Sie schwöre am Ende, aber sie schwöre nicht am Anfang. Die Söhne der Hohenpriester stritten gegen ihn und sagten: Sie schwöre am Anfang und am Ende. Rabbi Dosa ben Harkinas sagte: Wie ihre Worte. Rabban Jochanan ben Sakkai sagte: Chanan hat recht gesagt: Sie schwöre nur am Ende.
תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם אמר רבן יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף:
GEMARA: Dem widerspricht doch: Drei Richter für Raubsachen gab es in Jerusalem: Admon ben Gadai, Chanan der Ägypter und Chanan ben Awischalom. Es ist schwierig: drei gegen zwei; es ist schwierig: Verordnungen gegen Raubsachen.
גמ׳ ורמינהי שלשה דייני גזילות היו בירושלים אדמון בן גדאי וחנן המצרי וחנן בן אבישלום קשיא תלת אתרין קשיא גזירות אגזילות
Wohl ist [der Widerspruch] drei gegen zwei nicht schwierig: Wen er aufzählen wollte, lehrt er, wen er nicht aufzählen wollte, lehrt er nicht. Aber Verordnungen gegen Raubsachen ist schwierig.
בשלמא תלת אתרין לא קשיא דחשיב ליה קתני דלא חשיב ליה לא קתני אלא גזירות אגזילות קשיא
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Sie erließen Verordnungen über Raubsachen, wie gelehrt wird: Hat er eine Pflanzung abgehauen – Rabbi Jose sagt: Die Verordnungsgeber in Jerusalem sagen: Eine einjährige Pflanzung zwei Silberstücke, eine zweijährige vier Silberstücke.
אמר רב נחמן בר יצחק שהיו גוזרין גזירות על גזילות כדתניא קיטמה נטיעה ר' יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבע כסף
Dem widerspricht doch: Drei Richter für Verordnungen gab es in Jerusalem: Admon, Chanan und Nachum! Raw Papa sagte: Wer ist der Tanna, [der] Nachum [nennt]? Es ist Rabbi Natan, denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Auch Nachum der Meder gehörte zu den Verordnungsgebern in Jerusalem; doch die Weisen stimmten ihm nicht zu.
ורמינהי שלשה דייני גזירות היו בירושלים אדמון וחנן ונחום א"ר פפא מאן תנא נחום ר' נתן היא דתניא רבי נתן אומר אף נחום המדי מגוזרי גזירות שבירושלים היה ולא הודו לו חכמים
Und weiter gab es keine? Rabbi Pinchas sagte doch im Namen Rabbi Oschajas: Dreihundertvierundneunzig Gerichtshöfe gab es in Jerusalem und ebenso viele Synagogen, ebenso viele Lehrhäuser und ebenso viele Schreiberschulen! – Richter gab es viele; wenn wir [von dreien] sprechen, sprechen wir von den Verordnungsgebern.
ותו ליכא והאמר ר' פנחס אמר רבי אושעיא שלש מאות ותשעים וארבעה בתי דינין היו בירושלים כנגדן בתי כנסיות וכנגדן בתי מדרשות וכנגדן בתי סופרים דיינין טובא הוו וכי קאמרינן אגוזרי גזירות קאמרינן
Raw Jehuda sagte im Namen Raw Assis: Die Verordnungsgeber in Jerusalem erhielten ihren Lohn, neunundneunzig Minen, aus der Hebe der Kammer. Wollten sie nicht, gab man ihnen mehr. – „Wollten sie nicht“? Haben wir es denn mit Frevlern zu tun? Vielmehr: Reichte es ihnen nicht, so gab man ihnen mehr, auch wenn sie es nicht wollten.
אמר רב יהודה אמר רב אסי גוזרי גזירות שבירושלים היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה לא רצו מוסיפין להם לא רצו אטו ברשיעי עסקינן אלא לא ספקו אע"פ שלא רצו מוסיפין עליהן
Karna pflegte einen Istera vom Unschuldigen und einen Istera vom Schuldigen zu nehmen und ihnen Recht zu sprechen. Wie konnte er so handeln? Es steht doch geschrieben: „Und Bestechung sollst du nicht nehmen“ (Ex 23,8)!
קרנא הוה שקיל איסתירא מזכאי ואיסתירא מחייב ודאין להו דינא והיכי עביד הכי והכתי' (שמות כג, ח) ושוחד לא תקח
Und wenn du sagst, das gilt nur, wo er nicht von beiden nimmt, weil er dann dazu kommen könnte, das Recht zu beugen, Karna aber, da er von beiden nahm, kam nicht dazu, das Recht zu beugen – ist es denn erlaubt, wenn er nicht dazu kommt, das Recht zu beugen?
