ein Speiseopfer, das als ein Zehntel kommt, usw. ab.
מנחה הבאה עשרון וכו':
Menachot 51b מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Hat man keinen anderen Priester an seiner Stelle eingesetzt – von wessen [Vermögen] wurde es dargebracht? Rabbi Schimon sagt: von dem der Gemeinde. Rabbi Jehuda sagt: von dem der Erben; und es wurde ganz dargebracht.
מתני׳ לא מינו כהן אחר תחתיו משל מי היתה קריבה ר"ש אומר משל ציבור ר' יהודה אומר משל יורשין ושלימה היתה קריבה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Ein Hohepriester, der gestorben ist, und man hat keinen anderen Priester an seiner Stelle eingesetzt – woher [weiß man], dass sein Speiseopfer von [dem Vermögen] der Erben dargebracht wird? Darum lehrt [die Schrift]: „Und der gesalbte Priester, der an seiner Stelle aus seinen Söhnen [eingesetzt wird], soll es bereiten“ (Lev 6,15).
גמ׳ ת"ר כ"ג שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו מנין שתהא מנחתו קריבה משל יורשין ת"ל (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה
Man könnte meinen, er bringe es in Hälften dar; darum lehrt [die Schrift]: „es“ – ganz und nicht seine Hälfte. Worte Rabbi Jehudas.
יכול יקריבנה חצאין ת"ל אותה כולה ולא חציה דברי רבי יהודה
Rabbi Schimon sagt: „Eine ewige Satzung“ (Lev 6,15) – von dem [Vermögen] der Allgemeinheit (olam); „ganz soll es geräuchert werden“ (Lev 6,15) – dass es ganz zur Räucherung kommt.
ר"ש אומר (ויקרא ו, יא) חק עולם משל עולם (ויקרא ו, טו) כליל תקטר שתהא כולה בהקטרה
Und dieses „der gesalbte Priester“ – kommt es dazu [nach Rabbi Schimon]?
והאי הכהן המשיח להכי הוא דאתא
Das braucht er für das, was gelehrt wurde: „Dies ist die Opfergabe Aarons und seiner Söhne, die sie dem Ewigen darbringen sollen am Tag, da er gesalbt wird“ (Lev 6,13). Man könnte meinen, Aaron und seine Söhne brächten eine [gemeinsame] Opfergabe dar; darum lehrt [die Schrift]: „die sie dem Ewigen darbringen sollen“ – Aaron für sich und seine Söhne für sich. „Seine Söhne“ – das sind gewöhnliche Priester.
האי מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא ו, יג) זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו יכול יהו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד ת"ל אשר יקריבו לה' אהרן בפני עצמו ובניו בפני עצמן בניו אלו כהנים הדיוטות
Du sagst: gewöhnliche Priester; oder sind es vielleicht nur Hohepriester? Wenn es heißt: „Und der gesalbte Priester, der an seiner Stelle aus seinen Söhnen“, ist der Hohepriester [schon] genannt. Wie erfülle ich also „seine Söhne“? Das sind gewöhnliche Priester.
אתה אומר כהנים הדיוטות או אינו אלא כהנים גדולים כשהוא אומר והכהן המשיח תחתיו מבניו הרי כ"ג אמור הא מה אני מקיים בניו אלו כהנים הדיוטות
Wenn so, sollte der Vers schreiben: „Der gesalbte Priester an seiner Stelle, seine Söhne sollen es bereiten“; was [bedeutet] „aus seinen Söhnen“? Entnimm daraus zweierlei.
א"כ לכתוב קרא הכהן המשיח תחתיו בניו יעשה מאי מבניו שמעת מינה תרתי
Und Rabbi Schimon – was macht er mit diesem „es“? Er braucht es für einen Hohepriester, der gestorben ist, und man hat einen anderen an seiner Stelle eingesetzt: dass er kein halbes Zehntel aus seinem Haus und kein halbes Zehntel des ersten bringe.
ור"ש האי אותה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכ"ג שמת ומינו אחר תחתיו שלא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרון של ראשון
Das soll er doch aus „und seine Hälfte“ entnehmen! – Das Waw legt er nicht aus.
