Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 2Einwand 1Beweis 4Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: Blut, das unrein geworden ist und das man versehentlich gesprengt hat, ist angenommen; vorsätzlich, ist es nicht angenommen! – So meint er es: Blut, das unrein geworden ist und das man gesprengt hat, sei es versehentlich, sei es vorsätzlich: Ist es versehentlich unrein geworden, ist es angenommen; vorsätzlich, ist es nicht angenommen.
ת"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה הכי קאמר דם שנטמא וזרקו בין בשוגג בין במזיד נטמא בשוגג הורצה במזיד לא הורצה:
MISCHNA: Sind ihre Reste unrein geworden, sind ihre Reste verbrannt, sind ihre Reste verloren gegangen – nach dem Grundsatz Rabbi Eliesers ist es tauglich, nach dem Grundsatz Rabbi Jehoschuas untauglich.
מתני׳ נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשירה וכמדת רבי יהושע פסולה:
Man dachte zunächst: Unrein geworden – ja; verloren und verbrannt – nein. Was ist [dann] seine Ansicht? Wenn er der Ansicht ist, ein Rest sei etwas [Bedeutendes], dann auch [bei] verloren und verbrannt; wenn er der Ansicht ist, ein Rest sei nichts [Bedeutendes], und [bei] unrein geworden – was ist der Grund? Weil das Stirnblatt Annahme bewirkt –, wenn dem so ist, dann auch [bei] allen ihren Resten!
קא סלקא דעתך נטמא אין אבוד ושרוף לא מאי קסבר אי קסבר שיורא מילתא היא אפילו אבוד ושרוף נמי אי קסבר שיורא לאו מילתא היא ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ אי הכי כל שיריה נמי
Tatsächlich ist er der Ansicht, ein Rest sei etwas [Bedeutendes], und [bei] unrein geworden, und dasselbe gilt für verloren und verbrannt; und dass er ‚unrein geworden‘ sagt, nennt er [nur] das erste von ihnen.
לעולם קסבר שיורא מילתא היא ונטמא והוא הדין לאבוד ושרוף והאי דקאמר נטמא רישייהו נקט
Wie gelehrt wurde: Rabbi Jehoschua sagt: Bei allen Schlachtopfern der Tora, von denen ein Olivengroßes Fleisch oder ein Olivengroßes Fett übrig geblieben ist, sprengt man das Blut.
כדתני' רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם
[Ist nur] ein halbes Olivengroßes Fleisch und ein halbes Olivengroßes Fett [übrig], sprengt man das Blut nicht. Beim Brandopfer sprengt man das Blut sogar [bei] einem halben Olivengroßen Fleisch und einem halben Olivengroßen Fett, da es ganz [verbrannt] wird. Beim Speiseopfer aber sprenge man nicht, selbst wenn es ganz erhalten ist.
כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אינו זורק את הדם ובעולה אפי' כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ובמנחה אפי' כולה קיימת לא יזרוק
Was hat das Speiseopfer hier zu tun? Raw Papa sagte: das Speiseopfer der Trankopfer. Man könnte meinen, da es mit dem Schlachtopfer kommt, gleiche es dem Schlachtopfer selbst – das lässt er uns hören.
מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים ס"ד הואיל ובהדי זבח קא אתיא כגופיה דזיבחא דמיא קמ"ל
Woher diese Dinge? Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Jischmaels, und man führt es auf Rabbi Jehoschua ben Chananja zurück: Der Vers sagt: „Und er räuchere das Fett auf zum lieblichen Duft für den Ewigen“ (Lev 17,6) – das Fett, auch wenn kein Fleisch [mehr da ist].
מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל ומטו בה משום רבי יהושע בן חנניא אמר קרא (ויקרא יז, ו) והקטיר החלב לריח ניחוח לה' חלב ואע"פ שאין בשר
Das Fett haben wir [damit] gefunden; den Leberlappen und die beiden Nieren – woher haben wir das? Denn er lehrt: ‚Beim Speiseopfer aber sprenge man nicht, selbst wenn es ganz erhalten ist‘ – [nur] beim Speiseopfer sprenge man nicht, beim Leberlappen und den beiden Nieren aber sprenge man.
ואשכחן חלב יותרת ושתי כליות מנלן דקתני ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק מנחה הוא דלא יזרוק הא יותרת ושתי כליות יזרוק
Und es war nötig, ‚Fett‘ zu schreiben, und es war nötig, ‚zum lieblichen Duft‘ zu schreiben. Denn hätte er [nur] ‚Fett‘ geschrieben, würde ich sagen: Fett – ja, Leberlappen und beide Nieren – nein; [daher] schrieb der Barmherzige ‚lieblicher Duft‘. Und hätte der Barmherzige [nur] ‚zum lieblichen Duft‘ geschrieben, würde ich sagen: sogar das Speiseopfer; [daher] schrieb der Barmherzige ‚Fett‘.
ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למיכתב לריח ניחוח דאי כתב חלב הוה אמינא חלב אין יותרת ושתי כליות לא כתב רחמנא ריח ניחוח ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא חלב:
MISCHNA:[Geschah es] nicht mit einem Dienstgefäß, ist es untauglich, und Rabbi Schimon erklärt es für tauglich. Hat er ihre Handvoll in zwei Malen aufgeräuchert, ist es tauglich.
מתני׳ שלא בכלי שרת פסול ורבי שמעון מכשיר הקטיר קומצה פעמים כשרה:
GEMARA:Rabbi Jehuda, der Sohn Rabbi Chijas, sagte: Was ist der Grund Rabbi Schimons? Der Vers sagt: „Hochheilig ist es, wie das Sündopfer und wie das Schuldopfer“ (Lev 6,10): Kommt er, es mit der Hand zu vollziehen, (wie das Sündopfer) vollzieht er es mit der Rechten, wie das Sündopfer; mit einem Gefäß, vollzieht er es [auch] mit der Linken, wie das Schuldopfer.
גמ׳ אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא מאי טעמא דר' שמעון אמר קרא (ויקרא ז, א) קדש קדשים היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד (כחטאת) עובדה בימין כחטאת בכלי עובדה בשמאל כאשם
Und Rabbi Jannai sagte: Sobald er sie mit einem Dienstgefäß abgehoben hat, bringt er sie hinauf und räuchert sie auf, sogar in seinem Gürtel und sogar in einer Tonscherbe. Raw Nachman bar Jizchak sagte: Alle stimmen bei der Handvoll überein, dass sie der Heiligung [im Gefäß] bedarf.
ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרש רב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש
Man wandte ein: [Beim] Aufräuchern von Fettstücken, Gliedern und Holz sind sie tauglich, ob man sie mit der Hand oder mit einem Gefäß, ob mit der Rechten oder mit der Linken hinaufgebracht hat. Die Handvoll, das Räucherwerk und der Weihrauch sind tauglich, ob man sie mit der Hand oder mit einem Gefäß, ob mit der Rechten oder mit der Linken hinaufgebracht hat. Eine Widerlegung Rabbi Jehudas, des Sohnes Rabbi Chijas!
מיתיבי הקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין ובין בשמאל כשרין הקומץ והקטורת והלבונה שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשרין תיובתא דרבי יהודה בריה דרבי חייא
Rabbi Jehuda, der Sohn Rabbi Chijas, kann dir sagen: Er lehrt es nach den Fällen aufgeteilt: mit der Hand – mit der Rechten; mit einem Gefäß – sei es mit der Rechten, sei es mit der Linken.
אמר לך רבי יהודה בריה דרבי חייא לצדדין קתני ביד בימין בכלי בין בימין בין בשמאל:
Komm und höre: Hat er sie nicht mit einem Dienstgefäß abgehoben, sie nicht in einem Dienstgefäß geheiligt, sie nicht in einem Dienstgefäß hinaufgebracht und aufgeräuchert, ist es untauglich; Rabbi Elasar und Rabbi Schimon erklären es beim Hineingeben in das Gefäß für tauglich.
תא שמע קמצו שלא מכלי שרת וקידשו שלא בכלי שרת והעלו והקטירו שלא בכלי שרת פסול רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין במתן כלי
Komm und höre: Die Weisen aber sagen: Die Handvoll erfordert ein Dienstgefäß. Wie? Er hebt sie mit einem Dienstgefäß ab, heiligt sie in einem Dienstgefäß, bringt sie in einem Dienstgefäß hinauf und räuchert sie auf. Rabbi Schimon sagt: Sobald er sie mit einem Dienstgefäß abgehoben hat, bringt er sie ohne Dienstgefäß hinauf und räuchert sie auf, und das genügt.
תא שמע וחכמים אומרים קומץ טעון כלי שרת כיצד קומצו מכלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומעלו ומקטירו בכלי שרת ר' שמעון אומר כיון שקמצו מכלי שרת מעלו ומקטירו שלא בכלי שרת ודיו
Komm und höre: Hat er mit seiner Rechten abgehoben und es in seine Linke gegeben, soll er es in seine Rechte zurückgeben. [Hat er, während es] in seiner Linken [war],
תא שמע קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו בשמאלו
Original: Menachot 26a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.