unter ihm aus, und Arme kamen und rollten sie hinter ihm zusammen. – Wenn du willst, sage: Er tat es um seiner eigenen Ehre willen. Und wenn du willst, sage: Er tat nicht so, wie er hätte tun müssen, wie die Leute sagen: Nach dem Kamel die Last.
מציעין תחתיו ובאין עניים ומקפלין אותן מאחריו איבעית אימא לכבודו הוא דעבד ואיבעית אימא כדבעי ליה למיעבד לא עבד כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא
Es wurde gelehrt: Rabbi Elasar, der Sohn Rabbi Zadoks, sagte: So wahr ich den Trost sehen möge – ich habe sie gesehen, wie sie Gerstenkörner zwischen den Hufen der Pferde in Akko auflas. Ich wandte auf sie diesen Vers an: „Wenn du es nicht weißt, du Schönste unter den Frauen, so geh hinaus auf den Spuren der Schafe und weide deine Zicklein“ (Hld 1,8) – lies nicht „deine Zicklein“ (gedijotajich), sondern „deine Leiber“ (gewijotajich).
תניא אמר ר' אלעזר ברבי צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו קראתי עליה מקרא זה (שיר השירים א, ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך:
Raw Schemen bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Hat sie ihm Gold eingebracht, schätzt man es, und es gilt nach seinem Wert. Man wandte ein: Gold ist wie Geräte. Doch wohl wie Silbergeräte, die an Wert verlieren? – Nein, wie Goldgeräte, die nicht an Wert verlieren. – Wenn dem so ist, müsste es heißen: wie seine Geräte!
אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן הכניסה לו זהב שמין אותו והרי הוא כשוויו מיתיבי הזהב הרי הוא ככלים מאי לאו ככלים של כסף דפחתי לא ככלים של זהב דלא פחתי א"כ ככליו מיבעי ליה
Und außerdem wurde gelehrt: Gold ist wie Geräte, Golddenare sind wie Bargeld. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: An einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu wechseln, schätzt man sie, und sie gelten nach ihrem Wert. Rabban Schimon ben Gamliel – worauf [bezieht er sich]? Wollte man sagen, auf den Schluss – dann folgt daraus, dass der erste Tanna meint, sogar an einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu wechseln [, gelten sie als Bargeld]; aber da laufen sie doch nicht um!
ועוד תניא זהב הרי הוא ככלים דינרי זהב הרי הן ככספים רבן שמעון בן גמליאל אומר במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותן והרי הן בשוויהן רשב"ג אהייא אילימא אסיפא מכלל דתנא קמא סבר אפי' במקום שנהגו שלא לפורטן הא לא נפקי
Vielmehr doch wohl auf den Anfang, und er meint es so: Gold ist wie Geräte – was für Geräte? Silbergeräte. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Es ist wie Golddenare an einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu wechseln.
אלא לאו ארישא והכי קאמר זהב הרי הוא ככלים מאי כלים כלים של כסף רשב"ג אומר הרי הוא כדינרין של זהב במקום שנהגו שלא לפורטן
Nein, tatsächlich auf den Schluss, und zwar, wenn sie nur mit Mühe umlaufen. Und darin streiten sie: Der eine meint, da sie umlaufen, werten wir es auf; und der andere meint, da sie nur mit Mühe umlaufen, werten wir es nicht auf.
לא לעולם אסיפא ודנפקי ע"י הדחק ובהא קמיפלגי מר סבר כיון דנפקי משבחינן לה ומר סבר כיון דלא נפקי אלא ע"י הדחק לא משבחינן לה
Wenn du willst, sage: Das Ganze ist von Rabban Schimon ben Gamliel, und es fehlt etwas, und so lehrt er: Gold ist wie Geräte, Golddenare sind wie Bargeld. Wovon ist die Rede? An einem Ort, wo man gewohnt ist, sie zu wechseln; aber an einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu wechseln, schätzt man sie, und sie gelten nach ihrem Wert – Worte von Rabban Schimon ben Gamliel; denn Rabban Schimon ben Gamliel sagt: An einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu wechseln, schätzt man sie, und sie gelten nach ihrem Wert.
