„Nachdem das Heiligtum zerstört worden war, ordnete Rabban Jochanan ben Sakkai an, dass der ganze Tag des Schwingens verboten sei.“ Was ist der Grund? Bald wird das Heiligtum gebaut werden, und man wird sagen: Haben wir nicht im vergangenen Jahr beim Hellwerden im Osten gegessen? So wollen wir auch jetzt essen.
משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא נמי ניכול
Und sie wissen nicht, dass im vergangenen Jahr, als es kein Omer gab, das Hellwerden im Osten erlaubte, jetzt aber, wo es das Omer gibt, das Omer erlaubt. Und wenn du meinst, es sei [nur] als Gebot [gemeint] – soll man wegen eines Gebotes aufstehen und eine Verordnung erlassen?
ולא ידעי דאשתקד לא הוה עומר האיר מזרח מתיר והשתא דאיכא עומר עומר מתיר ואי סלקא דעתך למצוה משום מצוה ליקום וליגזור
Ist er denn derselben Ansicht wie er? Er streitet doch mit ihm! Denn wir haben gelernt: Nachdem das Heiligtum zerstört worden war, ordnete Rabban Jochanan ben Sakkai an, dass der ganze Tag des Schwingens verboten sei. Rabbi Jehuda sagte: Ist es denn nicht von der Tora her verboten? Denn es steht geschrieben: „Bis zu eben diesem Tag“!
ומי סבר לה כוותיה והא מיפלג פליג עליה דתנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור אמר ר' יהודה הלא מן התורה הוא אסור דכתיב עד עצם היום הזה
Rabbi Jehuda ist es, der irrt: Er meint, Rabban Jochanan ben Sakkai spreche von den Rabbanan her, doch dem ist nicht so; er spricht von der Tora her. Es heißt doch: „ordnete an“! – Was heißt „ordnete an“? Er legte aus und ordnete an.
רבי יהודה הוא דקא טעי הוא סבר רבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר ולא היא מדאורייתא קאמר והא התקין קתני מאי התקין דרש והתקין
Raw Papa und Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, aßen neues [Getreide] am Abend des Sechzehnten, der Nacht zum Siebzehnten. Sie meinen: Neues [Getreide] außerhalb des Landes [ist verboten] von den Rabbanan her, und um den Zweifel [des Datums] sorgen wir uns nicht.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שבסר קסברי חדש בחוצה לארץ דרבנן ולספיקא לא חיישינן
Und die Rabbanan aus dem Hause Raw Aschis aßen am Morgen des Siebzehnten. Sie meinen: Neues [Getreide] außerhalb des Landes [ist verboten] von der Tora her.
ורבנן דבי רב אשי אכלו בצפרא דשבסר קסברי חדש בחוצה לארץ דאורייתא
Und Rabban Jochanan ben Sakkai sprach von den Rabbanan her; und als er es für den Tag des Schwingens anordnete, ordnete er es nicht für den Zweifel[-Tag] an.
ורבן יוחנן בן זכאי מדרבנן קאמר וכי תקין ליום הנף לספיקא לא תקין
Rabina sagte: Meine Mutter sagte mir: Dein Vater aß neues [Getreide] erst am Abend des Siebzehnten, der Nacht zum Achtzehnten, denn er meinte wie Rabbi Jehuda und sorgte sich um den Zweifel.
אמר רבינא אמרה לי אם אבוך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשבסר נגהי תמניסר דסבר לה כר' יהודה וחייש לספיקא:
MISCHNA: Das Omer erlaubte im Land und die zwei Brote im Heiligtum. Man bringt keine Speiseopfer, Erstlingsfrüchte und Speiseopfer zu Tieropfern vor dem Omer; hat man [sie] gebracht, sind sie untauglich. Vor den zwei Broten bringe man sie nicht; hat man [sie] gebracht, sind sie tauglich.
מתני׳ העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש אין מביאין מנחות וביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר אם הביא פסול קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר:
Jehuda bar Nechemja sagte vor ihm: Nein! Sagst du es von vor dem Omer, wo es von seiner Regel für den gewöhnlichen Menschen nicht ausgenommen erlaubt wurde – willst du es auch von vor den zwei Broten sagen, wo es von seiner Regel für den gewöhnlichen Menschen ausgenommen erlaubt wurde?
