– ob so oder so, macht es keinen Unterschied.
לא שנא הכי ולא שנא הכי
Menachot 98a מנחות
Aufbau der Debatte:Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie viel ist dann der Altar? Achtundfünfzig. Wie viel ist die Hälfte des Altars? Neunundzwanzig. Wie viel ist es von den Hörnern bis zum Umgang? Dreiundzwanzig.
מזבח כמה הוי חמשין ותמניא פלגיה דמזבח כמה הוי עשרין ותשעה מקרנות ועד סובב כמה הוו עשרין ותלתא
Um wie viel ist es weniger als die Hälfte des Altars? Sechs. Und wir haben gelernt: Hat er es unterhalb seiner Füße getan, sogar eine Elle, ist es tauglich.
כמה בציר לפלגיה דמזבח שיתא ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה
Das ist auch genau [aus dem Vers] zu entnehmen, denn es steht geschrieben: „Der Schoß eine Elle und eine Elle die Breite“. Schließe daraus.
דיקא נמי דכתיב חיק האמה ואמה רוחב שמע מינה
Und wie viel ist die mittlere Elle? Rabbi Jochanan sagte: Sechs Handbreiten. Rabbi Jose bar Awin sagte: Auch wir haben es gelernt: Rabbi Meir sagt: Der Tisch, seine Länge zwölf und seine Breite sechs [Handbreiten].
וכמה אמה בינונית אמר ר' יוחנן ששה טפחים אמר רבי יוסי בר אבין אף אנן נמי תנינא רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה
Daraus folgt, dass es eine Elle gab, die größer war als sie? Ja. Wir haben doch gelernt: Zwei Ellen waren im [Tor] Schuschan der Burg, eine an der nordöstlichen Ecke und eine an der südöstlichen Ecke. Die an der nordöstlichen Ecke übertraf die des Mose um eine halbe Fingerbreite; die an der südöstlichen Ecke übertraf jene um eine halbe Fingerbreite; so übertraf sie die des Mose um eine Fingerbreite.
מכלל דהויא אמה דנפישא מינה אין והא תנן שתי אמות היו בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית יתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע
Und warum sagte man eine große und eine kleine? Damit die Handwerker mit der kleinen annehmen und mit der großen zurückgeben, damit sie nicht in [die Übertretung der] Veruntreuung geraten.
ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה כדי שיהו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה
Und wozu brauche ich zwei? Eine für Silber und Gold und eine für den Bau.
ותרתי למה לי חדא לכספא ודהבא וחדא לבניינא
Wir haben dort gelernt: Am Osttor war Schuschan die Burg abgebildet. Was ist der Grund?
תנן התם שער המזרח עליו שושן הבירה צורה מאי טעמא
Raw Chisda und Raw Jizchak bar Awdimi: Einer sagte: Damit sie wissen, woher sie gekommen sind; und einer sagte: Damit die Furcht vor der Königsherrschaft auf ihnen sei.
רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו וחד אמר כדי שתהא אימת מלכות עליהן
Rabbi Jannai sagte: Stets sei die Furcht vor der Königsherrschaft auf dir, wie es heißt: „Und alle diese deine Knechte werden zu mir herabkommen und sich vor mir niederwerfen und sagen“ (Ex 11,8); zu ihm selbst [, dem Pharao,] sagte er es aber nicht.
אמר ר' ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך שנאמר (שמות יא, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ואילו לדידיה לא קאמר ליה
Rabbi Jochanan sagte: Von hier, wie es heißt: „Und die Hand des Ewigen war über Elia, und er gürtete seine Lenden und lief vor Ahab her bis dorthin, wo man nach Jesreel kommt“ (1 Kön 18,46).
ר' יוחנן אמר מהכא שנאמר (מלכים א יח, מו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה:
(יחזקאל מז, יב) ועלהו לתרופה רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי
Einer sagte: Um den oberen Mund zu öffnen; und einer sagte: Um den unteren Mund zu öffnen. Es wurde gesagt: Chiskija sagte: Um den Mund der Stummen zu öffnen; Bar Kappara sagte: Um den Mund der Unfruchtbaren zu öffnen.