איבעית אימא כולה רשב"ג היא וחסורי מיחסרא והכי קתני זהב הרי הוא ככלים דינרי זהב הרי הן ככספים בד"א במקום שנהגו לפורטן אבל במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותם והרי הן בשוויהן דברי רשב"ג שרבן שמעון בן גמליאל אומר במקום שנהגו שלא לפורטן שמין אותם והרי הן בשוויהן
Jedenfalls müsste es doch heißen: wie seine Geräte! – Das ist eine Schwierigkeit. Wenn du willst, sage: Hier handelt es sich um Goldbruch. Raw Aschi sagte: Um einen Barren.
מ"מ ככליו מיבעי ליה קשיא איבעית אימא הכא במאי עסקינן בדהבא פריכא רב אשי אמר בממלא
Rabbi Jannai sagte: Gewürze aus Antiochia gelten wie Bargeld. Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jochanans: Von Kamelen in Arabien zieht eine Frau ihre Ketubba ein.
אמר רבי ינאי בשמים של אנטוכיא הרי הן ככספים אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהם
Raw Papi sagte: Von diesen Plätzen in den Zollhäusern zieht eine Frau ihre Ketubba ein. Und Raw Papi sagte: Von diesen Säcken aus Rodja und den Seilen aus Kamchunja zieht eine Frau ihre Ketubba ein. Rawa sagte: Anfangs sagte ich: Von diesen Geldbeuteln in Mechosa zieht eine Frau ihre Ketubba ein. Was ist der Grund? Ihr Vertrauen beruht darauf. Als ich aber sah, dass sie sie nehmen und hinausgehen und, wenn sie Land finden, damit kaufen, sagte ich: Ihr Vertrauen beruht auf dem Land.
אמר רב פפי הני תותבי דבי מכסי אשה גובה פרנא מהם ואמר רב פפי הני שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא אשה גובה פרנא מהן אמר רבא מריש הוה אמינא הני ארנקי דמחוזא אשה גובה פרנא מהם מאי טעמא אסמכתייהו עלייהו כיון דחזאי דשקלי להו ונפקי וכי משכחי ארעא זבני בהו אמינא אסמכתייהו אארעא הוא:
MISCHNA: Wer seine Tochter ohne nähere Bestimmung verheiratet, darf ihr nicht weniger als fünfzig Sus geben. Hat er sich verpflichtet, sie nackt einzubringen, so soll der Mann nicht sagen: Wenn ich sie in mein Haus bringe, will ich sie mit meiner Kleidung bekleiden; sondern er bekleidet sie, solange sie noch im Haus ihres Vaters ist. Ebenso darf, wer eine Waise verheiratet, ihr nicht weniger als fünfzig Sus geben. Ist im Beutel [genug], so versorgt man sie gemäß ihrer Würde.
מתני׳ המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסנה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה:
GEMARA:Abaje sagte: Fünfzig gewöhnliche Sus. Woraus [ist das zu entnehmen]? Da er im Schluss lehrt: „Ist im Beutel [genug], so versorgt man sie gemäß ihrer Würde“, und wir sagten: Was ist der Beutel? Rachawa sagte: Der Beutel der Wohltätigkeit. Und wenn du meinst, [es seien] tatsächlich fünfzig Sus – wenn im Beutel [genug] ist, wie viel gibt man ihr [dann]? Vielmehr ist daraus zu schließen: fünfzig gewöhnliche Sus.
גמ׳ אמר אביי חמשים זוזי פשיטי ממאי מדקתני סיפא אם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה ואמרינן מאי כיס אמר רחבה ארנקי של צדקה ואי סלקא דעתין חמשים זוזי ממש אם יש בכיס כמה יהבינן לה אלא שמע מינה חמשים זוזי פשיטי
Die Rabbanan lehrten: Kommen ein Waisenknabe und ein Waisenmädchen, um versorgt zu werden, versorgt man [zuerst] das Waisenmädchen und danach den Waisenknaben, denn der Mann pflegt an den Türen umherzugehen, die Frau aber pflegt nicht umherzugehen. Kommen ein Waisenknabe und ein Waisenmädchen,
ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין את היתומה ואחר כך מפרנסין את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור יתום ויתומה
Original: Ketubot 67a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.