um zu heiraten, verheiratet man [zuerst] das Waisenmädchen und danach den Waisenknaben, denn die Scham der Frau ist größer als die des Mannes.
שבאו לינשא משיאין את היתומה ואחר כך משיאין את היתום מפני שבושתה של אשה מרובה משל איש:
Ketubbot 67b כתובות
Aufbau der Debatte:Baraita 5
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Kommt ein Waise, um zu heiraten, mietet man ihm ein Haus, bereitet ihm ein Bett und alle seine Gebrauchsgeräte, und danach verheiratet man ihn mit einer Frau, denn es heißt: „genug für seinen Mangel, woran es ihm mangelt“ (Dtn 15,8). „Genug für seinen Mangel“ – das ist das Haus; „woran es mangelt“ – das ist Bett und Tisch; „ihm“ – das ist eine Frau, und so heißt es: „Ich will ihm eine Hilfe machen, ihm gegenüber“ (Gen 2,18).
ת"ר יתום שבא לישא שוכרין לו בית ומציעין לו מטה וכל כלי תשמישו ואחר כך משיאין לו אשה שנאמר (דברים טו, ח) די מחסורו אשר יחסר לו די מחסורו זה הבית אשר יחסר זה מטה ושלחן לו זו אשה וכן הוא אומר (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו:
Die Rabbanan lehrten: „Genug für seinen Mangel“ – du bist geboten, ihn zu versorgen, aber du bist nicht geboten, ihn reich zu machen. „Woran es ihm mangelt“ – sogar ein Pferd, um darauf zu reiten, und ein Sklave, der vor ihm herläuft. Man sagte über Hillel den Alten, dass er für einen Armen aus gutem Hause ein Pferd kaufte, um darauf zu reiten, und einen Sklaven, der vor ihm herlief. Einmal fand er keinen Sklaven, der vor ihm herlief, und lief selbst drei Mil vor ihm her.
תנו רבנן די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין:
Die Rabbanan lehrten: Es geschah mit den Leuten von Obergaliläa, dass sie für einen Armen aus gutem Hause aus Zippori jeden Tag eine Litra Fleisch kauften. Eine Litra Fleisch – was ist daran Besonderes? Raw Huna sagte: Eine Litra Geflügelfleisch. Und wenn du willst, sage: für eine Litra gewöhnliches Fleisch. Raw Aschi sagte: Dort war ein kleines Dorf; jeden Tag verdarben sie seinetwegen ein Tier.
תנו רבנן מעשה באנשי גליל העליון שלקחו לעני בן טובים אחד מציפורי ליטרא בשר בכל יום ליטרא בשר מאי רבותא אמר רב הונא ליטרא בשר משל עופות ואיבעית אימא בליטרא בשר ממש רב אשי אמר התם כפר קטן היה בכל יומא הוה מפסדי חיותא אמטולתיה:
Einer kam vor Rabbi Nechemja. Er sagte zu ihm: Womit speist du? Er sagte zu ihm: Mit fettem Fleisch und altem Wein. – Bist du einverstanden, dich mit mir mit Linsen zu begnügen? Er begnügte sich mit ihm mit Linsen und starb. Er sagte: Wehe diesem, den Nechemja getötet hat! – Im Gegenteil, es müsste heißen: Wehe Nechemja, der diesen getötet hat! – Vielmehr: Er selbst hätte sich nicht so sehr verwöhnen sollen.
ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה אמר ליה במה אתה סועד א"ל בבשר שמן ויין ישן רצונך שתגלגל עמי בעדשים גלגל עמו בעדשים ומת אמר אוי לו לזה שהרגו נחמיה אדרבה אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מיבעי ליה אלא איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי
Einer kam vor Rawa. Er sagte zu ihm: Womit speist du? Er sagte zu ihm: Mit gemästetem Huhn und altem Wein. Er sagte zu ihm: Und machst du dir keine Sorgen um die Bedrängnis der Gemeinde? Er sagte zu ihm: Esse ich etwa von ihrem? Vom Allbarmherzigen esse ich! Denn wir haben gelernt: „Die Augen aller warten auf Dich, und Du gibst ihnen ihre Speise zu seiner Zeit“ (Ps 145,15) – es heißt nicht „zu ihrer Zeit“, sondern „zu seiner Zeit“. Das lehrt, dass der Heilige, gelobt sei Er, jedem Einzelnen seinen Unterhalt zu seiner Zeit gibt.
ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא (תהלים קמה, טו) עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו
Unterdessen kam Rawas Schwester, die ihn dreizehn Jahre nicht gesehen hatte, und brachte ihm ein gemästetes Huhn und alten Wein. Er sagte: Was ist das, das vor mir [geschieht]? Er sagte zu ihm: Ich habe dir nachgegeben; steh auf, iss!
אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמא א"ל נענתי לך קום אכול
Die Rabbanan lehrten: Hat er nichts und will sich nicht versorgen lassen, gibt man es ihm als Darlehen und gibt es ihm dann [nachträglich] als Geschenk – Worte von Rabbi Meir. Die Weisen sagen: Man gibt es ihm als Geschenk und gibt es ihm dann als Darlehen. – Als Geschenk nimmt er es doch nicht! – Rawa sagte: Um ihm [das Angebot] als Geschenk zu eröffnen.
תנו רבנן אין לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשום הלואה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונותנין לו לשום הלואה לשום מתנה הא לא שקיל אמר רבא לפתוח לו לשום מתנה
Hat er [Vermögen] und will sich nicht versorgen lassen, gibt man es ihm als Geschenk und treibt es dann von ihm ein. – Treibt man es dann von ihm ein, nimmt er doch nichts mehr! – Raw Papa sagte: Nach dem Tod. Rabbi Schimon sagt: Hat er [Vermögen] und will sich nicht versorgen lassen, nimmt man sich seiner nicht an; hat er nichts und will sich nicht versorgen lassen, sagt man zu ihm: Bring ein Pfand und nimm, damit sein Sinn sich darüber erhebe.
יש לו ואינו רוצה להתפרנס נותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונפרעין ממנו חוזרין ונפרעין הימנו תו לא שקיל אמר רב פפא לאחר מיתה ר"ש אומר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו אין לו ואינו רוצה להתפרנס אומרים לו הבא משכון וטול כדי שתזוח דעתו עליו
Die Rabbanan lehrten: „Leihen“ (Dtn 15,8) – das ist einer, der nichts hat und sich nicht versorgen lassen will, dem man es als Darlehen gibt und dann als Geschenk gibt. „Sollst du ihm leihen“ (Dtn 15,8) – das ist einer, der [Vermögen] hat und sich nicht versorgen lassen will, dem man es als Geschenk gibt und es dann nach dem Tod von ihm eintreibt – Worte von Rabbi Jehuda.
ת"ר (דברים טו, ח) העבט זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס שנותנים לו לשום הלואה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה תעביטנו זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס שנותנין לו לשום מתנה וחוזרין ונפרעין הימנו לאחר מיתה דברי ר' יהודה
Die Weisen sagen: Hat er [Vermögen] und will sich nicht versorgen lassen, nimmt man sich seiner nicht an. Wie erfülle ich dann aber „sollst du ihm leihen“? – Die Tora spricht in der Sprache der Menschen.
וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו ואלא מה אני מקיים תעביטנו דברה תורה כלשון בני אדם
Mar Ukwa hatte einen Armen in seiner Nachbarschaft, dem er jeden Tag vier Sus in die Angelpfanne der Tür zu werfen pflegte. Eines Tages sagte [der Arme]: Ich will gehen und sehen, wer mir diese Wohltat erweist. An jenem Tag verspätete sich Mar Ukwa im Lehrhaus, und seine Frau kam mit ihm.
מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה דהוה רגיל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בצינורא דדשא יום אחד אמר איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא ההוא יומא נגהא ליה למר עוקבא לבי מדרשא אתיא דביתהו בהדיה
Als sie sahen, dass er sich zur Tür neigte, [und] er ihnen nachging, liefen sie vor ihm davon und gingen in einen Ofen hinein, dessen Feuer ausgekehrt war. Die Füße Mar Ukwas verbrannten. Seine Frau sagte zu ihm: Nimm deine Füße und setze sie auf meine Füße! Er wurde betrübt. Sie sagte zu ihm: Ich bin im Haus zugegen, und mein Nutzen [für die Armen] ist näher.
