Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Altarheiliges wird miteinander zusammengerechnet hinsichtlich der Veruntreuung und um seinetwegen wegen Piggul, Notar und Unreinheit schuldig zu sein. Heiliges für den Tempelunterhalt wird miteinander zusammengerechnet. Sowohl Altarheiliges als auch Heiliges für den Tempelunterhalt werden miteinander hinsichtlich der Veruntreuung zusammengerechnet.
מתני׳ קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה ולחייב עליהם משום פיגול ונותר וטמא קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה
GEMARA: Wenn er schon lehrt, dass Altarheiliges und Heiliges für den Tempelunterhalt – dieses mit Körperheiligkeit, jenes mit Wertheiligkeit – trotzdem miteinander zusammengerechnet werden, muss man das dann von Altarheiligem mit Altarheiligem noch sagen?
גמ׳ השתא יש לומר דקתני אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית דהאי קדושת הגוף והאי קדושת דמים אפ"ה קתני מצטרפין זה עם זה קדשי מזבח עם קדשי מזבח מיבעיא
Weil er dazu lehrt: „und um ihretwegen wegen Piggul, Notar und Unreinheit schuldig zu sein“, was es bei Heiligem für den Tempelunterhalt nicht gibt, deshalb trennt er es ab.
משום דקתני עלה לחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא דקדשי בדק הבית לא איכא הכי משום הכי קא פליג ליה
Rabbi Jannai sagte: Es ist klar, dass man wegen Veruntreuung nur bei Heiligem für den Tempelunterhalt und beim Brandopfer allein schuldig ist. Was ist der Grund? Denn die Schrift sagt: „Wenn eine Person Veruntreuung begeht an den heiligen Gaben des Ewigen“ (Lev 5,15).
א"ר ינאי מחוורתא אין חייבין משום מעילה אלא על קדשי בדק הבית ועולה בלבד מ"ט דאמר קרא (ויקרא ה, טו) נפש כי תמעול מעל מקדשי ה'
An Heiligem, das allein für den Ewigen bestimmt ist, besteht Veruntreuung; bei Altarheiligem aber gibt es [Anteile] für die Kohanim und gibt es [Anteile] für die Eigentümer.
קדשים המיוחדין לה' יש בהן מעילה אבל קדשי מזבח אית בהו לכהנים ואית בהו לבעלים
Wir haben gelernt: Wer von einem Sündopfer Nutzen zieht, solange es lebt, begeht keine Veruntreuung, bis er es mindert; ist es verendet, so begeht er Veruntreuung, sobald er den geringsten Nutzen zieht! – Nach rabbinischem Recht.
תנן הנהנה מן החטאת כשהיא חיה לא מעל עד שיפגום כשהיא מתה כיון שנהנה כל שהוא מעל מדרבנן
Und nach der Tora nicht? Es wird doch gelehrt: Rabbi sagt: „Alles Fett gehört dem Ewigen“ (Lev 3,16) – um die Opferteile minderheiliger Opfer in die Veruntreuung einzuschließen!
ומדאורייתא לא והתניא רבי אומר (ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
Ulla sagte doch im Namen Rabbi Jochanans: Verendetes Geheiligtes ist nach der Tora dem Bereich der Veruntreuung entzogen. Wovon [spricht er]? Wollte man sagen, von Heiligem für den Tempelunterhalt – selbst wenn sie verendet sind, sei es nicht anders, als hätte er einen Misthaufen für den Tempelunterhalt geheiligt: Besteht daran etwa keine Veruntreuung?
והא אמר עולא אמר רבי יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה במאי אילימא בקדשי בדק הבית אפילו כי מתו נמי לא יהא אלא דאקדיש אשפה לבדק הבית לאו אית בה מעילה
Vielmehr sagen die aus der Schule Rabbi Jannais Folgendes: Aus diesem Vers entnimmt man Heiliges für den Tempelunterhalt; Altarheiliges entnimmt man daraus nicht.
אלא הכי קא אמרי דבי רבי ינאי מהאי קרא קדשי בדק הבית שמעין מינה קדשי מזבח לא שמעין מינה
Original: Meilah 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.