die zur Darbringung tauglich sind; woher, dass mit einem Gebrechen Behaftete einzuschließen sind? Ich schließe die mit einem Gebrechen Behafteten ein, denn ihre Art ist tauglich. Und woher, dass Wild einzuschließen ist? Ich schließe Wild ein, denn es gleicht beim Schlachten dem Vieh. Woher, dass Vögel einzuschließen sind? Die Schrift sagt: „und sie sollen schlachten“, „und er soll es schlachten“, „und er soll es schlachten“.
הראוים ליקרב מנין לרבות בעלי מומין מרבה אני בעלי מומין שכן מין המכשיר ומנין לרבות את החיה מרבה אני את החיה שהיא בשחיטה כבהמה מנין לרבות את העופות ת"ל ושחטו ושחט אותו ושחט אותו
Man könnte meinen, er soll nicht schlachten, hat er aber geschlachtet, so werfe er es den Hunden vor. Die Schrift sagt: „dem Hund sollt ihr es vorwerfen“ (Ex 22,30) – es wirfst du dem Hund vor, nicht aber wirfst du [ihm] Profanes vor, das im Tempelhof geschlachtet wurde.
יכול לא ישחוט ואם שחט ישליכנו לפני כלבים תלמוד לומר (שמות כב, ל) לכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה
Mar Jehuda traf Raw Josef und Raw Schmuel, den Sohn des Rabba bar bar Chana, die am Eingang des Hauses Rabbas standen. Er sagte zu ihnen: Es wird gelehrt: Wer [eine Frau] antraut mit der Erstgeburt eines Esels, mit Fleisch in Milch oder mit Profanem, das im Tempelhof geschlachtet wurde – Rabbi Schimon sagt: Sie ist angetraut; die Weisen sagen: Sie ist nicht angetraut. Folglich ist [das Verbot von] Profanem, das im Tempelhof geschlachtet wurde, nach Rabbi Schimon nicht aus der Tora.
אשכחינהו מר יהודה לרב יוסף ולרב שמואל בריה דרבה בר בר חנה דהוו קיימי אפיתחא דבי רבה אמר להו תניא המקדש בפטר חמור בבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה ר' שמעון אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת אלמא חולין שנשחטו בעזרה לר' שמעון לאו דאורייתא
Und dem stellte man entgegen: Rabbi Schimon sagt: Profanes, das im Tempelhof geschlachtet wurde, soll verbrannt werden, und ebenso Wild, das im Tempelhof geschlachtet wurde! Sie schwiegen.
ורמינהו ר"ש אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו וכן חיה שנשחטה בעזרה אישתיקו
Sie kamen vor Rabba. Er sagte zu ihnen: Ein Halbes hat euch zum Stocken gebracht! Hier befassen wir uns damit, dass es geschlachtet wurde und sich als Trefa erwies, und Rabbi Schimon[bleibt] bei seiner Ansicht.
אתו לקמיה דרבה אמר להו פלגא אוקמינכי הב"ע כגון שנשחטה ונמצאת טריפה ור"ש לטעמיה
Denn es wird gelehrt: Wer ein Trefa-Tier schlachtet, und ebenso wer schlachtet und es erweist sich als Trefa – bei diesem wie bei jenem, [wenn es] Profanes im Tempelhof [ist], erlaubt Rabbi Schimon die Nutznießung, die Weisen aber verbieten [sie].
דתניא השוחט את הטריפה וכן השוחט ונמצאת טריפה זה וזה חולין בעזרה ר"ש מתיר בהנאה וחכמים אוסרים
Hat er sie verkauft und mit ihrem Erlös angetraut, so ist sie angetraut. Woher haben wir das? Da der Allbarmherzige es beim Götzendienst offenbart hat: „damit du nicht dem Bann verfällst wie es“ (Dtn 7,26) – alles, was du daraus hervorbringst, ist wie es; daraus folgt, dass [der Erlös] aller [übrigen] Verbote in der Tora erlaubt ist.
מכרן וקידש בדמיהן מקודשת מנלן מדגלי רחמנא בעבודת כוכבים (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל שאתה מהייה הימנה הרי הוא כמוהו מכלל דכל איסורים שבתורה שרו
Man sollte doch davon lernen! – Weil Götzendienst und Siebtjahr zwei Schriftstellen sind, die dasselbe lehren, und zwei Schriftstellen, die dasselbe lehren, dienen nicht als Lehre [für andere Fälle].
