möge man doch von ihr lernen! – Weil Veruntreuung sowie Schlachten und Verkaufen zwei Verse sind, die dasselbe lehren, und alle zwei Verse, die dasselbe lehren, lehren nicht. Die Veruntreuung – das haben wir gesagt; Schlachten und Verkaufen – was ist das? Die Schrift sagt: „und er schlachtet es oder verkauft es“ (Ex 21,37) – wie das Verkaufen durch einen anderen [geschieht], so auch das Schlachten durch einen anderen.
נילף מיניה משום דהוה מעילה טביחה ומכירה שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין מעילה הא דאמרן טביחה ומכירה מאי היא אמר קרא (שמות כא, לז) וטבחו או מכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה על ידי אחר
In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: „Oder“ – um den Beauftragten einzuschließen. In der Schule Chiskijas wurde gelehrt: „Anstelle“ – um den Beauftragten einzuschließen.
דבי ר' ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח
Das geht nach dem, der sagt: Zwei Verse, die dasselbe lehren, lehren nicht; aber nach dem, der sagt, sie lehren, was ist da zu sagen? – Der Allbarmherzige hat es beim Schlachten außerhalb [des Heiligtums] offenbart: „Blut wird jenem Mann angerechnet, Blut hat er vergossen“ (Lev 17,4) – er, nicht sein Beauftragter.
הניחא למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר גלי רחמנא בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ד) דם יחשב לאיש ההוא דם שפך הוא ולא שלוחו
Statt es vom Schlachten außerhalb zu lernen, möge man es doch von jenen lernen! – Der Allbarmherzige hat noch einmal geschrieben: „Und ausgerottet werde jener Mann“ (Lev 17,4) – wenn es nicht auf seinen eigenen Fall zu beziehen ist, so beziehe es auf die ganze Tora.
אדיליף משחוטי חוץ ניליף מהנך הדר כתב רחמנא (ויקרא יז, ד) ונכרת האיש ההוא אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל התורה כולה
Und nach dem, der sagt, zwei Verse, die dasselbe lehren, lehren nicht – was legt er aus diesen „jener“, „jener“ aus? – Eines, um zwei auszuschließen, die ein Messer halten und schlachten; und eines: „er“ – nicht unter Zwang; „er“ – nicht versehentlich; „er“ – nicht irregeführt.
ולמ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים הני ההוא ההוא מאי דריש בהו חד למעוטי שנים שאוחזים בסכין ושוחטים וחד הוא ולא אנוס הוא ולא שוגג הוא ולא מוטעה
Und wie ist es mit dem, was gelehrt wird: Wer zu seinem Beauftragten sagt: „Geh hinaus und töte einen Menschen“, der ist schuldig, und sein Auftraggeber ist frei. Schammai der Ältere sagt im Namen des Propheten Haggai: Sein Auftraggeber ist schuldig, wie es heißt: „Ihn hast du getötet durch das Schwert der Ammoniter“ (2 Sam 12,9).
והא דתני האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש הוא חייב ושולחיו פטור שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא שולחיו חייב שנא' (שמואל ב יב, ט) אותו הרגת בחרב בני עמון
Was ist der Grund Schammais des Älteren? Er ist der Ansicht, dass zwei Verse, die dasselbe lehren, lehren, und „er“, „jener“ legt er nicht aus. Und wenn du willst, sage ich: Tatsächlich legt er es aus, und was bedeutet „schuldig“? Schuldig nach himmlischem Recht.
מאי טעמיה דשמאי הזקן קסבר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין והוא ההוא לא דריש ואיבעית אימא לעולם דריש ומאי חייב חייב בדיני שמים
Daraus ergibt sich, dass der erste Tanna der Ansicht ist, er sei selbst nach himmlischem Recht frei! – Vielmehr: Ein großes Strafmaß und ein kleines Strafmaß ist [der Unterschied] zwischen ihnen.
מכלל דת"ק סבר אפילו מדיני שמים נמי פטור אלא דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו
Und der andere? – [Er erklärt:] Da hast du [ihn] wie das Schwert der Ammoniter: Wie du für das Schwert der Ammoniter nicht bestraft wirst, so wirst du auch für Urija, den Hetiter, nicht bestraft. Was ist der Grund? Er war ein Aufrührer gegen das Königtum, denn er sagte zu ihm: „Und mein Herr Joab und die Knechte meines Herrn lagern auf freiem Feld“ (2 Sam 11,11).