חד אמר להתיר פה שלמעלה וחד אמר להתיר פה שלמטה איתמר חזקיה אמר להתיר פה אלמים בר קפרא אמר להתיר פה עקרות
Die Rabbanan lehrten: Wäre gesagt worden: „Und du sollst Feinmehl nehmen und daraus zwölf Brote backen“ (Lev 24,5) „und sie in zwei Reihen legen“ (Lev 24,6), und wäre nicht „sechs“ gesagt worden, hätte ich gesagt: eine von vier und eine von acht. Darum heißt es „sechs“.
תנו רבנן אילו נאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סלת ואפית אותה שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ארבע ואחת של שמונה לכך נאמר שש
Und wäre gesagt worden: „zwei Reihen, sechs die Reihe“, und wäre nicht „zwölf“ gesagt worden, hätte ich gesagt: drei zu je sechs. Darum heißt es „zwölf“.
ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש של שש שש לכך נאמר שתים עשרה
Und wäre gesagt worden: „zwölf Brote“ und „Reihen“, und wäre nicht „zwei“ und „sechs“ gesagt worden, hätte ich gesagt: drei zu je vier. Darum heißt es „zwei“ und „sechs“. Bevor also diese drei Verse gesagt sind, hätten wir es nicht gelernt.
ואילו נאמר שתים עשרה חלות ומערכות ולא נאמר שתים ושש הייתי אומר שלשה של ארבע ארבע לכך נאמר שתים ושש הא עד שלא יאמרו שלושה מקראות הללו לא למדנו
Wie also? Er legt zwei Reihen zu je sechs. Und legte er eine von vier und eine von acht, hat er [seine Pflicht] nicht erfüllt; zwei zu je sieben – Rabbi sagt: Man betrachtet das oberste, als wäre es nicht da. Wir brauchen doch [aber]: „Und du sollst auf [die Reihe Weihrauch] legen“ (Lev 24,7)!
הא כיצד נותן שתים מערכות של שש שש ואם נתן אחת של ארבע ואחת של שמונה לא יצא שתים של שבע שבע רבי אומר רואין את העליונה כאילו אינה והא בעינן (ויקרא כד, ז) ונתת על
Raw Chisda sagte zu Raw Hamnuna – und manche sagen, Raw Hamnuna zu Raw Chisda: Rabbi folgt seiner Ansicht, denn er sagte: „Auf“ [bedeutet] „neben“. Wie gelehrt wird: Rabbi sagt: „Und du sollst auf die Reihe reinen Weihrauch legen“ (Lev 24,7) – „auf“ [bedeutet] „neben“. Du sagst „neben“, oder ist es nichts anderes als tatsächlich „auf“? Wenn es heißt: „Und du sollst den Vorhang über die Lade decken“ (Ex 40,3), so sage: „auf“ [bedeutet] „neben“.
אמר ליה רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא רבי אומר ונתת על המערכת לבונה זכה על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך:
Alle Geräte, die im Heiligtum waren usw. Die Rabbanan lehrten: Alle Geräte, die im Heiligtum waren, [lagen] mit ihrer Länge nach der Länge des Hauses, außer der Lade, deren Länge nach der Breite des Hauses [lag]; und so war sie hingestellt, und so waren ihre Stangen hingestellt.
כל הכלים שבמקדש וכו': תנו רבנן כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית חוץ מארון שארכו לרחבו של בית וכך היה מונח וכך היה בדיו מונחין
Was meint er? So meint er es: Wie sie hingestellt war, [erkennt man daran, dass] ihre Stangen so hingestellt waren.
מאי קאמר הכי קאמר כך היה מונח מדבדיו כך היה מונחין
Und ihre Stangen – woher wissen wir das? Wie gelehrt wird: „Und die Stangen waren so lang“ (1 Kön 8,8) – man könnte meinen, sie berührten den Vorhang nicht; die Lehre sagt: „und sie waren zu sehen“ (1 Kön 8,8). Wenn „sie waren zu sehen“ – man könnte meinen, sie zerrissen den Vorhang und traten heraus; die Lehre sagt: „man sah sie nicht draußen“ (1 Kön 8,8). Wie also?
ובדיו מנלן דתניא (מלכים א ח, ח) ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת תלמוד לומר ויראו אי ויראו יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין תלמוד לומר (מלכים א ח, ח) לא יראו החוצה הא כיצד
Original: Menachot 98a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.