abaje fragte (Rawa): Hat man ihn am Fest begraben – zählt das Fest für ihn zur Zahl der dreißig, oder zählt das Fest nicht zur Zahl der dreißig? Nach der Zahl der sieben frage ich nicht, denn das Gebot der sieben gilt am Fest nicht; meine Frage betrifft die Zahl der dreißig, da das Gebot der dreißig am Fest gilt – wie ist es?
בעא מיניה אביי (מרבא) קברו ברגל רגל עולה לו למנין שלשים או אין רגל עולה לו למנין שלשים למנין שבעה לא קמיבעיא לי דלא נהגא מצות שבעה ברגל כי קא מיבעיא לי למנין שלשים דקא נהגא מצות שלשים ברגל מאי
Er sagte zu ihm: Es zählt nicht. Er wandte gegen ihn ein: Wer seinen Toten zwei Tage vor dem Fest begräbt, zählt fünf Tage nach dem Fest; seine Arbeit wird durch andere verrichtet, und seine Knechte und Mägde arbeiten unauffällig in seinem Haus; und die Menge muss sich nicht mit ihm befassen,
א"ל אינו עולה איתיביה הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל מונה חמשה ימים אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין עמו
Original: Moed Katan 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.