ein Milchzahn; [deshalb] schrieb der Allbarmherzige das Auge. Und hätte der Allbarmherzige [nur] das Auge geschrieben, hätte ich gesagt: Wie das Auge mit ihm erschaffen wurde, so alles, was mit ihm erschaffen wurde, aber der Zahn nicht. Es ist nötig.
שן דחלב כתב רחמנא עין ואי כתב רחמנא עין ה"א מה עין שנברא עמו אף כל שנברא עמו אבל שן לא צריכא
Sag doch: „Wenn einer schlägt“ (Ex 21,26) – allgemein; „Zahn und Auge“ – besonders. Bei allgemein und besonders ist im Allgemeinen nur enthalten, was im Besonderen ist: Zahn und Auge ja, etwas anderes nicht!
ואימא (שמות כא, כ) כי יכה כלל שן ועין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שן ועין אין מידי אחרינא לא
„Soll er ihn frei entlassen“ (Ex 21,26) – wiederum allgemein. Bei allgemein, besonders und allgemein urteilst du nur nach Art des Besonderen: Wie das Besondere ausdrücklich ein sichtbarer Leibesfehler ist, der nicht nachwächst, so alle sichtbaren Leibesfehler, die nicht nachwachsen.
(שמות כא, כו) לחפשי ישלחנו חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מום שבגלוי ואינן חוזרים אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין
Wenn so – wie das Besondere ausdrücklich sichtbare Leibesfehler sind, [durch die er] von seiner Arbeit abgehalten wird, und die nicht nachwachsen, so alle sichtbaren Leibesfehler, die nicht nachwachsen und [durch die er] von seiner Arbeit abgehalten wird. Warum wurde dann gelehrt: Hat er ihm den Bart ausgerissen und einen Knochen daran gelockert, kommt der Knecht durch sie in die Freiheit? – „Soll er ihn frei entlassen“ ist eine Einschließung.
אי מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ואינו חוזר ובטל ממלאכתו אלמה תניא תלש בזקנו ודילדל בו עצם עבד יוצא בהם לחירות לחפשי ישלחנו ריבויא הוא
Und wenn es eine Einschließung ist – dann sogar wenn er ihn auf die Hand geschlagen hat und sie verdorrt ist, aber am Ende wiederhergestellt wird! Warum wurde dann gelehrt: Hat er ihn auf die Hand geschlagen und sie ist verdorrt, wird aber am Ende wiederhergestellt, kommt der Knecht dadurch nicht in die Freiheit? – Wenn so, wozu nützen ihm Zahn und Auge?
ואי ריבויא הוא אפי' הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור נמי אלמה תניא הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אין עבד יוצא בה לחירות א"כ שן ועין מאי אהני ליה
Die Rabbanan lehrten: Durch all diese kommt der Knecht in die Freiheit und braucht eine Freilassungsurkunde – Worte Rabbi Schimons. Rabbi Meir sagt: Er braucht keine. Rabbi Elieser sagt: Er braucht eine. Rabbi Tarfon sagt: Er braucht keine. Rabbi Akiwa sagt: Er braucht eine.
ת"ר בכולם עבד יוצא בהם לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך ר' טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך
Die vor den Weisen [die Sache] Entscheidenden sagen: Die Worte Rabbi Tarfons scheinen [richtig] bei Zahn und Auge, die ihm die Tora zugesprochen hat, und die Worte Rabbi Akiwas bei den übrigen Gliedern, da es eine Strafe der Weisen ist. – Eine Strafe ist es? Wir legen doch Verse aus! – Vielmehr: da es eine Auslegung der Weisen ist.
המכריעים לפני חכמים אומרים נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס הוא קראי קא דרשינן אלא הואיל ומדרש חכמים הוא
Was ist der Grund Rabbi Schimons? Er folgert „entlassen“ – „entlassen“ von der Frau: Wie bei der Frau durch eine Urkunde, so auch beim Knecht durch eine Urkunde. Und Rabbi Meir? Stünde „frei“ am Schluss, wäre es, wie du sagst; jetzt, da geschrieben steht „frei soll er ihn entlassen“, ist er von vornherein frei.
מ"ט דר"ש יליף שילוח שילוח מאשה מה אשה בשטר אף עבד נמי בשטר ור"מ אי כתב חפשי לבסוף כדקאמרת השתא דכתב לחפשי ישלחנו הוה ליה חפשי מעיקרא
Die Rabbanan lehrten: Hat er ihn aufs Auge geschlagen und es geblendet, aufs Ohr und ihn taub gemacht, kommt der Knecht durch sie in die Freiheit. [Hat er] gegenüber seinem Auge [geschlagen] und er sieht nicht, gegenüber seinem Ohr und er hört nicht, kommt der Knecht durch sie nicht in die Freiheit. Raw Schaman sagte zu Raw Aschi: Soll das heißen, dass ein Schall nichts ist?
