Es gibt kein Sitzen im Vorhof außer allein für die Könige des Hauses David, denn es heißt: „Da kam der König David und setzte sich vor den Ewigen“ (1 Chr 17,16). – Wie Raw Chisda sagte: im Frauenvorhof; hier ebenfalls im Frauenvorhof.
אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (דברי הימים א יז, טז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
Und wo wurde [das Wort] von Raw Chisda gesagt? Darauf: Man wandte ein, wie gelehrt wurde: Wo liest man darin? Im Vorhof. Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Auf dem Tempelberg, denn es heißt: „Und er las darin vor dem Platz, der vor dem Wassertor ist“ (Neh 8,3). Und Raw Chisda sagte: Im Frauenvorhof.
והיכא איתמר דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה ראב"י אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואמר רב חסדא בעזרת נשים
„Und Esra pries den Ewigen, den großen Gott“ (Neh 8,6). Was [heißt] „groß“? Raw Josef sagte im Namen Raws: Dass er Ihn mit dem ausdrücklichen Namen groß machte. Raw Giddel sagte: „Gepriesen sei der Ewige, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit“ (1 Chr 16,36).
(נחמיה ח, ו) ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול מאי גדול אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש רב גידל אמר (דברי הימים א טז, לו) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
Abaje sagte zu Raw Dimi: Vielleicht, dass er Ihn mit dem ausdrücklichen Namen groß machte? Er sagte zu ihm: Man spricht den ausdrücklichen Namen nicht außerhalb [des Heiligtums] aus.
אמר ליה אביי לרב דימי ודילמא שגידלו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים
Und nicht? Es steht doch geschrieben: „Und Esra, der Schreiber, stand auf einem hölzernen Turm, den man für die Sache gemacht hatte“ (Neh 8,4), und Raw Giddel sagte: Dass er Ihn mit dem ausdrücklichen Namen groß machte! – Es war eine Weisung für die Stunde.
ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה
„Und sie schrien mit lauter Stimme zu Gott, dem Ewigen“ (Neh 9,4). Was sagten sie? Raw – und manche sagen, Rabbi Jochanan – sagte: Wehe, wehe! Das ist dieser, der das Heiligtum zerstört, seinen Tempel verbrannt, alle Gerechten getötet und Israel aus seinem Land verbannt hat, und er tanzt noch immer unter uns! Hast du ihn uns nicht nur gegeben, damit wir durch ihn Lohn empfangen? Wir wollen weder ihn noch seinen Lohn!
(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן
Sie saßen drei Tage und drei Nächte im Fasten, und er wurde ihnen ausgeliefert. Er kam heraus wie ein feuriges Löwenjunges aus dem Allerheiligsten. Der Prophet sagte zu Israel: Das ist der Trieb zum Götzendienst, denn es heißt: „Und er sprach: Das ist die Bosheit“ (Sach 5,8).
אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה
Als sie ihn packten, löste sich ein Haar aus seinem Haar, und er erhob ein Gebrüll, und sein Schall ging vierhundert Parasangen weit. Sie sagten: Was sollen wir tun? Vielleicht, Gott behüte, erbarmt man sich seiner vom Himmel her. Der Prophet sagte zu ihnen: Werft ihn in einen Kessel aus Blei und bedeckt seine Öffnung mit Blei, denn Blei saugt den Schall auf, wie es heißt: „Und er sprach: Das ist die Bosheit; und er warf sie in das Efa hinein und warf den Bleistein auf ihre Öffnung“ (Sach 5,8).
בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה
Sie sagten: Da es eine Zeit des Wohlgefallens ist, wollen wir um Erbarmen bitten wegen des Triebes zur Sünde. Sie baten um Erbarmen, und er wurde ihnen ausgeliefert.
אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו
Er sagte zu ihnen: Seht, wenn ihr diesen tötet, geht die Welt zugrunde. Sie sperrten ihn drei Tage ein; da suchte man ein frisch gelegtes Ei im ganzen Land Israel, und es fand sich keines. Sie sagten: Was sollen wir tun? Töten wir ihn, geht die Welt zugrunde; bitten wir um Erbarmen für die Hälfte – Halbes gewährt man im Himmel nicht. Sie blendeten seine Augen und ließen ihn frei; und das bewirkte, dass er den Menschen nicht [mehr] zu seiner Blutsverwandten reizt.
אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
Im Westen lehrt man es so: Raw Giddel sagte: „Groß“ – dass er Ihn mit dem ausdrücklichen Namen groß machte. Und Raw Mattana sagte: „Der große, mächtige und furchtbare Gott“ (Neh 9,32).
במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא
Und das [Wort] von Raw Mattana stimmt mit dem von Rabbi Jehoschua ben Levi überein, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Warum wurden sie Männer der Großen Versammlung genannt? Weil sie die Krone wieder zu ihrem alten Glanz zurückbrachten. Mose kam und sagte: „der große, mächtige und furchtbare Gott“ (Dtn 10,17). Jeremia kam und sagte: Fremde lärmen in seinem Tempel – wo ist seine Furchtbarkeit? [So] sagte er nicht „furchtbar“. Daniel kam und sagte: Fremde unterjochen seine Söhne – wo ist seine Macht? [So] sagte er nicht „mächtig“.
והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור
Sie kamen und sagten: Im Gegenteil! Das ist die Macht seiner Macht, dass Er seinen Trieb bezwingt, indem Er den Frevlern Langmut erweist. Und das ist seine Furchtbarkeit: Wäre nicht die Furcht vor dem Heiligen, gelobt sei Er, wie könnte ein einziges Volk unter den Völkern bestehen?
אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות
Und die Rabbanan [Jeremia und Daniel] – wie konnten sie so handeln und eine Einrichtung aufheben, die Mose eingerichtet hatte? Rabbi Elasar sagte: Weil sie vom Heiligen, gelobt sei Er, wussten, dass Er wahrhaftig ist, darum logen sie Ihm nicht.
ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו
Aber dazu wird doch gelehrt: Man überspringt im Propheten, aber man überspringt nicht in der Tora. Und wie weit überspringt man? So weit, dass der Übersetzer nicht innehalten muss. Folglich in der Tora überhaupt nicht!
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא
Es wurde doch gelehrt: Man überspringt in der Tora innerhalb eines Themas und im Propheten [auch] zwischen zwei Themen, hier wie dort [nur so weit], dass der Übersetzer nicht innehalten muss. Und man überspringt nicht von einem Propheten zum anderen; bei den Zwölf Propheten aber überspringt man,
והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין
Original: Yoma 69b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.