MISCHNA: Wer sein Sündopfer aussondert und stirbt – sein Sohn soll es nicht an seiner Stelle bringen. Man soll es nicht von einer Sünde für eine andere bringen: Selbst wenn er es für Fett ausgesondert hat, das er gestern gegessen hat, soll er es nicht für Fett bringen, das er heute gegessen hat, denn es heißt: „… sein Opfer für seine Sünde“ (Lev 4,28) – bis sein Opfer um seiner Sünde willen ist.
מתני׳ המפריש חטאתו ומת לא יביאנו בנו תחתיו לא יביאנו מחטא אל חטא אפי' הפריש על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום שנאמר (ויקרא ד, כג) קרבנו על חטאתו עד שיהא קרבנו לשם חטאתו:
GEMARA: Woher [wissen wir] diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Sein Opfer“ – mit seinem Opfer erfüllt er [seine Pflicht], und er erfüllt sie nicht mit dem Opfer seines Vaters.
גמ׳ מנא ה"מ דת"ר קרבנו בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו
Ich könnte meinen, er erfüllt sie nicht mit dem Opfer seines Vaters [nur] bei einem Vieh, das sein Vater von einer leichten [Sünde] für eine schwere oder von einer schweren für eine leichte ausgesondert hat; aber er erfüllt sie mit einem Opfer, das sein Vater von einer leichten für eine leichte oder von einer schweren für eine schwere ausgesondert hat. Die Schrift lehrt: „Sein Opfer“ – mit seinem Opfer erfüllt er sie, und er erfüllt sie nicht mit dem Opfer seines Vaters.
יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אביו מן הקלה על החמורה או מן החמורה על הקלה אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה ת"ל קרבנו בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבנו של אביו
Ich könnte meinen, er erfüllt sie nicht mit dem Opfer seines Vaters bei einem Vieh, das [dieser] ausgesondert hat, selbst von einer leichten für eine leichte oder von einer schweren für eine schwere, denn man schert sich nicht [zum Abschluss] seines Nasiräats mit einem Vieh, das sein Vater ausgesondert hat;
יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפילו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה שהרי אין מגלח נזירותו על בהמה שהפריש אביו
aber er erfüllt sie mit Geld, das sein Vater ausgesondert hat, selbst von einer leichten für eine schwere oder von einer schweren für eine leichte, denn ein Mensch schert sich [zum Abschluss] seines Nasiräats mit Geld, das sein Vater ausgesondert hat, wenn es unbestimmt ist, aber nicht, wenn es bestimmt ist. Die Schrift lehrt: „Sein Opfer“ – mit seinem Opfer erfüllt er sie, und er erfüllt sie nicht mit dem Opfer seines Vaters.
אבל יוצא במעות שהפריש אביו אפילו מן הקלה על החמורה או מן החמורה על הקלה שהרי אדם מגלח נזירותיו על מעות שהפריש אביו בזמן שהן סתומים ולא בזמן שהן מפורשין תלמוד לומר קרבנו בקרבנו הוא יוצא ואין יוצא בקרבן אביו
Ich könnte meinen, er erfüllt sie nicht einmal mit Geld, das [sein Vater] ausgesondert hat, selbst von einer leichten für eine leichte oder von einer schweren für eine schwere; aber er erfüllt sie mit einem Opfer, das er für sich selbst ausgesondert hat, selbst von einer schweren für eine leichte oder von einer leichten für eine schwere. Die Schrift lehrt: „… sein Opfer für seine Sünde“ – bis es um [seiner] Sünde willen ist.
יכול לא יצא אפי' במעות שהפריש אפילו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה אבל יוצא בקרבן שהפריש לעצמו אפילו מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה ת"ל קרבנו על חטאתו עד שיהא לשם חטאת
Ich könnte meinen, er erfüllt sie nicht mit seinem eigenen Opfer bei einem Vieh, das er für sich selbst ausgesondert hat, selbst von einer leichten für eine leichte oder von einer schweren für eine schwere, denn wenn er ein Vieh für Fett aussonderte und es für Blut brachte, für Blut und es für Fett brachte, hat er weder veruntreut noch Sühne erlangt;
יכול לא יצא בקרבן עצמו בבהמה שהפריש לעצמו אפילו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה שכן אם הפריש בהמה על החלב והביאה על הדם על הדם והביאה על החלב שהרי לא מעל ולא כיפר
aber er erfüllt sie mit Geld, das er für sich selbst ausgesondert hat, von einer leichten für eine leichte und von einer schweren für eine schwere oder von einer schweren für eine leichte und von einer leichten für eine schwere,
אבל יוצא במעות שהפריש לעצמו מן הקלה על הקלה ומן החמורה על החמורה או מן החמורה על הקלה ומן הקלה על החמורה
denn wenn er für sich selbst Geld für Fett aussonderte und es für Blut brachte, für Blut und es für Fett brachte, hat er veruntreut und Sühne erlangt. Die Schrift lehrt: „… sein Opfer für seine Sünde“ – bis sein Opfer um seiner Sünde willen ist.