ת"ר הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשה עבד יוצא בהן לחירות נגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות אמר רב שמן לרב אשי למימרא דקלא לאו כלום הוא
Rami bar Jecheskel lehrte doch: Ein Hahn, der seinen Kopf in den Hohlraum eines Glasgefäßes gestreckt und hineingekräht und es zerbrochen hat – [der Besitzer] bezahlt den vollen Schaden. Und Raw Josef sagte: In der Schule Raws sagen sie: Ein Pferd, das gewiehert hat, und ein Esel, der geschrien hat, und sie haben Gefäße im Haus zerbrochen – [die Besitzer] bezahlen den halben Schaden.
והתני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם ואמר רב יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שנער ושברו כלים בתוך הבית משלמים חצי נזק
Er sagte zu ihm: Der Mensch ist anders: Da er ein vernunftbegabtes Wesen ist, erschreckt er sich selbst. Wie gelehrt wurde: Wer seinen Gefährten erschreckt, ist nach menschlichem Gericht frei und nach himmlischem Gericht schuldig. Wie? Hat er ihm ins Ohr geblasen und ihn taub gemacht, ist er frei; hat er ihn gepackt und ihm ins Ohr geblasen und ihn taub gemacht, ist er schuldig.
א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחרשו פטור אחזהו ותקע באזנו וחרשו חייב
Die Rabbanan lehrten: Hat er ihn aufs Auge geschlagen und es getrübt, auf seinen Zahn und ihn gelockert – kann er sie jetzt [noch] gebrauchen, kommt der Knecht durch sie nicht in die Freiheit; wenn nicht, kommt der Knecht durch sie in die Freiheit. Eine andere [Baraita] lehrt: War sein Auge [schon] getrübt und er hat es geblendet, war sein Zahn [schon] locker und er hat ihn ausgeschlagen – konnte er sie vorher gebrauchen, kommt der Knecht durch sie in die Freiheit; wenn nicht, kommt der Knecht durch sie nicht in die Freiheit.
ת"ר הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות תניא אידך הרי שהיתה עינו כהויה וסמאה שינו נדודה והפילה אם יכול להשתמש בהן כבר עבד יוצא בהן לחירות ואם לאו אין עבד יוצא בהן לחירות
Und es ist nötig [beides zu sagen]: Hätte er uns [nur] das Erste hören lassen, [hätte ich gesagt:] weil das Augenlicht zuvor gesund und jetzt geschwächt ist; aber hier, wo das Augenlicht auch zuvor geschwächt war, sage ich: nicht.
וצריכא דאי אשמועינן הך קמייתא משום דמעיקרא נהורא בריא והשתא נהורא כחישא אבל הכא דמעיקרא נמי נהורא כחישא אימא לא
Und hätte er uns [nur] dies hören lassen, [hätte ich gesagt:] weil es völlig blind ist; aber dort, wo es nicht völlig blind ist, sage ich: nicht. Es ist nötig.
ואי אשמועינן הא משום דסמיא לגמרי אבל התם דלא סמיא לגמרי אימא לא צריכא
Die Rabbanan lehrten: War sein Herr Arzt, und er [der Knecht] sagte zu ihm, er solle ihm das Auge schminken, und er blendete es, er solle ihm den Zahn ausschaben, und er schlug ihn aus – so hat er den Herrn verspottet, und er geht in die Freiheit. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: „Und es zerstört“ (Ex 21,26) – erst wenn er beabsichtigt, es zu zerstören.
תנו רבנן הרי שהיה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה לחתור לו שינו והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רשב"ג אומר (שמות כא, כו) ושחתה עד שיתכוין לשחתה
Und die Rabbanan – was machen sie mit diesem „und es zerstört“? Das brauchen sie für das, was gelehrt wurde: Rabbi Elasar sagt: Wenn einer seine Hand in den Leib seiner Magd gestreckt und den Fötus in ihrem Leib geblendet hat, ist er frei [von der Pflicht, ihn freizulassen]. Was ist der Grund? Weil der Vers sagt: „und es zerstört“ – erst wenn er beabsichtigt, es zu zerstören.
ורבנן האי ושחתה מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדתניא ר"א אומר הרי שהושיט ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה פטור מ"ט דאמר קרא ושחתה עד שיכוין לשחתה
Und der andere? Er leitet es aus [der Form] „schichatah“ statt „schichat“ ab. Und der andere? Den Unterschied „schichat – schichatah“ legt er nicht aus.
Raw Scheschet sagte: War sein Auge [schon] blind und er hat es ausgestochen, kommt der Knecht durch sie in die Freiheit. Was ist der Grund? Ihm fehlt [jetzt] ein Glied.
א"ר ששת הרי שהיתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בהן לחירות מ"ט מחוסר אבר הוא
Und unser Tanna lehrte auch so: Makellosigkeit und Männlichkeit [sind erforderlich] beim Vieh, aber es gibt keine Makellosigkeit und Männlichkeit bei Vögeln.
ותנא תונא תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות
Ich könnte meinen, [auch wenn] sein Flügel verdorrt, sein Fuß abgehauen, sein Auge ausgestochen ist? Der Vers lehrt: „Von den Vögeln“ (Lev 1,14) – und nicht alle Vögel.
יכול יבשה גפה נקטעה רגלה נחטטה עינה ת"ל מן העוף ולא כל העוף
Original: Kiddushin 24b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.