dass sie bei ihr den Vorsätzlichen dem Versehentlichen gleichgestellt hat.
שעשה בה את המזיד כשוגג
Keritot 11a כריתות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Welche Magd [ist gemeint]? Jede, die zur Hälfte Magd und zur Hälfte Freie ist, denn es heißt: „und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden“ (Lev 19,20) – Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Jischmael sagt: Dies ist eine richtige Magd. Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Alle verbotenen Beziehungen sind [in der Tora] ausdrücklich genannt, und es bleibt uns nichts übrig als die, die zur Hälfte Magd und zur Hälfte Freie ist.
איזו שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חורין שנאמר (ויקרא יט, כ) והפדה לא נפדתה דברי ר' יהודה ר' ישמעאל אומר זו היא שפחה ודאית ר' אליעזר בן יעקב אומר כל עריות מפורשות ושיור אין לנו אלא חציה שפחה וחציה בת חורין:
GEMARA: Woher haben wir, dass sie gegeißelt wird und er nicht gegeißelt wird? Denn die Rabbanan lehrten: „Eine Untersuchung soll stattfinden“ (Lev 19,20) – das lehrt, dass sie gegeißelt wird. Man könnte meinen, beide werden gegeißelt; daher sagt die Schrift: „soll stattfinden“ [in weiblicher Form] – sie wird gegeißelt, er aber wird nicht gegeißelt.
גמ׳ מנלן דהיא לקי והוא לא לקי דתנו רבנן (ויקרא יט, כ) בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמוד לומר תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה
Und woher, dass dieses „Bikkoret“ ein Ausdruck für Geißelhiebe ist? Rabbi Jizchak sagte: Sie soll unter Verlesungen [bikrajja] stattfinden, wie gelehrt wird: Der Größte der Richter liest [die Verse] vor, der zweite zählt, der dritte sagt: „Schlag ihn!“ Raw Aschi sagt: Sie soll mit Abschätzung [bebikkur] stattfinden, wie wir gelernt haben: Man schätzt ihn nur auf Hiebe ab, die durch drei teilbar sind.
ומנין דהדין בקורת לישנא דמלקות הוא א"ר יצחק תהא בקראי כדתניא גדול הדיינין מקרא שני מונה שלישי אומר הכהו רב אשי אומר בביקור תהיה כדתנן אין אומדין אותו אלא מכות הראוין להשתלש
Die Rabbanan lehrten: Wenn die Frau gegeißelt wird, bringt der Mann ein Opfer; wird die Frau nicht gegeißelt, bringt der Mann kein Opfer. Woher haben wir das? Rawa sagte: Denn es steht geschrieben: „Und wenn ein Mann einer Frau beiwohnt mit Samenerguss, und sie ist eine Magd, einem Mann zugewiesen, und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden, oder die Freiheit ist ihr nicht gegeben worden“ (Lev 19,20).
ת"ר בזמן שהאשה לוקה האיש מביא קרבן אין האשה לוקה אין האיש מביא קרבן מנלן אמר רבא דכתיב (ויקרא יט, כ) ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה
Nun spricht doch der Vers bis hierher vom Mann; so schreibe er doch: „und er bringe sein Schuldopfer dem Ewigen“ und schreibe zuletzt: „eine Untersuchung soll stattfinden“! Warum schrieb der Allbarmherzige zuerst „eine Untersuchung soll stattfinden“ und schrieb zuletzt „und er bringe sein Schuldopfer dem Ewigen“? So meint er: Wenn bei ihr „eine Untersuchung stattfindet“, dann „bringe er sein Schuldopfer dem Ewigen“; und wenn keine Untersuchung stattfindet, bringt er sein Schuldopfer nicht.
מכדי עד הכא באיש קא משתעי קרא נכתוב והביא את אשמו לה' ולבסוף לכתוב בקורת תהיה אמאי כתב רחמנא ברישא בקורת תהיה ולבסוף כתב והביא את אשמו לה' ה"ק אם בקורת תהיה היא והביא את אשמו לה' ואם לא תהיה בקורת לא יביא הוא את אשמו
Sage doch: Ihn hat der Vers ausgeschlossen, sie aber werde gegeißelt und bringe ein Opfer! – Es steht geschrieben: „und er bringe sein Schuldopfer dem Ewigen“ (Lev 19,21).