שכן אם הפריש לעצמו מעות על החלב והביאן על הדם על הדם והביאן על החלב שהרי מעל וכיפר ת"ל קרבנו על חטאתו עד שיהא קרבנו לשם חטאו
Was heißt „er hat weder veruntreut noch Sühne erlangt“? Raw Schmuel bar Schimi erklärte es vor Raw Papa: So meint er es: Da er nicht veruntreuen kann, sühnt es auch nicht; weil es so ist, kann er es nicht ändern.
מאי לא מעל ולא כיפר תרגמא רב שמואל בר שימי קמיה דרב פפא ה"ק כיון דלא מצי מעיל כפורי נמי לא מכפר הואיל וכך לא מצי משני
Aber beim Geld, da er, wenn er es ändert, veruntreut und ein Opfer für Veruntreuung bringt, könnte man sagen, er bringe es auch von vornherein. Er lehrt uns [, dass dem nicht so ist].
אבל מעות כיון דאי משני מעיל ומייתי קרבן מעילה אימא בתחלה נמי מייתי קמ"ל:
MISCHNA: Man bringt von Geheiligtem für ein Schaf eine Ziege, von Geheiligtem für eine Ziege ein Schaf, von Geheiligtem für Schaf und Ziege Turteltauben und junge Tauben, und von Geheiligtem für Turteltauben und junge Tauben ein Zehntel Efa.
מתני׳ מביאין מהקדש כשבה שעירה מהקדש שעירה כשבה ומהקדש כשבה ושעירה תורין ובני יונה ומהקדש תורין ובני יונה עשירית האיפה
Wie? Sonderte er für ein Schaf oder eine Ziege aus und wurde arm, soll er einen Vogel bringen; wurde er [noch ärmer], soll er ein Zehntel Efa bringen. Sonderte er für ein Zehntel Efa aus und wurde reich, soll er einen Vogel bringen; wurde er [noch reicher], soll er ein Schaf oder eine Ziege bringen.
GEMARA: Woher [wissen wir] diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „… von seiner Sünde“ (Lev 5,6), „von seiner Sünde“ (Lev 5,10), „für seine Sünde“ (Lev 5,13) – was lehrt die Schrift damit?
גמ׳ מנה"מ דת"ר (ויקרא ה, ו) מחטאתו מחטאתו על חטאתו מה תלמוד לומר
Woher sagst du, dass man von Geheiligtem für ein Schaf eine Ziege bringt, von Geheiligtem für eine Ziege ein Schaf, von Geheiligtem für Schaf und Ziege Turteltauben und junge Tauben, und von Geheiligtem für Turteltauben und junge Tauben ein Zehntel Efa?
מנין אתה אומר שמביאין מהקדש כשבה שעירה ומהקדש שעירה כשבה ומהקדש כשבה ושעירה תורים ובני יונה ומהקדש תורין ובני יונה עשירית האיפה
Wie? Sonderte er für ein Schaf oder eine Ziege aus und wurde arm, soll er einen Vogel bringen; wurde er [noch ärmer], soll er ein Zehntel Efa bringen. Sonderte er ein Zehntel Efa aus und wurde reich, soll er einen Vogel bringen; wurde er [noch reicher], soll er ein Schaf oder eine Ziege bringen.
Sonderte er ein Schaf oder eine Ziege aus, und sie bekamen einen Makel, soll er für ihren Erlös einen Vogel bringen. Sonderte er einen Vogel aus, und er bekam einen Makel, soll er für seinen Erlös kein Zehntel Efa bringen, denn ein Vogel hat keine Auslösung.
