nur dass man nicht vom Ende des Buches an seinen Anfang springe.
ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו
Joma 70a יומא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und er rollt die Torarolle zusammen“ usw. Und wozu all das? Damit man die Torarolle nicht in Verruf bringe.
וגולל ספר תורה וכו' וכל כך למה כדי שלא להוציא לעז על ספר תורה
„Und ‚Und am Zehnten‘ aus dem Buch Numeri liest er auswendig.“ Warum? Man sollte [die Rolle] weiterrollen und lesen! Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte im Namen Raw Scheschets: Weil man eine Torarolle nicht vor der Gemeinde rollt, wegen der Ehre der Gemeinde.
ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה אמאי נגלול וניקרי אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד ציבור
So sollte man eine andere bringen und lesen! Raw Huna bar Jehuda sagte: Wegen der Herabsetzung der ersten. Und Resch Lakisch sagte: Wegen eines unnötigen Segensspruchs.
ונייתי אחרינא ונקרי רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון וריש לקיש אמר משום ברכה שאינה צריכה
Und befürchten wir denn eine Herabsetzung? Rabbi Jizchak der Schmied sagte doch: Fällt der Neumond des Tewet auf einen Schabbat, bringt man drei Torarollen und liest in einer das Thema des Tages, in einer das des Neumonds (Tewet) und in einer das von Chanukka!
ומי חיישינן לפגמא והאמר ר' יצחק נפחא ראש חודש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין אחת בענינו של יום ואחת של ראש חודש (טבת) ואחת של חנוכה
Drei Männer mit drei Rollen – da ist keine Herabsetzung; ein Mann mit zwei Rollen – da ist eine Herabsetzung.
תלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא
„Und er spricht dazu acht Segenssprüche.“ Die Rabbanan lehrten: Über die Tora, wie man in der Synagoge segnet; über den [Tempel]dienst, über das Danken und über die Vergebung der Schuld nach ihrer Ordnung; über das Heiligtum für sich, über die Kohanim für sich, über Israel für sich und über das übrige Gebet.
ומברך עליה שמונה ברכות ת"ר על התורה כדרך שמברכים בבית הכנסת על העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון כתיקנה ועל המקדש בפני עצמו ועל הכהנים בפני עצמן ועל ישראל בפני עצמן ועל שאר תפלה
Die Rabbanan lehrten: Und das übrige Gebet: Jubel, Flehen [und] Bitte vor dir für dein Volk Israel, das der Rettung bedarf; und er schließt mit „der das Gebet erhört“. Und danach bringt jeder Einzelne eine Torarolle von seinem Haus und liest darin, um der Menge ihre Pracht zu zeigen.
ת"ר ושאר התפלה רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע וחותם בשומע תפלה ואח"כ כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים
„Wer den Hohepriester sieht“ usw. „Nicht weil er es nicht darf“ – das ist selbstverständlich! – Was würdest du sagen: gemäß Resch Lakisch, denn Resch Lakisch sagte: Man geht an Geboten nicht vorüber.
הרואה כהן גדול כו' לא מפני שאינו רשאי פשיטא מהו דתימא כדריש לקיש דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות
Und welches Gebot [ist hier]? „In der Menge des Volkes liegt die Pracht des Königs“ (Spr 14,28) – darum lässt er uns hören.
ומאי מצוה (משלי יד, כח) ברב עם הדרת מלך קמ"ל
MISCHNA: Wenn er in den Byssusgewändern liest, heiligt er seine Hände und Füße, zieht sich aus, steigt hinab und taucht unter, steigt herauf und trocknet sich ab. Man brachte ihm die goldenen Gewänder, er zog sie an, heiligte seine Hände und Füße und ging hinaus.
מתני׳ אם בבגדי בוץ קורא קדש ידיו ורגליו פשט ירד וטבל עלה ונסתפג והביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ויצא
Und er bereitete seinen Widder und den Widder des Volkes und die sieben makellosen einjährigen Lämmer; Worte Rabbi Eliesers. Rabbi Akiwa sagt: Mit dem beständigen Opfer des Morgens wurden sie dargebracht, und der Stier des Brandopfers und der Bock, der außen dargebracht wird, wurden mit dem beständigen Opfer des Abends dargebracht.
ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה דברי ר' אליעזר רבי עקיבא אומר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים
Er heiligte seine Hände und Füße, zog sich aus, stieg hinab und tauchte unter, stieg herauf und trocknete sich ab.
קדש ידיו ורגליו ופשט וירד וטבל ועלה ונסתפג
Man brachte ihm die weißen Gewänder, er zog sie an und heiligte seine Hände und Füße. Er trat ein, um die Schale und die Pfanne herauszuholen. Er heiligte seine Hände und Füße, zog sich aus, stieg hinab und tauchte unter, stieg herauf und trocknete sich ab.
הביאו לו בגדי לבן ולבש וקדש ידיו ורגליו נכנס להוציא את הכף ואת המחתה קדש ידיו ורגליו ופשט וירד וטבל עלה ונסתפג
Man brachte ihm die goldenen Gewänder, er zog sie an, heiligte seine Hände und Füße und trat ein, um das Räucherwerk des Abends zu räuchern und die Lampen herzurichten; und er heiligte seine Hände und Füße und zog sich aus (, stieg hinab und tauchte unter, stieg herauf und trocknete sich ab).
הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים ולהטיב את הנרות וקדש ידיו ורגליו ופשט (וירד וטבל עלה ונסתפג)
Man brachte ihm seine eigenen Gewänder, und er zog sie an. Und man begleitete ihn bis zu seinem Haus. Und er bereitete seinen Freunden einen Festtag, wenn er in Frieden aus dem Heiligtum herausgekommen war.
הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש
GEMARA: Man fragte: Wie meint er es? Mit dem beständigen Opfer des Morgens wurden sie dargebracht, und der Stier des Brandopfers und der Bock, der außen dargebracht wird, mit dem beständigen Opfer des Abends?
גמ׳ איבעיא להו היכי קאמר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים
Oder meint er es vielleicht so: Mit dem beständigen Opfer des Morgens wurden sie dargebracht und der Stier des Brandopfers mit ihnen, und der Bock, der außen dargebracht wird, mit dem beständigen Opfer des Abends?
או דילמא הכי קאמר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה בהדייהו ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים
Und ferner: Den Stier des Brandopfers, den Rabbi Elieser ausgelassen hat – wann bereitet er ihn?
ותו פר העולה לרבי אליעזר דשייריה אימת עביד ליה
Und ferner: Sowohl nach Rabbi Elieser als auch nach Rabbi Akiwa – die Opferteile des Sündopfers, wann bereitet er sie?
ותו בין לרבי אליעזר בין לרבי עקיבא אימורי חטאת אימת עביד להו
Rawa sagte: Eine Lösung findest du nur entweder nach Rabbi Elieser, wie man in der Schule Schmuels lehrte, oder nach Rabbi Akiwa, wie in der Tosefta.
אמר רבא לא משכחת לה מתקנתא אלא או לרבי אליעזר דתנא בדבי שמואל או לרבי עקיבא כדתוספתא
Denn in der Schule Schmuels lehrte man: Rabbi Elieser sagt: Er ging hinaus und bereitete seinen Widder und den Widder des Volkes und die Opferteile des Sündopfers; aber den Stier des Brandopfers, die sieben Lämmer und den Bock, der außen dargebracht wird, mit dem beständigen Opfer des Abends.
דתנא דבי שמואל רבי אליעזר אומר יצא ועשה אילו ואיל העם ואימורי חטאת אבל פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים
Rabbi Akiwa der Tosefta – was ist das? Wie gelehrt wurde: Rabbi Akiwa sagt: Der Stier des Brandopfers und die sieben Lämmer wurden mit dem beständigen Opfer des Morgens dargebracht, denn es heißt: „außer dem Brandopfer des Morgens, das zum beständigen Brandopfer gehört“ (Num 28,23); und danach der Dienst des Tages;
רבי עקיבא דתוספתא מאי היא דתניא רבי עקיבא אומר פר העולה ושבעת כבשים עם תמיד של שחר היו קרבין שנאמר (במדבר כח, כג) מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד ואחר כך עבודת היום
Original: Yoma 70a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.