in ihm gesammelt bleibe. Und vielleicht sagst du: So wie seine Öffnung eng ist, so ist er ganz eng – die Lehre sagt: „Er hat sie tief und weit gemacht“ (Jes 30,33).
בתוכה ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צרה תלמוד לומר (ישעיהו ל, לג) העמיק הרחיב
Menachot 100a מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und vielleicht sagst du: Für den König ist sie nicht bereitet – die Lehre sagt: „Auch sie ist für den König bereitet“ (Jes 30,33). Und vielleicht sagst du: Es gibt in ihr kein Holz – die Lehre sagt: „Ihr Holzstoß Feuer und Holz in Menge“ (Jes 30,33). Und vielleicht sagst du: Das ist ihr Lohn – die Lehre sagt: „Und die Ruhe deines Tisches ist voll Fett“ (Ijob 36,16).
ושמא תאמר למלך לא הוכנה תלמוד לאמר (ישעיהו ל, לג) גם היא למלך הוכן ושמא תאמר אין בה עצים תלמוד לאמר (ישעיהו ל, לג) מדורתה אש ועצים הרבה ושמא תאמר זה הוא שכרה תלמוד לומר (איוב לו, טז) ונחת שולחנך מלא דשן:
Fiel Jom Kippur auf einen Schabbat [usw.]. Rabba bar bar Chana sagte im Namen von Rabbi Jochanan: Es waren keine Babylonier, sondern es waren Alexandriner; und weil man die Babylonier hasste, nannte man sie mit dem Namen der Babylonier.
חל יום הכיפורים להיות בשבת [וכו']: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא בבליים הם אלא אלכסנדריים הם ומתוך ששונאין את בבליים קורין אותם על שם בבליים
So wird auch gelehrt: Rabbi Jose sagt: Es waren keine Babylonier, sondern es waren Alexandriner; und weil man die Babylonier hasste, nannte man sie mit dem Namen der Babylonier. Rabbi Jehuda sprach zu ihm: Dein Sinn möge zur Ruhe kommen, wie du meinen Sinn zur Ruhe gebracht hast.
תניא נמי הכי ר' יוסי אומר לא בבליים הם אלא אלכסנדריים הם ומתוך ששונאין את בבליים קוראין אותן על שם בבליים אמר לו ר' יהודה תנוח דעתך שהנחת דעתי:
MISCHNA: Hat er das Brot am Schabbat hingelegt und die Weihrauchschalen nach dem Schabbat, und hat er die Weihrauchschalen am Schabbat [darauf] geräuchert, ist es untauglich; man ist ihretwegen nicht schuldig wegen Piggul, Notar und Unreinheit.
מתני׳ סידר את הלחם בשבת ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסול אין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא
Hat er das Brot und die Weihrauchschalen am Schabbat hingelegt und die Weihrauchschalen nach dem Schabbat geräuchert, ist es untauglich; und man ist ihretwegen nicht schuldig wegen Piggul, Notar und Unreinheit.
סידר את הלחם ואת הבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין לאחר השבת פסולה ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא
Hat er das Brot und die Weihrauchschalen nach dem Schabbat hingelegt und die Weihrauchschalen am Schabbat geräuchert, ist es untauglich. Wie soll er verfahren? Er lasse es bis zum nächsten Schabbat liegen; denn selbst wenn es viele Tage auf dem Tisch ist, ist nichts dabei.
סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השולחן ימים רבים אין בכך כלום:
GEMARA: Wir haben dort gelernt: Der Beauftragte sagte zu ihnen: Geht hinaus und seht, ob die Zeit des Schlachtens gekommen ist. Ist sie gekommen, sagt der Schauende: „Barkai!“ (Es leuchtet!) Mattitja ben Schmuel sagt: [Er fragt:] „Ist die ganze Ostseite hell bis Hebron?“ Und er sagt: „Ja.“
גמ׳ תנן התם אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן
Und warum mussten sie das tun? Weil einmal das Licht des Mondes aufging und sie meinten, der Osten sei hell geworden; sie schlachteten das beständige Opfer (Tamid) und mussten es zum Verbrennungsort hinausbringen.
ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח שחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה
Und man führte den Hohepriester hinab zum Tauchhaus. Dies ist die Regel im Heiligtum: Jeder, der seine Füße bedeckt [d. h. seine Notdurft verrichtet], bedarf des Untertauchens; und jeder, der Wasser lässt, bedarf der Heiligung der Hände und Füße.
והורידו כהן גדול לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים
Der Vater des Rabbi Awin lehrte: Nicht nur dies, sondern selbst ein Geflügel-Brandopfer, das in der Nacht abgekniffen wurde, und ein Speiseopfer, von dem in der Nacht die Handvoll abgehoben wurde, sollen zum Verbrennungsort hinausgehen.
תני אבוה דר' אבין לא זו בלבד אלא אפילו עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה בלילה תצא לבית השריפה
Recht beim Geflügel-Brandopfer, weil man es nicht rückgängig machen kann; aber beim Speiseopfer kann man doch die Handvoll an ihren Ort zurückgeben und am Tag [erneut] die Handvoll abheben!
בשלמא עולת העוף משום דלא אפשר לאהדורה אלא מנחה אפשר דמהדר קומץ לדוכתיה וקמיץ ביממא
Er lehrte es, und er sagte es [auch]: Dienstgeräte heiligen [auch] nicht zu ihrer Zeit.
הוא תני לה והוא אמר לה כלי שרת מקדשין שלא בזמנן
Man wandte ein: Alles, was am Tag dargebracht wird, wird am Tag geheiligt; [was] in der Nacht [dargebracht wird], wird in der Nacht geheiligt; [was] sowohl am Tag als auch in der Nacht [dargebracht wird], wird sowohl am Tag als auch in der Nacht geheiligt.
מיתיבי כל הקרב ביום קדוש ביום בלילה קדוש בלילה בין ביום ובין בלילה קדוש בין ביום ובין בלילה
„Alles, was am Tag dargebracht wird, wird am Tag geheiligt“ – am Tag ja, in der Nacht nicht! – Es wird nicht geheiligt, um dargebracht zu werden, aber es wird geheiligt, um untauglich zu werden.
כל הקרב ביום קדוש ביום ביום אין בלילה לא אינו קדוש ליקרב אבל קדוש ליפסל
Rabbi Seira wandte ein: Hat er das Brot und die Weihrauchschalen nach dem Schabbat hingelegt und die Weihrauchschalen am Schabbat geräuchert, ist es untauglich. Wie soll er verfahren? Er lasse es bis zum nächsten Schabbat liegen; denn selbst wenn es viele Tage auf dem Tisch ist, ist nichts dabei.
מותיב ר' זירא סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום
Und wenn du meinst, Dienstgeräte heiligen [auch] nicht zu ihrer Zeit, so soll es (untauglich werden) geheiligt und untauglich werden!
ואי סלקא דעתך כלי שרת מקדשין שלא בזמנן (ליפסל) ליקדוש וליפסול
Rabba sagte: Wer einwendet, wendet gut ein. Der Vater des Rabbi Awin sprach auch von einer Baraita; er meint: Die Nacht ist kein [Fall von] „es fehlt an der Zeit“, aber Tage sind [ein Fall von] „es fehlt an der Zeit“.
אמר רבה מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב אבוה דר' אבין נמי מתניתא קאמר קסבר לילה אין מחוסר זמן הא ימים מחוסרין זמן
Letzten Endes
סוף סוף
Original: Menachot 100a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.