„Und der Schoß eine Elle und eine Elle die Breite, und seine Einfassung an seinem Rand ringsum eine Spanne; und dies ist der Rücken des Altars“ (Ez 43,13). „Der Schoß eine Elle“ – das ist das Fundament; „eine Elle die Breite“ – das ist der Umgang; „und seine Einfassung an seinem Rand ringsum eine Spanne“ – das sind die Hörner; „dies ist der Rücken des Altars“ – das ist der goldene Altar.
וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח חיק האמה זה יסוד אמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד אלו קרנות זה גב המזבח זה מזבח הזהב
Rabbi Meir meint: „Dies“ [allein] ist mit der Elle von fünf [Handbreiten zu messen], also sind alle Ellen der Geräte nach der Elle von sechs. Und Rabbi Jehuda meint: Wie dieses sollen alle Ellen der Geräte sein.
ר' מאיר סבר זהו באמה בת חמשה הא כל אמות כלים באמה בת שש ורבי יהודה סבר כזה יהו כל אמות כלים
Man dachte zunächst: Vom Fundament bis zum Umgang nach der Elle von fünf in der Höhe. Und was [bedeutet] „der Schoß eine Elle und eine Elle die Breite“? So meint er es: Vom Schoß der Elle bis zur Breite nach der Elle von fünf.
קא סלקא דעתך מיסוד ועד סובב באמה בת חמישה בגובה ומאי חיק האמה ואמה רוחב הכי קא אמר מחיק האמה ועד רוחב באמה בת חמשה
Wie viel ist der Altar? Vierundfünfzig [Handbreiten]. Wie viel ist die Hälfte des Altars? Siebenundzwanzig. Wie viel ist es von den Hörnern bis zum Umgang? Vierundzwanzig. Um wie viel ist es weniger als die Hälfte des Altars? Drei. Und wir haben gelernt: Ein roter Faden umgürtete ihn in der Mitte, um zwischen dem oberen Blut und dem unteren Blut zu scheiden.
מזבח כמה הוי חמשין וארבעה פלגיה דמזבח כמה הוי עשרים ושבעה מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח תלתא ותנן חוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים
Aber [was ist mit] dem, was gelehrt wird über das Geflügel-Brandopfer: Er stieg auf die Rampe, wandte sich zum Umgang und kam zur südöstlichen Ecke, kniff ihr den Kopf gegenüber dem Genick ab, trennte ihn ab und presste ihr Blut an der Wand des Altars aus; und hat er es unterhalb [der Höhe] seiner Füße getan, sogar eine Elle, ist es tauglich?
אלא הא דתניא גבי עולת העוף היה עולה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית [מזרחית] ומולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל ומוצה את דמה על קיר המזבח ואם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה
Wie viel ist dann der Altar? Sechzig. Wie viel ist die Hälfte des Altars? Dreißig. Wie viel ist es von den Hörnern bis zum Umgang? Vierundzwanzig. Um wie viel ist es weniger als die Hälfte des Altars? Sechs. Und wir haben gelernt: Hat er es unterhalb seiner Füße getan, sogar eine Elle, ist es tauglich.
מזבח כמה הוה ליה שיתין פלגיה דמזבח כמה הוי תלתין מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח ששה ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה
Worauf hast du es bezogen? Auf den Einzug. Aber kannst du es denn auf den Einzug beziehen? Wir haben doch gelernt: Der Altar war zweiunddreißig auf zweiunddreißig [Ellen]; er stieg eine Elle hoch und zog sich eine Elle ein – das ist das Fundament; so ergibt sich dreißig auf dreißig.
במאי אוקימתא בכניסה ומי מצית מוקמת לה בכניסה והא תנן מזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד נמצא שלשים על שלשים
Und weiter: Er stieg fünf hoch und zog sich eine Elle ein – das ist der Umgang; so ergibt sich achtundzwanzig auf achtundzwanzig. Es wären [aber] achtundzwanzig [Ellen] und vier Handbreiten!
ותו עלה חמש וכנס אמה זהו סובב נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה עשרים ושמונה וארבע טפחים הוי
Und wolltest du sagen: Da es keine Elle ausmacht, rechnet er es nicht – [es heißt doch weiter:] Der Platz der Hörner, eine Elle auf dieser Seite und eine Elle auf jener Seite; so ergibt sich sechsundzwanzig auf sechsundzwanzig.
וכי תימא כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה מקום קרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש
Der Platz für das Gehen der Füße der Kohanim, eine Elle auf dieser Seite und eine Elle auf jener Seite; so ergibt sich vierundzwanzig auf vierundzwanzig, der Platz des Holzstoßes. Es wären [aber] fünfundzwanzig!
מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה עשרים וחמשה הואי
Und wolltest du sagen, auch hier war er nicht genau – es steht doch geschrieben: „Und der Ariel zwölf in der Länge auf zwölf in der Breite, quadratisch“ (Ez 43,16). Man könnte meinen, er sei nur zwölf auf zwölf; wenn es heißt: „zu seinen vier Seiten“ (Ez 43,16), lehrt es, dass er von der Mitte aus zwölf Ellen nach jeder einzelnen Seite misst.
וכי תימא הכא נמי לא דק והא כתיב (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שבאמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח ורוח
Denn wir haben gelernt: Der ganze Vorhof war hundertsiebenundachtzig lang auf hundertfünfunddreißig breit. Von Osten nach Westen hundertsiebenundachtzig: der Platz, den die Füße Israels betraten, elf Ellen; der Platz, den die Füße der Kohanim betraten, elf Ellen; der Altar zweiunddreißig; zwischen der Vorhalle und dem Altar zweiundzwanzig Ellen; das Tempelhaus hundert Ellen; elf Ellen hinter dem Haus der Sühnedecke.
דתנן כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ממזרח למערב מאה שמונים ושבע מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה ומקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין אולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת
Vielmehr: „Der Schoß eine Elle“ – in seiner Höhe; „eine Elle die Breite“ – Einzug; „seine Einfassung an seinem Rand ringsum“
אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב
Original: Menachot 97b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.