Das ist eine Einschließung nach einer Einschließung, und eine Einschließung nach einer Einschließung dient nur zur Einschränkung.
הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט
Menachot 60a מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Manche sagen: Raw Jizchak bar Josef sagte: Rabbi Jochanan fragte: Hat er ein wenig Öl auf eine Olivengröße des Speiseopfers gegeben – wie ist es? Brauchen wir ein Tun wie beim Geben oder nicht? – Es bleibe stehen.
ואיכא דאמרי אמר רב יצחק בר יוסף בעי רבי יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה מהו מי בעינן שימה כנתינה או לא תיקו
„Hat er Öl auf ihre Reste gegeben.“ Die Rabbanan lehrten: „Er soll kein Öl darauf tun und nicht geben“ (Lev 5,11) – man könnte meinen, bei zwei Kohanim [ist es gemeint];
נתן שמן על שיריה ת"ר (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן יכול בשני כהנים
die Schrift sagt: „darauf“ – vom Speiseopfer selbst spricht die Schrift, und nicht vom Kohen.
תלמוד לומר עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר ולא בכהן
Man könnte meinen, er soll kein Gefäß auf ein Gefäß stellen, und hat er es gestellt, hat er es untauglich gemacht; die Schrift sagt: „darauf“ – vom Speiseopfer selbst spricht die Schrift.
יכול לא יתן כלי על גבי כלי ואם נתן פסל תלמוד לומר עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר:
MISCHNA: Es gibt [Speiseopfer], die das Herantragen erfordern und nicht die Schwingung; das Herantragen und die Schwingung; die Schwingung und nicht das Herantragen; weder die Schwingung noch das Herantragen.
מתני׳ יש טעונות הגשה ואין טעונות תנופה הגשה ותנופה תנופה ולא הגשה לא תנופה ולא הגשה
Und diese erfordern das Herantragen und nicht die Schwingung: das Speiseopfer aus Feinmehl, das der Pfanne, das des Tiegels, die Kuchen und die Fladen, das Speiseopfer der Kohanim und das Speiseopfer des gesalbten Kohen, das Speiseopfer von Nichtjuden, das Speiseopfer von Frauen und das Speiseopfer des Sünders.
ואלו טעונות הגשה ואין טעונות תנופה מנחת הסולת והמחבת ומרחשת והחלות והרקיקין מנחת כהנים ומנחת כהן משיח מנחת נכרים מנחת נשים ומנחת חוטא
Rabbi Schimon sagt: Das Speiseopfer der Kohanim und das Speiseopfer des gesalbten Kohen haben kein Herantragen, da sie kein Abheben des Haufens haben; und alles, was kein Abheben des Haufens hat, hat kein Herantragen.
רבי שמעון אומר מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהן הגשה לפי שאין בהן קמיצה וכל שאין בהן קמיצה אין בהן הגשה:
GEMARA: Raw Papa sagte: Überall, wo wir „zehn“ gelernt haben, haben wir es gelernt. Was lehrt er uns?
גמ׳ אמר רב פפא כל היכא דתנן עשר תנן מאי קמ"ל
Um [die Ansicht] Rabbi Schimons auszuschließen, der sagt: Er bringe zur Hälfte Kuchen und zur Hälfte Fladen. Er lehrt uns, dass dem nicht so ist.
לאפוקי מדרבי שמעון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא קמ"ל דלא
Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: Hieße es nur: „Und bring das Speiseopfer, das aus diesen bereitet wird, dem Ewigen, und man bringe es dem Kohen dar, und er trage es heran“ (Lev 2,8), so würde ich sagen: Ich habe als das, was Herantragen erfordert, nur den Haufen allein.
מנא הני מילי דתנו רבנן אילו נאמר (ויקרא ב, ח) והבאת אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה הייתי אומר אין לי שטעון הגשה אלא קומץ בלבד
Woher das Speiseopfer? Die Schrift sagt: „Speiseopfer“. Woher das Speiseopfer des Sünders? Die Schrift sagt: „das Speiseopfer“.
מנחה מנין תלמוד לומר מנחה מנחת חוטא מנין תלמוד לומר את המנחה
Doch es ist ein Schluss: Hier ist gesagt
ודין הוא נאמר הכא
Original: Menachot 60a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.