אימא הוא מעטיה קרא אבל היא תילקי ותיתי קרבן והביא את אשמו לה' כתיב
Rabbi Jizchak sagte: Man ist nur für eine Magd schuldig, der schon beigewohnt wurde, denn es heißt: „und sie ist eine Magd, einem Mann zugewiesen [necherefet]“. Und woraus geht hervor, dass dieses „necherefet“ ein Ausdruck der Veränderung ist? Denn es steht geschrieben: „und sie breitete Grütze [harifot] darüber“ (2 Sam 17,19); und wenn du willst, sage ich: „Wenn du den Toren im Mörser zerstößt, inmitten der Grütze“ (Spr 27,22). (Beʿali)
א"ר יצחק לעולם אינו חייב אלא על שפחה בעולה בלבד שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש ומאי משמע דהאי נחרפת לישנא דשנויי הוא דכתיב (שמואל ב יז, יט) ותשטח עליו הריפות ואב"א (משלי כז, כב) אם תכתוש האויל במכתש בתוך הריפות בעלי
„Und sie gaben ihre Hand darauf, ihre Frauen fortzuschicken, und als Schuldige [brachten sie] einen Widder aus der Herde für ihre Schuld“ (Esra 10,19). Raw Chisda sagte: Das lehrt, dass sie alle zugewiesenen Mägden beigewohnt hatten.
(עזרא י, יט) ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם אמר רב חסדא מלמד שכולן שפחות חרופות בעלו:
„Welche Magd“ usw.: Die Rabbanan lehrten: „und ausgelöst“ – man könnte meinen, ganz; daher sagt die Schrift: „nicht ausgelöst worden“. Man könnte meinen, gar nicht ausgelöst; daher sagt die Schrift: „und ausgelöst“.
איזוהי שפחה כו': ת"ר והפדה יכול כולה ת"ל לא נפדתה יכול לא נפדתה ת"ל והפדה
Wie also? Ausgelöst und doch nicht ausgelöst: zur Hälfte Magd und zur Hälfte Freie, und einem hebräischen Knecht verlobt – Worte Rabbi Akiwas. Rabbi Jischmael sagt: Von einer kanaanäischen Magd spricht die Schrift, die einem hebräischen Knecht verlobt ist. Wenn dem so ist, was lehrt die Schrift mit „und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden“? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
הא כיצד פדויה ואינה פדויה חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי דברי ר"ע רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד עברי א"כ מה ת"ל והפדה לא נפדתה דברה תורה כלשון בני אדם
Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Alle verbotenen Beziehungen sind uns ausdrücklich genannt; übrig bleibt uns die, die zur Hälfte Magd und zur Hälfte Freie und einem hebräischen Knecht verlobt ist. Andere sagen: „Sie sollen nicht getötet werden, denn sie war nicht freigelassen“ (Lev 19,20) – von einer kanaanäischen Magd spricht die Schrift, die einem kanaanäischen Knecht verlobt ist.
ר' אלעזר בן עזריה אומר כל עריות מפורשות לנו משוייר לנו חציה שפחה וחציה בת חורין ומאורסת לעבד עברי אחרים אומרים (ויקרא יט, כ) לא יומתו כי לא חופשה בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורסת לעבד כנעני
Für Rabbi Jischmael ist „und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden“ gut [erklärt], wie er lehrt: Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen; aber woher hat er, was er lehrt: „einem hebräischen Knecht verlobt“? Denn es steht geschrieben: „denn sie war nicht freigelassen“ – daraus folgt, dass er freigelassen ist.
לר' ישמעאל בשלמא והפדה לא נפדתה כדקתני דברה תורה כלשון בני אדם אלא דקתני מאורסת לעבד עברי מנלן דכתיב כי לא חופשה מכלל דהוא חופש
Rabbi Elasar ben Asarja ist ja dasselbe wie Rabbi Akiwa! – Er spricht zu Rabbi Jischmael: Meiner Ansicht nach denke ich sonst wie du, dass die Tora in der Sprache der Menschen gesprochen hat; hier aber ist es anders: Da der Vers ja schon „denn sie war nicht freigelassen“ geschrieben hat, wozu brauche ich „und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden“? Daraus ist zu schließen, dass es dafür kommt: für eine, die zur Hälfte Magd und zur Hälfte Freie ist.
ר' אלעזר בן עזריה היינו ר"ע לר' ישמעאל קאמר לדידי בעלמא כוותיך סבירא ליה דדברה תורה כלשון בני אדם והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא כי לא חופשה והפדה לא נפדתה ל"ל ש"מ להכי אתא לחציה שפחה וחציה בת חורין
Für die „Anderen“ ist „und ausgelöst ist sie nicht ausgelöst worden“ gut [erklärt]: Sie meinen, die Tora habe in der Sprache der Menschen gesprochen; aber woher haben sie den kanaanäischen Knecht? Der Vers sagt: „denn nicht freigelassen“ – wenn es für sie nicht von Belang ist, so beziehe es auf ihn.
