Lod, Ono und Ge-Haharaschim waren seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert.
לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו
Megilla 4a מגילה
Und diese hat Josua gebaut? Elpaal hat sie doch gebaut, wie geschrieben steht: „Und die Söhne Elpaals: Eber, Mischam und Schemer; der baute Ono und Lod und ihre Tochterstädte“ (1 Chr 8,12). – Und nach deiner Ansicht hat sie Asa gebaut, wie geschrieben steht: „Und er baute (Asa die festen Städte, die in Juda waren)“ (2 Chr 14,5)!
והני יהושע בננהי והא אלפעל בננהי דכתיב (דברי הימים א ח, יב) בני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה ולטעמיך אסא בננהי דכתיב (דברי הימים ב יד, ה) ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה)
Rabbi Elasar sagte: Diese waren seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert; sie wurden in den Tagen der Nebenfrau von Gibea zerstört, und Elpaal kam und baute sie [wieder]; sie verfielen wieder, und Asa kam und stellte sie wieder her.
אמר ר' אלעזר הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי הדור אינפול אתא אסא שפצינהו
Das ist auch genau [dem Wortlaut zu entnehmen], denn es steht geschrieben: „Und er sprach zu Juda: Lasst uns diese Städte bauen“ (2 Chr 14,6) – daraus [folgt], dass es von Anfang an Städte waren. Daraus ist es zu entnehmen.
דיקא נמי דכתיב (דברי הימים ב יד, ו) ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים הוו מעיקרא ש"מ
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Frauen sind zur Lesung der Megilla verpflichtet, denn auch sie waren an jenem Wunder beteiligt. Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Fällt Purim auf einen Schabbat, so fragt man und legt aus über das Thema des Tages.
ואריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום
Wozu gerade Purim? Auch an einem Feiertag [ist es so], denn es wird gelehrt: Mose hat für Israel verordnet, dass sie über das Thema des Tages fragen und auslegen sollen: die Halachot von Pessach an Pessach, die Halachot von Azeret [Schawuot] an Azeret und die Halachot des Festes [Sukkot] am Fest.
מאי אריא פורים אפילו י"ט נמי דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג
Purim brauchte er [eigens zu lehren]: Du könntest sagen, wir sollten [es] verbieten wegen [der Verordnung] Rabbas; so lehrt er uns.
פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קמ"ל
Und Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Der Mensch ist verpflichtet, die Megilla bei Nacht zu lesen und sie bei Tag zu wiederholen, denn es heißt: „Mein Gott, ich rufe bei Tag, und du antwortest nicht, und bei Nacht, und mir ist keine Ruhe“ (Ps 22,3).
ואריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים כב, ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי
Man meinte daraus [zu entnehmen]: sie bei Nacht zu lesen und die Mischna über sie bei Tag zu lernen. Rabbi Jirmeja sagte zu ihnen: Mir wurde es von Rabbi Chija bar Abba erklärt: Wie die Leute sagen: Ich will diesen Abschnitt durchgehen und ihn wiederholen.
סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר להו רבי ירמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתנייה
Es wurde auch gesagt: Rabbi Chelbo sagte im Namen Ulla Biraas: Der Mensch ist verpflichtet, die Megilla bei Nacht zu lesen und sie bei Tag zu wiederholen, denn es heißt: „damit [meine] Ehre dir singe und nicht schweige; Ewiger, mein Gott, für immer will ich dir danken“ (Ps 30,13).
איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים ל, יג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:
„Nur dass die Dörfer auf den Tag des Zusammenkommens vorziehen.“ Rabbi Chanina sagte: Die Weisen haben den Dörfern Erleichterung gewährt, dass sie auf den Tag des Zusammenkommens vorziehen, damit sie ihre Brüder in den Großstädten mit Wasser und Speise versorgen können.
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה: א"ר חנינא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין
Original: Megillah 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.