הפריש כשבה או שעירה ונסתאבו יביא בדמיהן עוף הפריש עוף ונסתאב לא יביא בדמיו עשירית האיפה שאין לעוף פדיון
Und es war nötig, „von seiner Sünde“ beim Schaf oder der Ziege zu schreiben, und es war nötig, es beim Vogel zu schreiben. Denn hätte die Schrift es [nur] beim Geheiligten für Schaf oder Ziege geschrieben, hätte ich gesagt: Sonderte er ein Schaf aus und wurde arm, lösen wir dieses Geld auf einen Vogel aus, sodass er einen Vogel bringt, denn Schaf und Vogel sind beide Arten von Blut[opfern];
ואיצטריך למכתב מחטאתו גבי כשבה או שעירה ואיצטריך למכתב גבי עוף דאי כתיב קרא גבי הקדש כשבה או שעירה ה"א הפריש כשבה כי מיעני מהלין מעות נחלינון על עוף דנייתי עוף דכשבה ועוף תרוייהו מיני דמים נינהו
aber das Zehntel Efa, das keine Art von Blut[opfer] ist – hätte die Schrift „von seiner Sünde“ nicht beim Vogel geschrieben, hätte ich gesagt: Sondert er Geld für sein Vogelpaar aus und wird arm, bringt er [davon] kein Zehntel Efa, da es keine Art von Blut[opfer] ist, sondern er bringt ein Zehntel Efa aus seinem Haus, und dieses Geld, das er ausgesondert hat, fällt den freiwilligen Spenden zu. Deshalb schrieb die Schrift wiederum „von seiner Sünde“ beim Vogel, um zu sagen, dass er auch vom Geheiligten für einen Vogel ein Zehntel Efa bringt.
אבל עשירית האיפה דלאו מיני דדמים נינהו אי לא כתיב קרא מחטאתו גבי עוף ה"א כי מפריש מעות לקינו ומיעני לא מייתי עשירית האיפה דלאו מיני דדמים הוא אלא מייתי עשירית האיפה מן ביתיה והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה אהכי הדר כתיב קרא מחטאתו גבי עוף למימרא דמהקדש דעוף נמי מייתי עשירית האיפה
Und so meint es [die Baraita]: Wenn er für ein Zehntel Efa aussondert und, bevor er es bringt, reich wird, fügen wir ihm etwas hinzu, und er bringt einen Vogel; wurde er [noch reicher], fügen wir ihm etwas hinzu, und er bringt ein Schaf oder eine Ziege.
וה"ק כי מפריש לעשירית האיפה ואדמייתי העשיר נוסיף עליהון ונייתי עוף העשיר נוסיף עליהון ונייתי כשבה או שעירה
Und warum steht „für seine Sünde“ beim Zehntel Efa geschrieben? Denn wäre „für seine Sünde“ [nur] beim Vogel geschrieben, hätte ich gesagt: Sondert er Geld für sein Vogelpaar aus und wird reich, fügt er ihm etwas hinzu und bringt ein Schaf oder eine Ziege, denn beide sind Arten von Blut[opfern];
ומ"ט כתיב על חטאתו גבי עשירית האיפה דאי כתיב על חטאתו גבי עוף ה"א כי מפריש מעות לקינו והעשיר הוא דמוסיף עליהון ומייתי כשבה או שעירה דתרוייהו מיני דמים נינהו
aber sonderte er Geld für ein Zehntel Efa aus, und jener, der es ausgesondert hat, wurde reich – wurde er nicht sehr reich, soll er einen Vogel bringen, und wurde er sehr reich, soll er ein Schaf oder eine Ziege bringen, und dieses Geld, das er ausgesondert hat, fällt den freiwilligen Spenden zu. Deshalb schrieb die Schrift bei diesem Sündopfer für Reichtum und Armut „von seiner Sünde“, und bei der äußersten Armut „für seine Sünde“, um es auszulegen, wie wir gesagt haben.
אבל הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר הלין דמפריש אי לא העשיר טובא נייתי עוף ואם העשיר טובא נייתי כשבה או שעירה והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה אהכי כתיב קרא בהדין חטאת בעשירות ודלות מחטאתו וגבי דלי דלות על חטאתו למדרש כדאמרינן
Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Oschajas: Wer das Heiligtum verunreinigt hat, als er reich war, [und] ein Vogelpaar
אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא מטמא מקדש עשיר שהפריש קן
Original: Keritot 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.