um sie alle [zu lehren]. – Aber er sagt doch sechs Monate! – Wer Brot in seinem Korb hat, gleicht nicht dem, der kein Brot in seinem Korb hat.
אכולהו והא ששה חדשים קאמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו
Ketubbot 62b כתובות
Rabba bar Raw Chanan sagte zu Abaje: Ein Eseltreiber, der Kameltreiber wird, was gilt? Er sagte zu ihm: Eine Frau will lieber ein Kaw mit Vertrautheit als zehn Kaw mit Enthaltsamkeit.
א"ל רבה בר רב חנן לאביי חמר ונעשה גמל מאי א"ל רוצה אשה בקב ותיפלות מעשרה קבין ופרישות:
„Die Seeleute einmal in sechs Monaten – Worte von Rabbi Elieser“: Raw Beruna sagte im Namen von Raw: Die Halacha ist wie Rabbi Elieser. Raw Adda bar Ahawa sagte im Namen von Raw: Das sind die Worte von Rabbi Elieser; die Weisen aber sagen: Die Schüler dürfen zum Torastudium zwei und drei Jahre ohne Erlaubnis fortgehen. Rawa sagte: Die Rabbanan haben sich auf Raw Adda bar Ahawa verlassen und es an sich selbst [mit Lebensgefahr] in die Tat umgesetzt.
הספנים אחת לששה חדשים דברי ר' אליעזר: אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר"א אמר רב אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר' אליעזר אבל חכמים אומרים התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים שלא ברשות אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו
So wie bei Raw Rechumi, der bei Rawa in Mechosa verweilte; er pflegte jeden Vorabend des Jom Kippur nach Hause zu kommen. Eines Tages zog ihn eine Lehrfrage in ihren Bann. Seine Frau wartete: Jetzt kommt er, jetzt kommt er. Er kam nicht. Sie wurde betrübt, und eine Träne rann ihr aus dem Auge. Er saß auf einem Dach; das Dach brach unter ihm ein, und er starb.
כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי יומא חד משכתיה שמעתא הוה מסכיא דביתהו השתא אתי השתא אתי לא אתא חלש דעתה אחית דמעתא מעינה הוה יתיב באיגרא אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה
Die eheliche Pflicht der Toragelehrten – wann? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Von Freitagabend zu Freitagabend. „Der seine Frucht gibt zu seiner Zeit“ (Ps 1,3) – Raw Jehuda, und manche sagen Raw Huna, und manche sagen Raw Nachman, sagte: Das ist, wer von Freitagabend zu Freitagabend ehelichen Verkehr hat.
עונה של תלמידי חכמים אימת אמר רב יהודה אמר שמואל מע"ש לע"ש (תהלים א, ג) אשר פריו יתן בעתו אמר רב יהודה ואיתימא רב הונא ואיתימא רב נחמן זה המשמש מטתו מע"ש לע"ש
Jehuda, der Sohn Rabbi Chijas, der Schwiegersohn Rabbi Jannais, ging fort und saß im Lehrhaus, und jeden [Freitag] in der Abenddämmerung kam er nach Hause, und wenn er kam, sah man vor ihm eine Feuersäule. Eines Tages zog ihn eine Lehrfrage in ihren Bann. Als man jenes Zeichen nicht sah, sagte Rabbi Jannai zu ihnen: Stürzt sein Bett um [zur Trauer], denn wäre Jehuda am Leben, hätte er seine eheliche Pflicht nicht versäumt. Es war „wie ein Versehen, das vom Herrscher ausgeht“ (Koh 10,5), und er starb.
יהודה בריה דר' חייא חתניה דר' ינאי הוה אזיל ויתיב בבי רב וכל בי שמשי הוה אתי לביתיה וכי הוה אתי הוה קא חזי קמיה עמודא דנורא יומא חד משכתיה שמעתא כיון דלא חזי ההוא סימנא אמר להו רבי ינאי כפו מטתו שאילמלי יהודה קיים לא ביטל עונתו הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ונח נפשיה
Rabbi bemühte sich [um eine Ehe] für seinen Sohn mit dem Haus Rabbi Chijas. Als es so weit war, die Ketubba zu schreiben, starb das Mädchen. Rabbi sagte: Behüte, gibt es [etwa] einen Makel? Sie setzten sich und untersuchten die Familien: Rabbi stammt von Schefatja, dem Sohn Abitals, und Rabbi Chija stammt von Schimi, dem Bruder Davids.
רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא אמר רבי ח"ו פסולא איכא יתיבו ועיינו במשפחות רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד
Er ging und bemühte sich [um eine Ehe] für seinen Sohn mit dem Haus von Rabbi Jose ben Simra. Man vereinbarte für ihn, dass er zwölf Jahre ins Lehrhaus gehen solle. Man ließ sie an ihm vorübergehen; da sagte er zu ihnen: Es sollen sechs Jahre sein. Man ließ sie [nochmals] an ihm vorübergehen; da sagte er zu ihnen: Ich will heiraten und dann gehen. Er schämte sich vor seinem Vater. Der sagte zu ihm: Mein Sohn, du hast den Sinn deines Schöpfers in dir.
אזיל איעסק ליה לבריה בי ר' יוסי בן זימרא פסקו ליה תרתי סרי שנין למיזל בבי רב אחלפוה קמיה אמר להו ניהוו שית שנין אחלפוה קמיה אמר להו איכניס והדר איזיל הוה קא מכסיף מאבוה א"ל בני דעת קונך יש בך
Zuerst steht geschrieben: „Du wirst sie hineinbringen und sie pflanzen“ (Ex 15,17), und zuletzt steht geschrieben: „Und sie sollen Mir ein Heiligtum machen, und Ich will in ihrer Mitte wohnen“ (Ex 25,8).
