Wir haben doch gelernt: Sechzig [Zehntel] lassen sich vermengen, einundsechzig lassen sich nicht vermengen; und wir haben dazu gefragt: Was macht es, wenn sie sich nicht vermengen lassen? Wir haben doch gelernt: Hat er nicht vermengt, ist es tauglich!
והתנן ששים נבללין ששים וא' אין נבללין והוינן בה כי אינם נבללין מאי הוי והתנן לא בלל כשרה
Und Rabbi Seira sagte: Bei allem, was zum Vermengen geeignet ist, ist das Vermengen nicht unerlässlich; bei allem, was nicht zum Vermengen geeignet ist, ist das Vermengen unerlässlich.
ואמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו
Was ist das für ein Vergleich? Das eine, wie es ist, und das andere, wie es ist: ‚nicht gegossen‘ – nicht ein Kohen hat gegossen, sondern ein Nichtpriester; ‚nicht vermengt‘ – überhaupt nicht vermengt.
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא לא יצק לא יצק כהן אלא זר לא בלל לא בלל כלל:
‚Oder hat er es in zu viele Stücke gebrochen, so ist es tauglich.‘ Wenn es jetzt, da er es überhaupt nicht gebrochen hat, tauglich ist, muss man dann [von] zu vielen Stücken sprechen? Was [bedeutet] ‚zu viele Stücke‘? Dass er es [übermäßig] zerbröckelt hat.
או שפתת' פתים מרובות כשרה: השתא לא פתת כלל כשרה פתין מרובות מיבעיא מאי פתין מרובות שריבה בפתיתין
Und wenn du willst, sage: Tatsächlich wirklich viele Stücke; man könnte meinen, dort [sei es tauglich], weil für sie der Status von Broten besteht, hier aber, wo weder der Status von Broten noch der Status von Stücken besteht, nicht – das lässt er uns hören.
ואיבעית אימא לעולם פתים מרובות ממש ומהו דתימא התם הוא דאיכא תורת חלות עליהן אבל הכא דלא תורת חלות איכא ולא תורת פתיתין איכא קמ"ל
Sollen wir sagen, unsere Mischna sei nicht nach Rabbi Schimon? Denn es wurde gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Jeder Kohen, der den Dienst nicht anerkennt, hat keinen Anteil an der Priesterschaft, denn es heißt: „Wer von den Söhnen Aarons das Blut der Friedensopfer und das Fett darbringt, dem soll die rechte Keule als Anteil gehören“ (Lev 7,33). Erkennt er den Dienst an, hat er Anteil an der Priesterschaft; erkennt er den Dienst nicht an, hat er keinen Anteil an der Priesterschaft.
לימא מתניתין דלא כרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה שנאמר (ויקרא ז, לג) המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה מודה בעבודה יש לו חלק בכהונה שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה
das Gießen, das Vermengen, das Brechen, das Salzen, das Schwingen, das Heranbringen, das Abheben der Handvoll, das Aufräuchern, das Abkneifen [der Vögel], das Auffangen, das Sprengen, das Tränken der Sota, das Genickbrechen des Kalbes, die Reinigung des Aussätzigen und das Erheben der Hände [zum Priestersegen], sei es drinnen, sei es draußen – woher?
Die Schrift sagt: „von den Söhnen Aarons“ – ein Dienst, der den Söhnen Aarons übergeben ist: Jeder Kohen, der ihn nicht anerkennt, hat keinen Anteil an der Priesterschaft.
ת"ל מבני אהרן עבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה
Raw Nachman sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier [geht es] um das Speiseopfer der Kohanim, dort um das Speiseopfer eines Israeliten. Beim Speiseopfer eines Israeliten, von dem die Handvoll abgehoben wird, ist es vom Abheben der Handvoll an Pflicht des Priestertums; das lehrt über das Gießen und das Vermengen, dass sie durch einen Nichtpriester tauglich sind. Das Speiseopfer der Kohanim, von dem keine Handvoll abgehoben wird, erfordert von Anfang an das Priestertum.
אמר רב נחמן לא קשיא כאן במנחת כהנים כאן במנחת ישראל מנחת ישראל דבת קמיצה היא מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר מנחת כהנים דלאו בת קמיצה היא מעיקרא בעיא כהונה
Rawa sagte zu ihm: Woher ist denn das Speiseopfer der Kohanim hinsichtlich des Gießens eingeschlossen? Vom Speiseopfer eines Israeliten! Wie es dort durch einen Nichtpriester tauglich ist, so ist es auch hier durch einen Nichtpriester tauglich.
אמר ליה רבא מכדי מנחת כהנים מהיכא איתרבי ליציקה ממנחת ישראל מה התם כשירה בזר אף הכא נמי כשירה בזר
Manche sagen: Raw Nachman sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier [geht es] um die, von denen die Handvoll abgehoben wird, dort um die, von denen keine Handvoll abgehoben wird.
איכא דאמרי אמר רב נחמן לא קשיא כאן בנקמצות כאן בשאין נקמצות
Rawa sagte zu ihm: Woher sind denn die, von denen keine Handvoll abgehoben wird, hinsichtlich des Gießens eingeschlossen? Von denen, von denen die Handvoll abgehoben wird, gleich ihnen! Wie es dort durch einen Nichtpriester tauglich ist, so ist es auch hier durch einen Nichtpriester tauglich. Vielmehr ist klar: Unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Schimon.
אמר ליה רבא מכדי שאין נקמצות מהיכא איתרבי ליציקה מנקמצות כנקמצות מה התם כשירה בזר אף הכא נמי כשירה בזר אלא מחוורתא מתניתין דלא כר' שמעון
Was ist der Grund der Rabbanan? Der Vers sagt: „Und er gieße Öl darauf und lege Weihrauch darauf, und er bringe es zu den Söhnen Aarons, dem Kohen, und er hebe ab“ (Lev 2,1–2): Vom Abheben der Handvoll an ist es Pflicht des Priestertums; das lehrt über das Gießen und das Vermengen, dass sie durch einen Nichtpriester tauglich sind.
מ"ט דרבנן אמר קרא (ויקרא ב, א) ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והביאה אל בני אהרן הכהן וקמץ מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר
Original: Menachot 18b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.