Das lehrt, dass er in der Tiefe der Halacha übernachtete. Und Raw Schmuel bar Unja sagte: Das Torastudium ist größer als die Darbringung der täglichen Opfer, denn es heißt: „Jetzt bin ich gekommen.“
מלמד שלן בעומקה של הלכה ואמר רב שמואל בר אוניא גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי
Und [das Studium] des Einzelnen ist leicht? Wir haben doch gelernt: Frauen klagen an den Halbfeiertagen im Wechselgesang, schlagen aber nicht [die Hände] zusammen. Rabbi Jischmael sagt: Wenn sie nahe bei der Bahre sind, schlagen sie [die Hände] zusammen. An Neumonden, an Chanukka und an Purim klagen sie im Wechselgesang und schlagen [die Hände] zusammen, sowohl das eine als auch das andere, aber sie stimmen kein Totenlied an.
ודיחיד קל והתנן נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ר' ישמעאל אומר אם היו סמוכות למטה מטפחות בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות
Und Rabba bar Huna sagte: Vor einem Gelehrten gibt es keinen Halbfeiertag [, an dem die Trauerrede verboten wäre], um so mehr [nicht] Chanukka und Purim!
ואמר רבה בר הונא אין מועד בפני תלמיד חכם כל שכן חנוכה ופורים
Rawa sagte: Klar ist mir: [Tempel-]Dienst und Lesung der Megilla – die Lesung der Megilla hat Vorrang, aus [der Lehre] Rabbi Jose bar Chaninas; Torastudium und Lesung der Megilla – die Lesung der Megilla hat Vorrang, aus dem, worauf sich die vom Haus Rabbis stützten.
אמר רבא פשיטא לי עבודה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדר' יוסי בר חנינא תלמוד תורה ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף מדסמכו של בית רבי
Torastudium und ein pflichtgemäß zu bestattender Toter [Met Mizwa] – der Met Mizwa hat Vorrang, denn es wird gelehrt: Man unterbricht das Torastudium, um einen Toten hinauszutragen und eine Braut einzuführen. [Tempel-]Dienst und Met Mizwa – der Met Mizwa hat Vorrang, aus [dem Wort] „und für seine Schwester“ (Num 6,7).
תלמוד תורה ומת מצוה מת מצוה עדיף מדתניא מבטלין תלמוד תורה להוצאת מת ולהכנסת כלה עבודה ומת מצוה מת מצוה עדיף (במדבר ו, ז) מולאחותו
Denn es wird gelehrt: Was lehrt [die Schrift mit] „und für seine Schwester“? Siehe, wenn einer ging, um sein Pessachopfer zu schlachten und seinen Sohn zu beschneiden, und hörte, dass ihm ein Angehöriger gestorben ist – könnte man meinen, er solle sich verunreinigen?
דתניא ולאחותו מה ת"ל הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא
Du sagst: Er soll sich nicht verunreinigen. Könnte man meinen, wie er sich für seine Schwester nicht verunreinigt, so verunreinigt er sich auch nicht für einen Met Mizwa? Daher heißt es: „und für seine Schwester“ – für seine Schwester verunreinigt er sich nicht, wohl aber verunreinigt er sich für einen Met Mizwa.
אמרת לא יטמא יכול כשם שאינו מיטמא לאחותו כך אינו מיטמא למת מצוה ת"ל ולאחותו לאחותו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה
Rawa fragte: Lesung der Megilla und Met Mizwa – welches von beiden hat Vorrang? Hat die Lesung der Megilla Vorrang wegen der Bekanntmachung des Wunders, oder hat vielleicht der Met Mizwa Vorrang wegen der Würde der Menschen? Nachdem er gefragt hatte, entschied er es selbst: Der Met Mizwa hat Vorrang, denn der Meister sagte: Groß ist die Würde der Menschen, denn sie verdrängt ein Verbot der Tora.
בעי רבא מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא או דלמא מת מצוה עדיף משום כבוד הבריות בתר דבעיא הדר פשטה מת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה
Zur Sache selbst: Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Großstadt und alles, was ihr benachbart ist, und alles, was zusammen mit ihr gesehen wird, wird wie die Großstadt behandelt. Es wurde gelehrt: Benachbart, auch wenn es nicht gesehen wird; gesehen, auch wenn es nicht benachbart ist.
גופא א"ר יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך תנא סמוך אע"פ שאינו נראה נראה אע"פ שאינו סמוך
Gut, gesehen, auch wenn es nicht benachbart ist – das findest du, etwa wenn [der Ort] auf dem Gipfel eines Berges liegt; aber benachbart, auch wenn es nicht gesehen wird – wie findest du das? Rabbi Jirmeja sagte: Wenn [der Ort] in einem Tal liegt.
בשלמא נראה אע"פ שאינו סמוך משכחת לה כגון דיתבה בראש ההר אלא סמוך אע"פ שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Großstadt, die [zuerst] besiedelt und erst danach ummauert wurde, wird wie ein Dorf behandelt. Was ist der Grund? Denn es steht geschrieben: „Und wenn jemand ein Wohnhaus in einer Stadt mit Mauer verkauft“ (Lev 25,29) – die [zuerst] ummauert und danach besiedelt wurde, nicht aber eine, die [zuerst] besiedelt und danach ummauert wurde.
וא"ר יהושע בן לוי כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר מ"ט דכתיב (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Großstadt, in der es keine zehn Müßigen [, die für die Gemeinde frei sind,] gibt, wird wie ein Dorf behandelt. Was lehrt er uns? Wir haben doch gelernt: Welche ist eine große Ortschaft? Jede, in der zehn Müßige sind; weniger als das, so ist es ein Dorf! – Eine Großstadt brauchte er [zu lehren]: auch wenn [Leute] von auswärts dorthin kommen.
ואמר ריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין נדון ככפר מאי קמ"ל תנינא איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכאן הרי זה כפר כרך איצטריך ליה אע"ג דמיקלעי ליה מעלמא
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Großstadt, die zerstört und danach [wieder] besiedelt wurde, wird wie eine Großstadt behandelt. Was heißt „zerstört“? Wolltest du sagen, ihre Mauern wurden zerstört – wenn sie besiedelt wurde, ja, wenn sie nicht besiedelt wurde, nicht? Es wird doch gelehrt: Rabbi Elieser bar Jose sagt: „die eine Mauer hat“ (Lev 25,30) – auch wenn sie jetzt keine hat, sie aber früher eine hatte.
ואמר ריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נדון ככרך מאי חרב אילימא חרבו חומותיו ישב אין לא ישב לא והא תניא רבי אליעזר בר יוסי אומר (ויקרא כה, ל) אשר לוא חומה אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן
Original: Megillah 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.