Rabbi Jehuda ist der Ansicht: Bei jenen streiten sie; [bei der Absicht,] liegen zu lassen, ist es nach aller Ansicht untauglich. Was ist der Grund? Eine Verordnung [bei] einem Teil seines Blutes wegen seines ganzen Blutes, und [das Liegenlassen] seines ganzen Blutes ist eine Untauglichkeit aus der Tora.
ור' יהודה סבר בהנך פליגי להניח דברי הכל פסול מאי טעמא גזירה מקצת דמו אטו כל דמו וכל דמו פסולא דאורייתא
Denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagte zu ihnen: Gebt ihr mir nicht zu, dass es untauglich ist, wenn er es bis zum nächsten Tag liegen gelassen hat? [Hat er] beabsichtigt, es bis zum nächsten Tag liegen zu lassen, [ist es] ebenfalls untauglich.
דתניא אמר להם רבי יהודה אי אתם מודים לי שאם הניחו למחר שפסול חישב להניחו למחר נמי פסול
Ist denn Rabbi Jehuda der Ansicht, [die Absicht,] von seinem Blut bis zum nächsten Tag liegen zu lassen, mache nach aller Ansicht untauglich? Es wurde doch gelehrt: Rabbi sagte: Als ich hinging, um meine Lehren bei Rabbi Elasar ben Schammua zu prüfen – manche sagen: um die Lehren Rabbi Elasar ben Schammuas auszuschöpfen –, fand ich Josef den Babylonier vor ihm sitzen, und er war ihm über die Maßen lieb. Er sagte zu ihm: Meister, wer das Schlachtopfer schlachtet [in der Absicht], von seinem Blut bis zum nächsten Tag liegen zu lassen – wie ist es?
וסבר ר' יהודה להניח מדמו למחר דברי הכל פסול והתניא אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר עד לאחת אמר לו רבי השוחט את הזבח להניח מדמו למחר מהו
Er sagte zu ihm: Tauglich. Am Abend [fragte er wieder], und er sagte zu ihm: Tauglich. Am Morgen, und er sagte zu ihm: Tauglich. Am Mittag, und er sagte zu ihm: Tauglich. Am Nachmittag, und er sagte zu ihm: Tauglich, nur dass Rabbi Elieser es für untauglich erklärt. Da strahlte das Gesicht Josefs des Babyloniers.
אמר לו כשר ערבית אמר לו כשר שחרית אמר לו כשר צהרים אמר לו כשר מנחה אמר לו כשר אלא שר' אליעזר פוסל צהבו פניו של יוסף הבבליא
Er sagte zu ihm: Josef, mir scheint, dass wir unsere Überlieferungen bis jetzt nicht genau getroffen haben. Er sagte zu ihm: Meister, ja; nur hat mir Rabbi Jehuda ‚untauglich‘ gelehrt, und ich bin bei allen seinen Schülern herumgegangen und habe mir einen Gefährten [für diese Lehre] gesucht und keinen gefunden. Jetzt, da du mir ‚untauglich‘ gelehrt hast, hast du mir mein Verlorenes zurückgegeben.
אמר לו יוסף כמדומה אני שלא כיווננו שמועתינו עד עתה אמר לו רבי הן אלא שר' יהודה פסול שנה לי וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי עכשיו ששנית לי פסול החזרת לי אבידתי
Da flossen Rabbi Elasar ben Schammua die Augen von Tränen über; er sagte: Wohl euch, ihr Gelehrten, dass euch die Worte der Tora so überaus lieb sind! Er wandte auf ihn diesen Vers an: „Wie liebe ich deine Tora! Den ganzen Tag ist sie mein Sinnen“ (Ps 119,97) usw. – Das [kommt daher], dass Rabbi Jehuda der Sohn Rabbi Elais ist und Rabbi Elai ein Schüler Rabbi Eliesers; deshalb hat er dir die Lehre Rabbi Eliesers gelehrt.
זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה (תהלים קיט, צז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו' הא מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעאי ורבי אלעאי תלמידו של ר' אליעזר לפיכך שנה לך משנת רבי אליעזר
Wenn du nun meinst, er habe ihm ‚nach aller Ansicht untauglich‘ gelehrt, was [bedeutet dann] ‚du hast mir mein Verlorenes zurückgegeben‘? Er hat ihm doch eine Streitfrage genannt!
ואי סלקא דעתך דברי הכל פסול אתנייה מאי החזרת לי אבידתי איהו פלוגתא קאמר ליה
Was aber dann? [Er lehrte:] ‚tauglich, und Rabbi Elieser – untauglich‘, [im Sinne von] ‚er erklärt für untauglich‘ hat er es ihm gelehrt? Wenn dem so ist, was [bedeutet] ‚das kommt daher‘? (Eine Streitfrage) – auch wir lehren doch eine Streitfrage!
אלא מאי כשר ור' אליעזר פסול פוסל אתנייה אי הכי מאי הא מפני (פלוגתא) אנן נמי פלוגתא קא מתנינן
Vielmehr hat er ihm tatsächlich ‚nach aller Ansicht untauglich‘ gelehrt; und was [bedeutet] ‚du hast mir mein Verlorenes zurückgegeben‘? Dass er ihm jedenfalls irgendeine Untauglichkeit wiedergebracht hat.
אלא לעולם דברי הכל פסול אתנייה ומאי החזרת לי אבידתי דהדר ליה מיהא שום פסלות בעולם:
MISCHNA: Hat er [das Öl] nicht gegossen, nicht vermengt, nicht [in Stücke] gebrochen, nicht gesalzen, nicht geschwungen, nicht herangebracht, oder hat er es in zu viele Stücke gebrochen oder nicht bestrichen, so ist es tauglich.
מתני׳ לא יצק לא בלל ולא פתת ולא מלח ולא הניף לא הגיש או שפתתן פתים מרובות ולא משחן כשירה:
GEMARA: Was [bedeutet] ‚nicht gegossen‘? Wollte man sagen, er habe überhaupt nicht gegossen – [die Schrift] hat doch dabei Unerlässlichkeit geschrieben! Vielmehr: Nicht ein Kohen hat gegossen, sondern ein Nichtpriester. Wenn dem so ist, [bedeutet] auch ‚nicht vermengt‘: Nicht ein Kohen hat vermengt, sondern ein Nichtpriester; hat er aber überhaupt nicht vermengt, ist es untauglich?
גמ׳ מאי לא יצק אילימא לא יצק כלל עיכובא כתב בה אלא לא יצק כהן אלא זר אי הכי לא בלל נמי לא בלל כהן אלא זר הא לא בלל כלל פסולה
Original: Menachot 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.