ונילף מינה משום דהוה עבודת כוכבים ושביעית שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
Götzendienst – das, was wir gesagt haben. Siebtjahr – was ist das? „Ein Jobeljahr ist es, heilig soll es euch sein“ (Lev 25,12): Wie Geheiligtes seinen Erlös erfasst, so erfasst auch das Siebtjahr seinen Erlös.
עבודת כוכבים הא דאמרן שביעית מאי היא (ויקרא כה, יב) יובל היא קודש תהיה לכם מה קודש תופס את דמיו אף שביעית תופסת דמיה
Wenn so: Wie Geheiligtes seinen Erlös erfasst und [selbst] ins Profane übergeht, so soll auch das Siebtjahr seinen Erlös erfassen und ins Profane übergehen? Die Schrift sagt: „soll es sein“ – in seinem Zustand soll es bleiben.
אי מה קודש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאה לחולין תלמוד לומר תהיה בהוייתה תהא
Wie? Hat er mit Früchten des Siebtjahres Fleisch gekauft, so sind diese wie jene im Siebtjahr fortzuschaffen. [Kaufte er] mit dem Fleisch Fische, so ist das Fleisch heraus und die Fische sind hinein[gekommen]; mit den Fischen Wein, so sind die Fische heraus und der Wein ist hinein; mit dem Wein Öl, so ist der Wein heraus und das Öl hinein. Wie also? Das jeweils Letzte wird von [der Heiligkeit des] Siebtjahres erfasst, und die Frucht selbst bleibt verboten.
כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערים בשביעית בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין נכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור
Das ist gut nach dem, der sagt, [zwei solche Schriftstellen] dienen nicht als Lehre; aber nach dem, der sagt, sie dienen als Lehre, was ist da zu sagen? – Einschränkungen stehen geschrieben: Hier steht geschrieben: „denn Bann ist es“ (Dtn 7,26), und dort steht geschrieben: „Ein Jobeljahr ist es“ (Lev 25,11) – „es“, ja; etwas anderes, nein.
הניחא למאן דאמר אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר מיעוטי כתיבי כתיב הכא (דברים ז, כו) כי חרם הוא וכתיב התם (ויקרא כה, יא) יובל היא היא אין מידי אחרינא לא
MISCHNA: Wer [eine Frau] mit Terumot, mit Zehnten, mit [Priester]gaben, mit Entsündigungswasser oder mit Entsündigungsasche antraut – siehe, sie ist angetraut, selbst wenn es ein Israelit ist.
מתני׳ המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת ובאפר חטאת הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
GEMARA: Ulla sagte: Der Vorteil [, die Gabe nach Belieben vergeben zu dürfen,] ist kein Geldwert. Rabbi Abba wandte gegen Ulla ein: Wer [eine Frau] mit Terumot, mit Zehnten, mit [Priester]gaben, mit Entsündigungswasser oder mit der Asche der Kuh antraut – siehe, sie ist angetraut, selbst wenn es ein Israelit ist!
גמ׳ אמר עולא טובת הנאה אינה ממון איתיביה רבי אבא לעולא המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל
Er sagte zu ihm: Hier [handelt es sich] um einen Israeliten, dem unverzehntete Früchte aus dem Haus des Vaters seiner Mutter, eines Kohen, zugefallen sind, und er meint: Abgaben, die nicht abgehoben wurden, sind so anzusehen, als wären sie abgehoben.
א"ל הכא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן וקא סבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין
Raw Chija bar Awin fragte Raw Huna: Ist der Vorteil [, die Gabe nach Belieben vergeben zu dürfen,] ein Geldwert oder kein Geldwert? Er sagte zu ihm: Ihr habt es gelernt: Wer [eine Frau] mit Terumot, mit Zehnten, mit [Priester]gaben, mit Entsündigungswasser oder mit der Asche der Kuh antraut – siehe, sie ist angetraut, selbst wenn es ein Israelit ist. Er sagte zu ihm: Haben wir das nicht auf einen Israeliten bezogen, dem unverzehntete Früchte aus dem Haus des Vaters seiner Mutter, eines Kohen, zugefallen sind?
בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב הונא טובת הנאה ממון או אינה ממון אמר ליה תניתוה המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות במי חטאת ובאפר פרה הרי זו מקודשת ואפילו ישראל א"ל ולאו אוקימנא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן
Original: Kiddushin 58a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.