„Erstlinge“ sagen wir in Bezug auf die Frucht? In Bezug auf den Altar sagen wir es – und der Altar isst doch von der Frucht dieses Jahres!
בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן והא אכיל לה מזבח מפירי דהא שתא
Menachot 69a מנחות
Aufbau der Debatte:Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rami bar Chama fragte: Erlauben die zwei Brote das Knospen oder erlauben sie das Ansetzen? Was ist Knospen und was ist Ansetzen? Wollte man sagen, Knospen der Frucht und Ansetzen der Frucht – wenn sie schon das Wurzelschlagen erlauben, braucht man nach Knospen und Ansetzen zu fragen?
בעי רמי בר חמא שתי הלחם הנצה שריא או חנטה שרייה מאי הנצה ומאי חנטה אילימא הנצה דפירא וחנטה דפירא השתא השרשה שריא הנצה וחנטה מיבעיא
Vielmehr Knospen des Blattes und Ansetzen des Blattes – gleicht das dem Wurzelschlagen oder nicht? – Es bleibe stehen.
אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה מי הוי כי השרשה או לא תיקו
Rawa bar Raw Chanan fragte: Weizen, den man in den Boden gesät hat – erlaubt ihn das Omer, oder erlaubt ihn das Omer nicht? Wie ist der Fall? Hat er Wurzeln geschlagen, haben wir es [schon] gelernt; hat er keine Wurzeln geschlagen, haben wir es [schon] gelernt.
בעי רבא בר רב חנן חטין שזרען בקרקע עומר מתירן או אין עומר מתירן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא
Denn wir haben gelernt: Haben sie vor dem Omer Wurzeln geschlagen, erlaubt sie das Omer; wenn nicht, sind sie verboten, bis das nächste Omer kommt.
דתנן אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא
Es ist nur nötig für den Fall, dass man sie [die Körner] vor dem Omer geerntet und gesät hat, und das Omer kam und ging über sie hinweg; und er fragt: Wie ist es, sie aufzulesen und davon zu essen? Gleichen sie dem, was in einen Krug geworfen ist, und das Omer hat sie erlaubt? Oder vielleicht sind sie gegenüber dem Boden aufgehoben?
לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא עומר וחליף עלייהו וקא מיבעיא ליה מהו לנקוטי ומיכל מינייהו כמאן דשדייא בכדא דמיא ושרינהו עומר או דלמא בטיל להו לגבי ארעא
Gibt es bei ihnen Übervorteilung, oder gibt es bei ihnen keine Übervorteilung?
יש להן אונאה או אין להן אונאה
Wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass er zu ihm sagte: „Ich habe sechs [Sea] hineingeworfen“, und Zeugen kamen und sagten, dass er nur fünf hineingeworfen hat – Rawa sagte doch: Bei allem, was nach Maß, Gewicht oder Zahl [verkauft wird], wird [der Kauf] rückgängig gemacht, selbst wenn es weniger als das Maß der Übervorteilung ist!
היכי דמי אילימא דאמר ליה שדאי בה שיתא ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה והאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר
Vielmehr, dass er zu ihm sagte: „Ich habe hineingeworfen, so viel es braucht“, und Zeugen kamen und sagten, dass er nicht so viel hineingeworfen hat, wie es braucht. Gibt es bei ihnen Übervorteilung, da sie dem gleichen, was in einen Krug geworfen ist, und es gibt bei ihnen Übervorteilung? Oder vielleicht sind sie gegenüber dem Boden aufgehoben?
אלא דאמר ליה שדאי בה כדבעי לה ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה כדבעי לה יש להן אונאה דכמאן דשדייא בכדא דמיא ויש להן אונאה או דלמא בטיל להו לגבי ארעא
Schwört man über sie, oder schwört man nicht über sie? Gleichen sie dem, was in einen Krug geworfen ist, und gleichen sie beweglichen Gütern, und man schwört über sie? Oder vielleicht sind sie gegenüber dem Boden aufgehoben und gleichen Grundstücken, und man schwört nicht über sie? – Es bleibe stehen.
נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן כדשדייא בכדא דמיא וכמטלטלי דמו ונשבעין עליהן או דלמא בטיל להו אגב ארעא וכמקרקעי דמו ואין נשבעין עליהן תיקו
Rami bar Chama fragte: Weizen im Rinderdung und Gerste im Viehdung – wie ist es? Wofür? Wollte man sagen, um mit Speisen-Unreinheit unrein zu werden – das haben wir [schon] gelernt: Weizen im Rinderkot und Gerste im Viehdung – hat man sie zum Essen bestimmt, werden sie nicht mit Speisen-Unreinheit unrein; hat man sie zum Essen aufgelesen, werden sie mit Speisen-Unreinheit unrein.
בעי רמי בר חמא חטין שבגללי בקר ושעורין שבגללי בהמה מהו למאי אילימא לטמויי טומאת אוכלין תנינא חטין שברעי בקר ושעורין שבגללי בהמה חישב עליהן לאכילה אין מטמא טומאת אוכלין לקטן לאכילה מטמא טומאת אוכלין
Vielmehr für Speiseopfer – selbstverständlich nicht! „Bring es doch deinem Statthalter dar – wird er an dir Gefallen haben oder dich freundlich ansehen?“ (Mal 1,8).
אלא למנחות פשיטא דלא (מלאכי א, ח) הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך
Es ist nur nötig für den Fall, dass man sie aufgelesen und gesät hat und daraus Speiseopfer bringen will. Wie ist es? Ist es wegen der Ekelhaftigkeit, und da man sie gesät hat, ist ihre Ekelhaftigkeit vergangen? Oder vielleicht ist es wegen der Magerkeit, und auch jetzt ist sie mager? – Es bleibe stehen.
לא צריכא דנקטינהו וזרעינהו וקא בעי לאיתויי מנחות מינייהו מאי משום דמאיסותא הוא וכיון דזרעינהו אזדא למאיסותייהו או דלמא משום כחישותא הוא והשתא נמי כחושה תיקו
Rami bar Chama fragte: Ein Elefant, der einen ägyptischen Korb verschluckt und ihn durch den After wieder ausgeschieden hat – wie ist es? Wofür?
בעי רמי בר חמא פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו למאי
Wollte man sagen, um seine Unreinheit aufzuheben – das haben wir [schon] gelernt: Alle Geräte werden durch den Gedanken für Unreinheit empfänglich, aber sie kommen aus ihrer Unreinheit nur durch eine Veränderung in der Tat heraus.
אילימא למבטל טומאתה תנינא כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה
Es ist nur nötig für den Fall, dass er Palmzweige verschluckt hat und man daraus einen ägyptischen Korb gemacht hat. Ist es eine Verdauung gewesen, und es ist
לא צריכא דבלע הוצין ועבדינהו כפיפה מצרית מי הוה עיכול הוה ליה
Original: Menachot 69a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.