מעיקרא כתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו ולבסוף כתיב (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
Er ging und saß zwölf Jahre im Lehrhaus. Bis er kam, war seine Frau unfruchtbar geworden. Rabbi sagte: Was sollen wir tun? Lässt er sich von ihr scheiden, wird man sagen: Diese Arme hat vergeblich gewartet. Nimmt er eine andere Frau, wird man sagen: Diese ist seine Frau und jene seine Buhlerin. Er flehte um Erbarmen für sie, und sie wurde geheilt.
אזיל יתיב תרתי סרי שני בבי רב עד דאתא איעקרא דביתהו אמר רבי היכי נעביד נגרשה יאמרו ענייה זו לשוא שימרה נינסיב איתתא אחריתי יאמרו זו אשתו וזו זונתו בעי עלה רחמי ואיתסיאת:
Rabbi Chananja ben Chachinai ging ins Lehrhaus am Ende der Hochzeitsfeier von Rabbi Schimon ben Jochai. Der sagte zu ihm: Warte auf mich, bis ich mit dir komme. Er wartete nicht auf ihn. Er ging und saß zwölf Jahre im Lehrhaus. Bis er kam, hatten sich die Wege der Stadt verändert, und er wusste nicht, wie er zu seinem Haus gehen sollte.
רבי חנניה בן חכינאי הוה קאזיל לבי רב בשילהי הלוליה דר"ש בן יוחאי א"ל איעכב לי עד דאתי בהדך לא איעכבא ליה אזל יתיב תרי סרי שני בבי רב עד דאתי אישתנו שבילי דמתא ולא ידע למיזל לביתיה
Er ging und setzte sich ans Ufer des Flusses. Er hörte, wie man einem Mädchen zurief: Tochter des Chachinai, Tochter des Chachinai, füll deinen Krug und komm, lass uns gehen! Er sagte: Daraus ist zu schließen, dieses Mädchen ist unseres. Er ging ihr nach. Seine Frau saß da und siebte Mehl. Sie hob ihre Augen, sah ihn; ihr Herz versagte, und ihr Geist entwich. Er sagte vor Ihm: Herr der Welt, diese Arme – ist das ihr Lohn? Er flehte um Erbarmen für sie, und sie lebte wieder auf.
אזל יתיב אגודא דנהרא שמע לההיא רביתא דהוו קרו לה בת חכינאי בת חכינאי מלי קולתך ותא ניזיל אמר ש"מ האי רביתא דידן אזל בתרה הוה יתיבא דביתהו קא נהלה קמחא דל עינה חזיתיה סוי לבה פרח רוחה אמר לפניו רבש"ע ענייה זו זה שכרה בעא רחמי עלה וחייה
Rabbi Chama bar Bisa ging und saß zwölf Jahre im Lehrhaus. Als er kam, sagte er: Ich will es nicht machen, wie Ben Chachinai es gemacht hat. Er ging hinein, setzte sich ins Lehrhaus und schickte zu seinem Haus. Da kam Rabbi Oschaja, sein Sohn, setzte sich vor ihn und fragte ihn Lehrfragen. Er sah, dass seine Lehren scharfsinnig waren, und wurde betrübt. Er sagte: Wäre ich hier gewesen, hätte ich Nachkommen wie diesen gehabt.
רבי חמא בר ביסא אזיל יתיב תרי סרי שני בבי מדרשא כי אתא אמר לא איעביד כדעביד בן חכינאי עייל יתיב במדרשא שלח לביתיה אתא ר' אושעיא בריה יתיב קמיה הוה קא משאיל ליה שמעתא חזא דקא מתחדדי שמעתיה חלש דעתיה אמר אי הואי הכא הוה לי זרע כי האי
Er ging in sein Haus hinein; sein Sohn trat ein, und er stand vor ihm auf, denn er meinte, er wolle ihn [weiter] Lehrfragen fragen. Seine Frau sagte zu ihm: Gibt es denn einen Vater, der vor einem Sohn aufsteht? Rami bar Chama wandte auf ihn [den Vers] an: „Und die dreifache Schnur zerreißt nicht so bald“ (Koh 4,12) – das ist Rabbi Oschaja, der Sohn von Rabbi Chama bar Bisa.
על לביתיה על בריה קם קמיה הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי אמרה ליה דביתהו מי איכא אבא דקאים מקמי ברא קרי עליה רמי בר חמא (קהלת ד, יב) החוט המשולש לא במהרה ינתק זה ר' אושעיא בנו של רבי חמא בר ביסא
Rabbi Akiwa war Hirte bei Ben Kalba Sawua. Dessen Tochter sah, dass er bescheiden und tüchtig war. Sie sagte zu ihm: Wenn ich mich dir antrauen lasse, gehst du dann ins Lehrhaus? Er sagte zu ihr: Ja. Sie ließ sich ihm im Verborgenen antrauen und schickte ihn fort. Ihr Vater hörte es, warf sie aus seinem Haus und verbot ihr durch ein Gelübde, aus seinem Vermögen Nutzen zu ziehen. Er ging und saß zwölf Jahre im Lehrhaus. Als er kam, brachte er zwölftausend Schüler mit. Er hörte, wie ein Alter zu ihr sagte: Wie lange
ר"ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי אמרה ליה אי מקדשנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה שמע אבוה אפקה מביתיה אדרה הנאה מנכסיה אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב כי אתא אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי שמעיה לההוא סבא דקאמר לה עד כמה
Original: Ketubot 62b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.