לאחרים בשלמא והפדה לא נפדתה קסבר דברה תורה כלשון בני אדם אלא הא דעבד כנעני מנלן אמר קרא כי לא חופשה אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה:
MISCHNA: Bei allen verbotenen Beziehungen gilt: Ist einer erwachsen und einer minderjährig, ist der Minderjährige befreit; ist einer wach und einer schlafend, ist der Schlafende befreit; handelt einer versehentlich und einer vorsätzlich, [bringt] der Versehentliche ein Sündopfer, und der Vorsätzliche [verfällt] der Ausrottung.
מתני׳ כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור אחד ער ואחד ישן ישן פטור אחד שוגג ואחד מזיד שוגג בחטאת ומזיד בהכרת:
GEMARA: Und hier ist der Minderjährige schuldig? Raw Jehuda sagte: So lehrt er: Bei allen verbotenen Beziehungen gilt: Ist einer erwachsen und einer minderjährig, ist der Minderjährige befreit und der Erwachsene schuldig; hier aber ist auch der Erwachsene befreit. Was ist der Grund? Weil sie einander gleichgestellt werden.
גמ׳ והכא חייב קטן א"ר יהודה הכי קתני כל עריות אחד גדול ואחד קטן קטן פטור וגדול חייב והכא גדול נמי פטור מ"ט דהא מקשיין אהדדי
Bei allen verbotenen Beziehungen gilt: Ist einer wach und einer schlafend, ist der Schlafende befreit; und hier ist auch der Schlafende schuldig? Raw Jehuda sagte im Namen Raws: So lehrt er: Bei allen verbotenen Beziehungen gilt: Ist einer wach und einer schlafend, ist der Schlafende befreit und der Wache schuldig; hier aber ist sogar der Wache befreit. Was ist der Grund? Weil sie einander gleichgestellt werden.
כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וכאן ישן נמי חייב א"ר יהודה אמר רב הכי קתני כל עריות אחד ניעור ואחד ישן ישן פטור וניעור חייב וכאן אפילו ניעור פטור מ"ט דמקשיין אהדדי
Ein Tanna lehrte vor Raw Scheschet: Man hat den, der vollendet, dem gleichgestellt, der [nur] eindringt, den Absichtlichen dem, der nicht beabsichtigt, [den Verkehr] auf natürliche Weise dem auf nicht natürliche Weise, den Wachen dem Schlafenden.
תני תנא קמיה דרב ששת עשו גומר כמערה מתכוין כשאין מתכוין כדרכה כשלא כדרכה ניעור כישן
Er sagte zu ihm: Was sagst du da? Wenn er [es] bei der zugewiesenen Magd lehrt – warum hat man den, der vollendet, dem gleichgestellt, der eindringt? Wer bei der zugewiesenen Magd vollendet, ist schuldig, wer [nur] eindringt, ist nicht schuldig! Und ferner: den Absichtlichen dem, der nicht beabsichtigt? Beabsichtigt er es, ist er schuldig, wenn nicht, ist er nicht schuldig!
א"ל מאי קאמרת אי בשפחה חרופה קתני אמאי עשו גומר כמערה גומר בשפחה חרופה מיחייב מערה לא מיחייב ותו מתכוין כשאינו מתכוין אי מכוונה מיחייבא אי לא לא מיחייבא
Und ebenso „natürliche Weise wie nicht natürliche Weise“: Auf natürliche Weise ist man bei der zugewiesenen Magd schuldig, auf nicht natürliche Weise ist man nicht schuldig. Was ist der Grund? „Mit Samenerguss“ (Lev 19,20) steht geschrieben. Und was [soll] „der Wache wie der Schlafende“?
וכדרכה כשלא כדרכה נמי כדרכה בשפחה חרופה מיחייב ושלא כדרכה לא מיחייב מאי טעמא (ויקרא יט, כ) שכבת זרע כתיב ומאי ניעור כישן
Und wenn er es bei den übrigen verbotenen Beziehungen lehrt – „man hat den, der vollendet, dem gleichgestellt, der eindringt“:
ואי בשאר עריות קא תני עשו גומר כמערה
Original: Keritot 11a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.