וכ"ת ה"מ היכא דלא שקיל מתרוייהו דלמא אתי לאצלויי דינא קרנא כיון דשקיל מתרוייהו לא אתי לאצלויי דינא וכי לא אתי לאצלויי דינא מי שרי
Es wird doch gelehrt: „Und Bestechung sollst du nicht nehmen“ – was lehrt das? Wenn [es kommt,] um zu lehren, dass man den Schuldigen nicht freisprechen und den Unschuldigen nicht verurteilen darf, so heißt es doch bereits: „Du sollst das Recht nicht beugen“ (Dtn 16,19)! Vielmehr: Selbst um den Unschuldigen freizusprechen und den Schuldigen zu verurteilen, sagt die Tora: „Und Bestechung sollst du nicht nehmen.“
והתניא ושוחד לא תקח מה ת"ל אם ללמד שלא לזכות את החייב ושלא לחייב את הזכאי הרי כבר נאמר (דברים טז, יט) לא תטה משפט אלא אפי' לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אמרה תורה ושוחד לא תקח
Das gilt nur, wo er es als Bestechung nimmt; Karna nahm es als Lohn. – Ist es denn als Lohn erlaubt? Wir haben doch gelernt: Wer Lohn dafür nimmt, Recht zu sprechen, dessen Urteile sind nichtig! – Das gilt nur für Lohn für das Richten; Karna nahm Ersatz für den Arbeitsausfall.
הני מילי היכא דשקיל בתורת שוחד קרנא בתורת אגרא הוה שקיל ובתורת אגרא מי שרי והתנן הנוטל שכר לדון דיניו בטלין הנ"מ אגר דינא קרנא אגר בטילא הוה שקיל
Ist denn Ersatz für den Arbeitsausfall erlaubt? Es wird doch gelehrt: Hässlich ist der Richter, der Lohn nimmt, um Recht zu sprechen, doch sein Urteil ist [gültiges] Urteil. Wie ist das gemeint? Wenn [es um] Lohn für das Richten [geht], ist dann sein Urteil [gültiges] Urteil? Es wird doch gelehrt: Wer Lohn nimmt, um Recht zu sprechen, dessen Urteile sind nichtig! Vielmehr [geht es um] Ersatz für den Arbeitsausfall, und doch lehrt er: Hässlich ist der Richter!
ואגר בטילא מי שרי והתניא מכוער הדיין שנוטל שכר לדון אלא שדינו דין ה"ד אילימא אגר דינא דינו דין והתניא הנוטל שכר לדון דיניו בטילין אלא אגר בטילא וקתני מכוער הדיין
Das gilt nur bei einem Arbeitsausfall, der nicht offenkundig ist; Karna nahm [Ersatz] für einen offenkundigen Arbeitsausfall, denn er prüfte [den Geruch des Weins] im Weinlager, und man gab ihm einen Sus [dafür].
So wie Raw Huna: Wenn ein Rechtsstreit vor ihn kam, sagte er zu ihnen: Gebt mir einen Mann, der an meiner Stelle meine Palmen bewässert, dann will ich euch Recht sprechen.
כי הא דרב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה אמר להו הבו לי גברא דדלי לי בחריקאי ואידון לכו דינא
Rabbi Abbahu sagte: Komm und sieh, wie blind die Augen derer sind, die Bestechung annehmen! Hat jemand Schmerzen an den Augen, gibt er dem Arzt Geld, und es ist zweifelhaft, ob er geheilt wird oder nicht; sie aber nehmen etwas im Wert einer Peruta und blenden ihre Augen, denn es heißt: „Denn die Bestechung blendet die Sehenden“ (Ex 23,8).
אמר רבי אבהו בא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שוחד אדם חש בעיניו נותן ממון לרופא ספק מתרפא ספק אינו מתרפא והן נוטלין שוה פרוטה ומסמין עיניהן שנאמר (שמות כג, ח) כי השוחד יעור פקחים
Die Rabbanan lehrten: „Denn die Bestechung blendet die Augen der Weisen“ (Dtn 16,19) – umso mehr die der Toren; „und verdreht die Worte der Gerechten“ – umso mehr die der Frevler. Sind denn Toren und Frevler fähig, zu richten? Vielmehr meint es so: „Denn die Bestechung blendet die Augen der Weisen“ – selbst ein großer Weiser, der Bestechung nimmt, scheidet nicht aus der Welt ohne Blindheit des Herzens; „und verdreht die Worte der Gerechten“ –
תנו רבנן (דברים טז, יט) כי השוחד יעור עיני חכמים קל וחומר לטפשין ויסלף דברי צדיקים קל וחומר לרשעים מידי טפשים ורשעים בני דינא נינהו אלא הכי קאמר כי השוחד יעור עיני חכמים אפילו חכם גדול ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא סמיות הלב ויסלף דברי צדיקים
Original: Ketubot 105a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.