Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Schwert sollt ihr essen“ (Jes 1,20)? Rawa sagte: Grobes Salz, hartes Gerstenbrot und Zwiebeln; denn der Meister sagte: Trockenes Ofenbrot mit Salz und Zwiebeln ist für den Körper so hart wie Schwerter.
חרב תאכלו אמר רבא מילחא גללניתא נהמא דשערי אקושא ובצלי דאמר מר פת פורני חריבה במלח ובצלים קשים לגוף כחרבות
Gut nach Rabbi Chanina ben Gamliel – darum steht geschrieben: „Wenn kein Mann bei dir gelegen hat und wenn du nicht in Unreinheit abgewichen bist unter deinem Mann, so sei frei“ (Num 5,19). Aber nach Rabbi Meir müsste es doch [auch] „werde erwürgt“ heißen! Rabbi Tanchum sagte: „Hinnaki“ (sei frei) steht geschrieben [, darin ist „chinnaki“, werde erwürgt, zu lesen].
בשלמא לרבי חנינא בן גמליאל היינו דכתיב (במדבר ה, יט) אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי אלא לרבי מאיר חנקי מיבעי ליה אמר ר' תנחום הנקי כתיב
Gut nach Rabbi Meir – darum steht „hinnaki“ geschrieben. Aber nach Rabbi Chanina ben Gamliel, wozu brauche ich das? – Es ist nötig: Man hätte meinen können: Wenn kein Mann [bei dir] gelegen hat, sei frei; und wenn einer gelegen hat, weder frei noch erwürgt, sondern nur ein bloßes Verbot; darum lehrt er uns [das].
בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב הנקי אלא לרבי חנינא ב"ג למה לי אצטריך סד"א אם לא שכב איש הנקי ואם שכב לא הנקי ולא חנקי אלא איסורא בעלמא קמ"ל
Gut nach Rabbi Meir – darum steht geschrieben: „Er soll sich damit entsündigen am dritten Tag und am siebten Tag, so wird er rein; und wenn er sich nicht entsündigt …“ usw. (Num 19,12). Aber nach Rabbi Chanina ben Gamliel, wozu brauche ich das?
בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב (במדבר יט, יב) הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא וגו' אלא לרבי חנינא ב"ג למה לי
Es ist nötig: Man hätte meinen können, das Gebot sei das Sprengen am dritten und am siebten [Tag], und wenn er es an einem von ihnen getan hat, habe er [genug] getan; darum lehrt er uns [das].
„Und der Reine soll den Unreinen besprengen am dritten Tag und am siebten Tag“ (Num 19,19) – wozu brauche ich das? Es ist nötig: Man hätte meinen können, „der dritte“ schließe den zweiten aus und „der siebte“ den sechsten, weil er [dadurch] die Tage der Reinigung verringert; wenn er es aber am dritten und am achten getan hat, wodurch er die Tage der Reinigung vermehrt, sage ich, es sei in Ordnung; darum lehrt er uns [das].
(במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי למה לי אצטריך סד"א שלישי למעוטי שני שביעי למעוטי ששי דקא ממעט בימי טהרה אבל היכא דעבד בשלישי ובשמיני דקא מפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי קמ"ל
„Und er soll ihn entsündigen am siebten Tag“ (Num 19,19) – wozu brauche ich das? Es ist nötig: Man hätte meinen können, das gelte nur für Geheiligtes, für Teruma aber genüge auch ein [Sprengen]; darum lehrt er uns [das].
(במדבר יט, יט) וחטאו ביום השביעי למה לי אצטריך סד"א הני מילי לקדשים אבל לתרומה בחד נמי סגיא קמ"ל
MISCHNA: Wer eine Frau antraut und sagt: „Ich meinte, sie sei eine Kohenstochter, und siehe, sie ist eine Levitin“, „eine Levitin, und siehe, sie ist eine Kohenstochter“, „arm, und siehe, sie ist reich“, „reich, und siehe, sie ist arm“ – so ist sie angetraut, weil sie ihn nicht getäuscht hat.
מתני׳ המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה והרי היא כהנת עניה והרי היא עשירה עשירה והרי היא עניה הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו
Wer zu einer Frau sagt: „Siehe, du seist mir angetraut, nachdem ich Proselyt geworden bin“ oder „nachdem du Proselytin geworden bist“, „nachdem ich freigelassen worden bin“ oder „nachdem du freigelassen worden bist“, „nachdem dein Mann gestorben ist“ oder „nachdem deine Schwester gestorben ist“, „nachdem dein Schwager dir die Chaliza erteilt hat“ – so ist sie nicht angetraut.
האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת
Ebenso: Wer zu seinem Gefährten sagt: „Wenn deine Frau eine Tochter gebiert, sei sie mir angetraut“ – so ist sie nicht angetraut. (War die Frau seines Gefährten schwanger und ihre Leibesfrucht erkennbar, so sind seine Worte gültig, und gebiert sie eine Tochter, ist diese angetraut.)
וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי זו מקודשת לי אינה מקודשת (אם היתה אשת חברו מעוברת והוכר עוברה דבריו קיימין ואם ילדה נקבה מקודשת)
GEMARA: Wir haben dort gelernt: Man sondert nicht vom Abgepflückten Teruma für das am Boden Haftende ab; und hat er [es] abgesondert, ist seine Teruma keine Teruma.
גמ׳ תנן התם אין תורמין מן התלוש על המחובר ואם תרם אין תרומתו תרומה
Rabbi Assi fragte Rabbi Jochanan: Sagte er: „Die abgepflückten Früchte dieses Beetes sollen Teruma sein für die am Boden haftenden Früchte jenes Beetes“ [oder] „die am Boden haftenden Früchte dieses Beetes sollen Teruma sein für die abgepflückten Früchte jenes Beetes, sobald sie abgepflückt sind“, und sie wurden abgepflückt – was dann? Er sagte zu ihm: Alles, was in seiner Hand liegt, gilt nicht als einer Handlung ermangelnd.
בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן אמר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיתלשו ונתלשו מהו א"ל כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי
Er wandte gegen ihn ein: Wer zu einer Frau sagt: „Siehe, du seist mir angetraut, nachdem ich Proselyt geworden bin“, „nachdem du Proselytin geworden bist“, „nachdem ich freigelassen worden bin“, „nachdem du freigelassen worden bist“, „nachdem dein Mann gestorben ist“, „nachdem deine Schwester gestorben ist“, „nachdem dein Schwager dir die Chaliza erteilt hat“ – so ist sie nicht angetraut.
איתיביה האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותיך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת
Gut, alle diese liegen nicht in seiner Hand; aber Proselyt [zu werden] liegt doch in seiner Hand! – Auch Proselyt [zu werden] liegt nicht in seiner Hand, denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen von Rabbi Jochanan:
בשלמא כולהו לאו בידו אלא גר הוי בידו גר נמי לאו בידו דאמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן
Original: Kiddushin 62a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.