ואידך הרי לך כחרב בני עמון מה חרב בני עמון אין אתה נענש עליו אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו מאי טעמא מורד במלכות הוה דקאמר ליה (שמואל ב יא, יא) ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים
Rawa sagte: Selbst wenn du sagst, Schammai sei der Ansicht, dass zwei Verse, die dasselbe lehren, lehren, und „er“, „jener“ lege er nicht aus, so gibt er doch zu, dass, wer zu seinem Beauftragten sagt: „Geh hinaus, wohne einer Verbotenen bei“ oder „iss Talg“, [der Beauftragte] schuldig ist und sein Auftraggeber frei, denn wir finden in der ganzen Tora nicht, dass der eine genießt und der andere schuldig wird.
אמר רבא את"ל סבר שמאי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין והוא ההוא לא דריש מודה באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב שהוא חייב ושולחיו פטור שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב
Es wurde gesagt: Raw sagte: Ein Beauftragter kann Zeuge werden. In der Schule Rabbi Schilas sagten sie: Ein Beauftragter kann nicht Zeuge werden. Was ist der Grund der Schule Rabbi Schilas? Wollte man sagen, weil er nicht zu ihm gesagt hat: „Sei mir Zeuge“ – demnach wäre, wenn einer eine Frau vor zweien anheiligt und nicht zu ihnen sagt: „Ihr seid meine Zeugen“, die Anheiligung ebenfalls ungültig?
איתמר רב אמר שליח נעשה עד דבי רבי שילא אמרי אין שליח נעשה עד מ"ט דבי רבי שילא אילימא משום דלא א"ל הוי לי עד אלא מעתה קידש אשה בפני שנים ולא אמר להם אתם עדיי ה"נ דלא הוו קידושי
Vielmehr: Raw sagte, ein Beauftragter kann Zeuge werden – er bestärkt ja seine Sache. In der Schule Rabbi Schilas sagten sie, ein Beauftragter kann nicht Zeuge werden – da der Meister gesagt hat, der Beauftragte eines Menschen ist ihm gleich, ist er wie er selbst.
אלא רב אמר שליח נעשה עד אלומי קא מאלימנא למילתיה דבי רבי שילא אמרי אין שליח נעשה עד כיון דאמר מר שלוחו של אדם כמותו הוה ליה כגופיה
Man wandte ein: Hat er zu dreien gesagt: „Geht hinaus und heiligt mir die Frau an“, so ist einer Beauftragter und zwei sind Zeugen – Worte von Bet Schammai. Bet Hillel sagen: Sie alle sind Beauftragte, und ein Beauftragter kann nicht Zeuge werden. Bis hierher streiten sie nur bei dreien, bei zweien aber [ist es] nach aller Meinung nicht [möglich]!
מיתיבי אמר לשלשה צאו וקדשו לי האשה אחד שליח ושנים עדים דברי ב"ש וב"ה אומרים כולם שלוחין הן ואין שליח נעשה עד עד כאן לא פליגי אלא בשלשה אבל בשנים דברי הכל לא
Er sagt es wie dieser Tanna, denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Bet Schammai sagen: ein Beauftragter und ein Zeuge; und Bet Hillel sagen: ein Beauftragter und zwei Zeugen. – Und Raw [wäre] wie Bet Schammai? – Kehre es um. Und Raw Acha, der Sohn Rawas, lehrte es umgekehrt: Raw sagte, ein Beauftragter kann nicht Zeuge werden; in der Schule Rabbi Schilas sagten sie, ein Beauftragter kann Zeuge werden. Und die Halacha ist: Ein Beauftragter kann Zeuge werden.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים שליח ועד אחד וב"ה אומרים שליח ושני עדים ורב כבית שמאי איפוך ורב אחא בריה דרבא מתני איפכא רב אמר אין שליח נעשה עד דבי ר' שילא אמרי שליח נעשה עד והילכתא שליח נעשה עד
Rawa sagte im Namen Raw Nachmans: Hat er zu zweien gesagt: „Geht hinaus und heiligt mir die Frau an“, so sind sie seine Beauftragten und sind sie seine Zeugen. Und ebenso bei der Scheidung,
אמר רבא אמר רב נחמן אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן שלוחיו הן הן עדיו וכן בגירושין
Original: Kiddushin 43a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.