sollen sie Bücher kaufen; Bücher, kaufen sie eine Tora.
יקחו ספרים ספרים לוקחין תורה
Megilla 26a מגילה
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Haben sie aber eine Tora verkauft, sollen sie keine Bücher kaufen; Bücher, sollen sie keine Tücher kaufen; Tücher, sollen sie keine Lade kaufen; eine Lade, sollen sie keine Synagoge kaufen; eine Synagoge, sollen sie nicht den Platz kaufen.
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב
Und ebenso mit ihren Überschüssen.
וכן במותריהן:
GEMARA: „Die Bewohner einer Stadt, die den Platz der Stadt verkauft haben“: Rabba bar bar Chana sagte, Rabbi Jochanan sagte: Dies sind die Worte von Rabbi Menachem bar Jose, [die] anonym [angeführt werden]; aber die Weisen sagen: Der Platz hat keine Heiligkeit.
גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי סתומתאה אבל חכ"א הרחוב אין בו משום קדושה
Und Rabbi Menachem bar Jose – was ist sein Grund? Da das Volk dort an Fasttagen und bei den Maamadot betet. Und die Rabbanan? Das ist bloß gelegentlich.
ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא:
„[Haben sie] eine Synagoge [verkauft], kaufen sie eine Lade“: Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte, Rabbi Jonatan sagte: Man hat das nur von einer Synagoge in Dörfern gelehrt; aber eine Synagoge in großen Städten können sie, da Leute von überall her zu ihr kommen, nicht verkaufen, denn sie gehört der Allgemeinheit.
בית הכנסת לוקחין תיבה: אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן לא שנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים
Raw Aschi sagte: Diese Synagoge von Mata Mechasja – obwohl Leute von überall her zu ihr kommen, kann ich sie, wenn ich will, verkaufen, da sie meinetwegen kommen.
אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה
Man wandte ein: Rabbi Jehuda sagte: Es geschah mit der Synagoge der Tarsier, die in Jerusalem war, dass man sie an Rabbi Elieser verkaufte, und er verrichtete darin alle seine Bedürfnisse. Und dort war es doch eine [Synagoge] der großen Städte! – Jene war eine kleine Synagoge, und sie hatten sie [selbst] errichtet.
מיתיבי א"ר יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו והא התם דכרכים הוה ההיא בי כנישתא זוטי הוה ואינהו עבדוה
Man wandte ein: „In einem Haus des Landes eures Besitzes“ (Lev 14,34) – „eures Besitzes“ wird durch Aussatz unrein, aber Jerusalem wird nicht durch Aussatz unrein. Rabbi Jehuda sagte: Ich habe [das] nur vom Ort des Heiligtums gehört.
מיתיבי (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אחוזתכם מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד
Folglich werden Synagogen und Lehrhäuser [durch Aussatz] unrein. Warum? Sie gehören doch zu großen Städten! – Sag: Rabbi Jehuda sagte: Ich habe [das] nur von einem geheiligten Ort gehört.
הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מיטמאין אמאי הא דכרכין הוו אימא א"ר יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד
Worüber streiten sie? Der erste Tanna ist der Ansicht, Jerusalem wurde nicht unter die Stämme verteilt; und Rabbi Jehuda ist der Ansicht, Jerusalem wurde unter die Stämme verteilt.
במאי קמיפלגי ת"ק סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים
Und [sie streiten] in dem Streit dieser Tannaim.
ובפלוגתא דהני תנאי
Denn es wird gelehrt: Was war im Anteil Judas? Der Tempelberg, die Kammern und die Vorhöfe. Und was war im Anteil Benjamins? Die Vorhalle, der Tempelraum und das Allerheiligste.
דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים
Und ein Streifen ging vom Anteil Judas aus und trat in den Anteil Benjamins hinein, und auf ihm war der Altar gebaut. Und Benjamin der Gerechte grämte sich jeden Tag danach, ihn zu verschlingen, denn es heißt: „Er umhegt ihn den ganzen Tag“ (Dtn 33,12). Darum wurde Benjamin gewürdigt und wurde zum Gastgeber der Schechina.
ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן לשכינה
Und dieser Tanna ist der Ansicht, Jerusalem wurde nicht unter die Stämme verteilt, denn es wird gelehrt: Man vermietet keine Häuser in Jerusalem, weil sie nicht ihnen gehören. Rabbi Elasar (bar Zadok) sagt: Auch keine Betten. Darum nehmen die Gastgeber die Häute der Opfertiere mit Gewalt.
והאי תנא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים דתניא אין משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן ר"א (בר צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע
Abaje sagte: Schließe daraus: Es ist Sitte, dass ein Mensch [seinen] Krug und [die] Haut bei seinem Gastgeber zurücklässt.
אמר אביי ש"מ אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה
Rawa sagte: Man hat das nur gelehrt, wenn nicht die sieben Vornehmen der Stadt in Anwesenheit der Stadtbewohner verkauft haben; haben aber die sieben Vornehmen der Stadt in Anwesenheit der Stadtbewohner verkauft, ist es sogar
אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו
Original: Megillah 26a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.