ab wann ist man ihretwegen schuldig? Sobald sie das Antlitz des Hauses gesehen haben. Wie wer? Wie dieser Tanna; denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Bei Erstlingsfrüchten, die teils draußen und teils drinnen sind, sind die draußen in jeder Hinsicht wie Profanes, die drinnen in jeder Hinsicht wie Geheiligtes.
מאימתי מחייבין עליהן משיראו פני הבית כמאן כי האי תנא דתניא רבי אליעזר אומר בכורים מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים שבחוץ הרי הן כחולין לכל דבריהם שבפנים הרי הן כהקדש לכל דבריהם
Wie wer? Wie dieser Tanna; denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose sagte drei Dinge im Namen von drei Ältesten. Rabbi Jischmael sagt: Man könnte meinen, man dürfe in heutiger Zeit zweiten Zehnten nach Jerusalem hinaufbringen und ihn essen. Doch es ergibt sich logisch: Das Erstgeborene erfordert das Bringen an den Ort, und der zweite Zehnt erfordert das Bringen an den Ort; wie das Erstgeborene nur bei Bestehen des Hauses [gegessen wird], so auch der Zehnt nur bei Bestehen des Hauses.
כמאן כי האי תנא דתניא רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה בירושלים ויאכלנו ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית
Was ist beim Erstgeborenen [anders]? Dass es das Sprengen des Blutes und [die Darbringung der] Opferteile auf dem Altar erfordert! Die Erstlingsfrüchte sollen es beweisen. Was ist bei den Erstlingsfrüchten [anders]? Dass sie das Niederlegen erfordern!
מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח בכורים יוכיחו מה לבכורים שכן טעונים הנחה
Die Schrift sagt: „Und du sollst [dort] vor dem Ewigen, deinem Gott, essen“ usw. (Dtn 14,23) – sie vergleicht den Zehnten mit dem Erstgeborenen: Wie das Erstgeborene nur bei Bestehen des Hauses, so auch der Zehnt nur bei Bestehen des Hauses. Und wenn es so wäre [dass das Verlesen unerlässlich ist], sollte man widerlegen: Was ist bei den Erstlingsfrüchten [anders]? Dass sie Verlesen und Niederlegen erfordern!
ת"ל (דברים טז, ז) ואכלת [שם] לפני ה' אלהיך וגו' מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא לפני הבית אף מעשר אינו אלא לפני הבית ואם איתא ליפרוך מה לבכורים שכן טעונין קרייה והנחה
Raw Aschi sagte: Mag es auch keine Unerlässlichkeit geben – gibt es etwa kein Gebot? So sollte man [das] Gebot nennen und widerlegen! Vielmehr sagte Raw Aschi: Da es die Erstlingsfrüchte des Proselyten gibt, der sagen müsste: „das der Ewige unseren Vätern zugeschworen hat“ (Dtn 26,3), es aber nicht sagen kann, ist [das Verlesen] nicht allgemein gültig.
א"ר אשי נהי דעיכובא ליכא מצוה מי ליכא ולימא מצוה וליפרוך אלא אמר רב אשי כיון דאיכא בכורי הגר דבעי למימר (דברים כו, ג) אשר נשבע [ה'] לאבותינו ולא מצי אמר לא פסיקא ליה
Dann sollte die Ableitung zurückkehren und aus dem Gemeinsamen [beider] folgen! – Weil man widerlegen kann: Was ist bei dem ihnen Gemeinsamen [anders]? Dass bei ihnen ein Bezug zum Altar besteht.
וליהדר דינא ותיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח
Und was meint er? Wenn er meint, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und für die Zukunft geheiligt, dann [dürfte man] sogar das Erstgeborene [heute essen]! Wenn er meint, die erste Heiligung habe für ihre Zeit geheiligt und nicht für die Zukunft geheiligt, dann ist sogar das Erstgeborene fraglich!
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא אפי' בכור נמי אי קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תבעי
Rabina sagte: Tatsächlich meint er, sie habe für ihre Zeit geheiligt und nicht für die Zukunft; und hier [geht es um] ein Erstgeborenes, dessen Blut vor der Zerstörung des Hauses gesprengt wurde, und das Haus wurde zerstört, während sein Fleisch noch vorhanden war. Man vergleicht sein Fleisch mit seinem Blut: Wie sein Blut [nur] bei [Bestehen des] Altars, so auch sein Fleisch [nur] bei [Bestehen des] Altars; und man vergleicht den Zehnten mit dem Erstgeborenen.
אמר רבינא לעולם קסבר קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והכא בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים ומקשינן בשרו לדמו מה דמו במזבח אף בשרו במזבח ומקיש מעשר לבכור
Aber kann denn eine Sache, die durch einen Vergleich gelernt wurde, ihrerseits durch einen Vergleich lehren? – Der Zehnt von Getreide ist Profanes.
וכי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש מעשר דגן חולין הוא
Original: Makkot 19a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.