und auf seinem Oberschenkel Tchelet[-Wolle] für seine Zizit spinnen.
וטווה על יריכו תכלת לציציתו:
Moed Katan 19a מועד קטן
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Ein Mensch darf Tefillin und Mesusot für sich selbst schreiben und auf seinem Oberschenkel Tchelet für seine Zizit spinnen, und für andere als Gefälligkeit. Das sind die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Er gebraucht eine List, verkauft die seinen und schreibt wieder für sich selbst. Rabbi Jose sagt: Er schreibt und verkauft wie gewöhnlich, so viel er für seinen Lebensunterhalt braucht.
גמ׳ ת"ר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו ולאחרים בטובה דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו ר' יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו
Raw entschied für Raw Chananel – und manche sagen: Rabba bar bar Chana für Raw Chananel –: Die Halacha ist: Er schreibt und verkauft wie gewöhnlich, so viel er für seinen Lebensunterhalt braucht.
אורי ליה רב לרב חננאל ואמרי לה רבה בר בר חנה לרב חננאל הלכה כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו:
„Und spinnt auf seinem Oberschenkel Tchelet“: Die Rabbanan lehrten: Ein Mensch darf auf seinem Oberschenkel Tchelet für seine Zizit spinnen, aber nicht mit dem Spinnstein. Das sind die Worte Rabbi Eliesers. Und die Weisen sagen: Auch mit dem Spinnstein. Rabbi Jehuda sagt in seinem Namen: Mit dem Spinnstein, aber nicht mit der Spindel. Und die Weisen sagen: Sowohl mit dem Spinnstein als auch mit der Spindel.
וטווה על יריכו תכלת: ת"ר טווה אדם על יריכו תכלת לציציתו אבל לא באבן דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אף באבן ר' יהודה אומר משמו באבן אבל לא בפלך וחכמים אומרים בין באבן בין בפלך
Raw Jehuda sagte im Namen von Schmuel, und ebenso sagte Rabbi Chija bar Abba im Namen von Rabbi Jochanan: Die Halacha ist: sowohl mit dem Spinnstein als auch mit der Spindel; und die Halacha ist: Er schreibt wie gewöhnlich und verkauft, so viel er für seinen Lebensunterhalt braucht.
אמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה בין באבן בין בפלך והלכה כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו:
MISCHNA: Wer seinen Toten drei Tage vor dem Fest begräbt, für den ist die Verordnung der sieben [Tage] aufgehoben; [wer ihn] acht [Tage vorher begräbt], für den ist die Verordnung der dreißig [Tage] aufgehoben;
מתני׳ הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמונה בטלו הימנו גזרת שלשים
denn sie sagten: Der Schabbat zählt mit und unterbricht nicht; die Feste unterbrechen und zählen nicht mit.
מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינן עולין
Rabbi Elieser sagt: Seit der Tempel zerstört ist, ist Schawuot wie der Schabbat.
ר' אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת
Rabban Gamliel sagt: Rosch Haschana und Jom Kippur sind wie die Feste. Und die Weisen sagen: Weder nach den Worten des einen noch nach den Worten des anderen, sondern Schawuot ist wie die Feste, Rosch Haschana und Jom Kippur sind wie der Schabbat.
רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויוה"כ כשבת:
GEMARA: Raw sagte: Die Verordnung ist aufgehoben, die Tage sind nicht aufgehoben. Und ebenso sagte Raw Huna: Die Verordnung ist aufgehoben, die Tage sind nicht aufgehoben. Und Raw Scheschet sagte: Sogar die Tage sind ebenfalls aufgehoben.
גמ׳ אמר רב גזרת בטלו ימים לא בטלו וכן א"ר הונא גזרת בטלו ימים לא בטלו ורב ששת אמר אפילו ימים נמי בטלו
Was [bedeutet], die Tage sind nicht aufgehoben? Dass es ihm, wenn er sich am Vorabend des Festes nicht geschoren hat, verboten ist, sich nach dem Fest zu scheren.
מ"ט ימים לא בטלו שאם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל
Original: Moed Katan 19a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.