wie wir anfangs sagten: Denn wenn sie Buße tun, vergibt ihnen das himmlische Gericht. Und was du sagtest: „Sie haben doch keine Buße getan“ – bei der Ausrottung ist die Sache nicht endgültig.
כדאמרינן מעיקרא שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להן מאי אמרת הא לא עבוד תשובה לא פסיקא מילתא לכרת
Rabbi Jizchak sagt: Die mit Ausrottung Schuldigen waren [in der Regel] eingeschlossen; und warum wurde die Ausrottung bei der Schwester eigens herausgestellt? Um ihn mit Ausrottung und nicht mit Hieben zu bestrafen.
רבי יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות
Und die Rabbanan – wozu brauchen sie die Ausrottung bei der Schwester? Um [die Vergehen] zu trennen, entsprechend Rabbi Jochanan; denn Rabbi Jochanan sagte: Dass er, wenn er sie alle in einem einzigen Unwissen begangen hat, für jedes einzelne schuldig ist.
ורבנן כרת באחותו למה לי לחלק וכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת
Und Rabbi Jizchak – woher hat er das Trennen? Er leitet es ab aus: „Und einer Frau in der Unreinheit ihrer Absonderung [sollst du dich nicht nähern]“ (Lev 18,19) – um für jede einzelne Frau schuldig zu sprechen.
ורבי יצחק לחלק מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יח, יט) מואל אשה בנדת טומאתה לחייב על כל אשה ואשה
Und die Rabbanan sollten es doch auch daraus ableiten! – In der Tat, so ist es. Wozu brauchen sie dann aber die Ausrottung bei der Schwester? Um ihn für seine Schwester, für die Schwester seines Vaters und für die Schwester seiner Mutter [jeweils] schuldig zu sprechen.
ורבנן נמי תיפוק ליה מהא אין הכי נמי ואלא כרת דאחותו למה לי לחייבו על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו
Das ist doch selbstverständlich: Die Personen sind verschieden, die Bezeichnungen sind verschieden! Vielmehr: um ihn für seine Schwester schuldig zu sprechen, die [zugleich] die Schwester seines Vaters und die Schwester seiner Mutter ist. Und wie findest du das? Bei einem Frevler, dem Sohn eines Frevlers.
פשיטא הרי גופין מוחלקין הרי שמות מוחלקין אלא לחייבו על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו והיכי משכחת לה ברשיעא בר רשיעא
Und Rabbi Jizchak – woher hat er das? Er leitet es aus einem Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ab. Denn es wurde gelehrt: Rabbi Akiwa sagte: Ich fragte Rabban Gamliel und Rabbi Jehoschua auf dem Fleischmarkt von Emmaus, wohin sie gegangen waren, um ein Tier für das Hochzeitsmahl des Sohnes von Rabban Gamliel zu kaufen: Wer mit seiner Schwester verkehrt, die die Schwester seines Vaters und die Schwester seiner Mutter ist – wie ist es? Ist er für alle zusammen nur einmal schuldig, oder ist er für jede einzelne schuldig?
ור' יצחק הא מנא ליה נפקא ליה מק"ו דתניא אמר ר"ע שאלתי את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של ר"ג הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו מהו [אינו] חייב על כולן אלא אחת או חייב על כל אחת ואחת
Sie sagten zu ihm: Dies haben wir nicht gehört; aber wir haben gehört: Wer mit fünf menstruierenden Frauen in einem einzigen Unwissen verkehrt, ist für jede einzelne schuldig; und die Sache erscheint durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere richtig: Wenn man schon bei der Nidda, die eine einzige Bezeichnung ist, für jede einzelne schuldig ist, um wie viel mehr hier, wo es drei Bezeichnungen sind!
אמרו לו זו לא שמענו אבל שמענו הבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שחייב על כל אחת ואחת ונראין דברים מק"ו ומה נדה שהיא שם אחד חייב על כל אחת ואחת כאן ששלשה שמות לא כל שכן
Aber auch für den anderen ist dieser Schluss doch gewiss widerlegbar! Vielmehr leitet er es aus „seine Schwester“ (Lev 20,17) im Schlussteil [des Verses] ab.
ולאידך נמי האי ודאי ק"ו פריכא הוא אלא נפקא ליה (ויקרא כ, יז) מאחותו דסיפא
Und der andere – wozu braucht er „seine Schwester“ im Schlussteil? Um ihn für seine Schwester, die Tochter seines Vaters und die Tochter seiner Mutter, schuldig zu sprechen; um zu sagen, dass man nicht aufgrund einer logischen Folgerung bestraft.
ואידך אחותו דסיפא למה לי לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין
Und der andere? Wenn du willst, sage: Er leitet die Strafe von der Warnung ab; und wenn du willst, sage: Er leitet es ab
ואידך איבעית אימא גמר עונש מאזהרה ואיבעית אימא נפקא ליה
Original: Makkot 14a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.