אמר לפניו יהודה בר נחמיה לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט תאמר קודם לשתי הלחם שהותר מכללו אצל הדיוט
Rabbi Tarfon schwieg. Da strahlte das Gesicht des Jehuda ben Nechemja. Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Jehuda, dein Gesicht strahlt, weil du einem Alten erwidert hast; es wundert mich, ob du lange leben wirst. Rabbi Jehuda bar Rabbi Elai sagte: Jene Zeit war eine halbe Frist vor Pessach; als ich zum Wochenfest hinaufzog, fragte ich nach ihm: Jehuda ben Nechemja – wo ist er? Und man sagte mir: Er ist verschieden und dahingegangen.
שתק רבי טרפון צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Nach den Worten Jehuda ben Nechemjas sind Trankopfer [und] Erstlingsfrüchte, die man vor dem Omer dargebracht hat, tauglich. – Das ist doch selbstverständlich!
אמר רב נחמן בר יצחק לדברי יהודה בן נחמיה נסכים ביכורים שהקריבם קודם לעומר כשירין פשיטא
Man könnte sagen: Dort ist es, weil es von seiner Regel für den gewöhnlichen Menschen ausgenommen erlaubt wurde, hier aber, wo es von seiner Regel nicht ausgenommen erlaubt wurde – nicht. Er lehrt uns: Umso mehr hier, wo es überhaupt nicht verboten war.
מהו דתימא התם הוא דהותר מכללו אצל הדיוט אבל הכא דלא הותר מכללו לא קמ"ל כל שכן הכא דלא איתסר כלל
Wie ist der Fall? Etwa wenn man [Getreide] zwischen dem Omer und den zwei Broten gesät hat, und darüber sind die zwei Brote und das Omer hinweggegangen. Wie ist es? Erlauben sie nur in ihrer Reihenfolge, außerhalb ihrer Reihenfolge erlauben sie nicht? Oder vielleicht erlauben sie auch außerhalb ihrer Reihenfolge?
היכי דמי כגון דזרעינהו בין העומר לשתי הלחם וחליף עלייהו שתי הלחם ועומר מאי כסדרן שריין שלא כסדרן לא שריין או דלמא שלא כסדרן נמי שריין
Rabba sagte: Komm und höre: „Und wenn du ein Speiseopfer der Erstlinge darbringst“ (Lev 2,14) – vom Omer-Speiseopfer spricht die Schrift. Woher kommt es? Von der Gerste. Du sagst, von der Gerste, oder ist es vielleicht vom Weizen?
אמר רבה תא שמע (ויקרא ב, יד) ואם תקריב מנחת ביכורים במנחת העומר הכתוב מדבר מהיכן באה מן השעורין אתה אומר מן השעורין או אינו אלא מן החיטין
Rabbi Elieser sagt: In Ägypten ist „Ährengrün“ gesagt, und für die Generationen ist „Ährengrün“ gesagt. Wie das „Ährengrün“, das in Ägypten gesagt ist, Gerste ist, so ist auch das „Ährengrün“, das für die Generationen gesagt ist, Gerste.
רבי אליעזר אומר נאמר אביב במצרים ונאמר אביב לדורות מה אביב האמור במצרים שעורין אף אביב האמור לדורות שעורין
und die Gemeinde, die ihre Pflicht[-Opfer] aus Weizen bringt, bringt ihre Pflicht[-Opfer][auch] aus Gerste. Wenn du aber sagst, es kommt aus Weizen, finden wir keine Gemeinde, die ihre Pflicht[-Opfer] aus Gerste bringt.
וציבור שמביאין חובתן מן החיטין מביאין חובתן מן השעורין ואם אתה אומר בא מן החיטין לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן השעורין
Wenn es aber so wäre, dass die zwei Brote außerhalb ihrer Reihenfolge erlauben – du findest es doch, dass er das Omer aus jenem [Getreide] darbringt, das vor den zwei Broten und nach dem Omer des vergangenen Jahres Wurzeln geschlagen hat,
ואם איתא דשתי הלחם שלא כסדרן שריין משכחת לה דמקריב עומר מהנך דאשרוש קודם לשתי הלחם ובתר העומר דאשתקד
Original: Menachot 68b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.