כיון דחזיוה דקא מצלי ליה לדשא נפק בתרייהו רהוט מקמיה עיילי לההוא אתונא דהוה גרופה נורא הוה קא מיקליין כרעיה דמר עוקבא אמרה ליה דביתהו שקול כרעיך אותיב אכרעאי חלש דעתיה אמרה ליה אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי
Und wozu all das? Weil Mar Sutra bar Tobija im Namen von Raw sagte, und manche sagen, Raw Huna bar Bisna sagte im Namen von Rabbi Schimon Chassida, und manche sagen, Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai: Es ist für den Menschen besser, sich in einen Feuerofen zu werfen, als das Gesicht seines Nächsten öffentlich zu beschämen. Woher haben wir das? Von Tamar, denn es steht geschrieben: „Als sie hinausgeführt wurde“ (Gen 38,25).
ומאי כולי האי דאמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים מנא לן מתמר דכתיב (בראשית לח, כה) היא מוצאת
Mar Ukwa hatte einen Armen in seiner Nachbarschaft, dem er jeden Vorabend von Jom Kippur vierhundert Sus zu schicken pflegte. Eines Tages schickte er sie ihm durch seinen Sohn. Der kam [zurück und] sagte zu ihm: Er braucht es nicht. Er sagte: Was hast du gesehen? – Ich habe gesehen, dass man ihm alten Wein einschenkte. Er sagte: So verwöhnt ist er? Er verdoppelte sie und schickte sie ihm.
מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה דהוה רגיל לשדורי ליה ארבע מאה זוזי כל מעלי יומא דכיפורא יומא חד שדרינהו ניהליה ביד בריה אתא אמר ליה לא צריך אמר מאי חזית חזאי דקא מזלפי ליה יין ישן אמר מפנק כולי האי עייפינהו ושדרינהו ניהליה
Als es mit ihm zu Ende ging, sagte er: Bringt mir meine Abrechnungen über die Wohltätigkeit! Er fand, dass darin siebentausend Sianki-Denare verzeichnet waren. Er sagte: Meine Wegzehrung ist gering und der Weg weit. Er stand auf und verteilte die Hälfte seines Vermögens. Wie konnte er so handeln? Rabbi Ilai sagte doch: In Uscha haben sie verordnet: Wer verteilt, soll nicht mehr als ein Fünftel verteilen! – Das gilt zu Lebzeiten, damit er nicht verarmt; aber nach dem Tod ist nichts dabei.
כי קא ניחא נפשיה אמר אייתו לי חושבנאי דצדקה אשכח דהוה כתיב ביה שבעת אלפי דינרי סיאנקי אמר זוודאי קלילי ואורחא רחיקתא קם בזבזיה לפלגיה ממוניה היכי עביד הכי והאמר ר' אילעאי באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש הני מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה:
Rabbi Abba pflegte Münzen in sein Tuch zu binden, es über seinen Rücken zu werfen und sich den Armen zugänglich zu machen, und er wandte seine Augen von den Betrügern ab.
רבי אבא הוה צייר זוזי בסודריה ושדי ליה לאחוריה וממצי נפשיה לבי עניי ומצלי עיניה מרמאי
Rabbi Chanina hatte einen Armen, dem er jeden Freitag vier Sus zu schicken pflegte. Eines Tages schickte er sie ihm durch seine Frau. Sie kam [zurück und] sagte zu ihm: Er braucht es nicht. – Was hast du gesehen? – Ich hörte, wie man zu ihm sagte: Worauf willst du speisen –
רבי חנינא הוה ההוא עניא דהוה רגיל לשדורי ליה ארבעה זוזי כל מעלי שבתא יומא חד שדרינהו ניהליה ביד דביתהו אתאי אמרה ליה לא צריך מאי חזית שמעי דהוה קאמרי ליה במה אתה סועד
Original: Ketubot 67b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.