ותיפוק ליה מן ומחציתה וי"ו לא דריש
Und Rabbi Jehuda – was macht er mit diesem „eine ewige Satzung“? Es soll eine Satzung für ewig sein.
ורבי יהודה האי חק עולם מאי עביד ליה חוקה לעולם תהא
Wozu brauche ich „ganz soll es geräuchert werden“? Er braucht es für das, was gelehrt wurde: Ich habe nur, [dass] das obere, das Speiseopfer des Hohepriesters, unter „ganz soll es geräuchert werden“ [steht], und das untere, das Speiseopfer des gewöhnlichen Priesters, unter „es darf nicht gegessen werden“.
כליל תקטר למה לי מיבעי ליה לכדתניא אין לי אלא עליונה מנחת כ"ג בכליל תקטר ותחתונה מנחת כהן הדיוט בלא תאכל
Woher [weiß man], dass man das bei diesem Gesagte auf jenes und das bei jenem Gesagte auf dieses übertragen soll? Darum lehrt [die Schrift]: „ganz“, „ganz“ – zu einer Gezera schawa: Hier ist „ganz“ gesagt, und dort ist „ganz“ gesagt.
מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל כליל כליל לגזירה שוה נאמר כאן כליל ונאמר להלן כליל
Wie hier [das Gebot] „ganz soll es geräuchert werden“ [gilt], so auch dort „ganz soll es geräuchert werden“; und wie dort, um ein Verbot auf sein Essen zu legen, so auch hier, um ein Verbot auf sein Essen zu legen.
מה כאן בכליל תקטר אף להלן בכליל תקטר ומה להלן ליתן לא תעשה על אכילתו אף כאן ליתן לא תעשה על אכילתה
וסבר ר"ש משל ציבור דאורייתא
Wir haben doch gelernt: Rabbi Schimon sagte: Sieben Dinge hat der Gerichtshof verordnet, und dies ist eines von ihnen: Ein Götzendiener, der sein Brandopfer aus Übersee geschickt hat – hat er Trankopfer mitgeschickt, werden sie aus dem Seinen dargebracht; wenn nicht, werden sie aus dem der Gemeinde dargebracht.
והתנן אר"ש שבעה דברים התקינו ב"ד וזה אחד מהן עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים שלח עמה נסכים קריבה משלו ואם לאו קריבין משל ציבור
Und ebenso ein Proselyt, der gestorben ist und Schlachtopfer hinterlassen hat: Hat er Trankopfer, werden sie aus dem Seinen dargebracht; wenn nicht, werden sie aus dem der Gemeinde dargebracht.
וכן גר שמת והניח זבחים יש לו נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור
Und es ist eine Bedingung des Gerichtshofs: Ein Hohepriester, der gestorben ist, und man hat keinen anderen Priester an seiner Stelle eingesetzt – dass sein Speiseopfer aus dem der Gemeinde dargebracht wird.
ותנאי ב"ד הוא כ"ג שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו שתהא מנחתו קריבה משל ציבור
Rabbi Abbahu sagte: Es waren zwei Verordnungen.
א"ר אבהו שני תקנות הוו
Nach der Tora [kam es] aus dem der Gemeinde. Als sie sahen, dass die [Tempel]kammer bedrängt war, verordneten sie, dass es von den Erben [komme]. Als sie sahen, dass sie es vernachlässigten, stellten sie es auf das Toragesetz zurück.
דאורייתא מדציבור כיון דחזו דקא מידחקא לישכה תקינו דלגבי מיורשים כיון דחזו דקא פשעי בה אוקמוה אדאורייתא
Und über die [rote] Kuh, dass man an ihrer Asche keine Veruntreuung begeht – das ist doch nach der Tora! Denn es wurde gelehrt: „Ein Entsündigungsopfer ist sie“ (Num 19,9) – das lehrt, dass man an ihr Veruntreuung begeht; „sie“ – an ihr begeht man Veruntreuung,
ועל פרה שלא יהא מועלין באפרה דאורייתא היא דתניא (במדבר יט, ט) חטא' היא מלמ' שמועלין בה היא בה מועלין
Original: Menachot 51b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.