dass du nicht vor dir anfängst, damit du dich nicht verbrennst.
שלא תתחיל מפניך שמא תכוה
Joma 53a יומא
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: „Und er lege das Räucherwerk auf das Feuer vor dem Ewigen“ (Lev 16,13) – dass er es nicht draußen zubereite und hineinbringe; um es den Sadduzäern aus dem Herzen zu nehmen, die sagen: Er bereite es draußen zu und bringe es hinein.
ת"ר (ויקרא טז, יג) ונתן את הקטורת על האש לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס להוציא מלבן של צדוקין שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס
Was legten sie aus? „Denn in der Wolke erscheine ich über der Deckplatte“ (Lev 16,2) – das lehrt, dass er es draußen zubereite und hineinbringe.
מאי דרוש (ויקרא טז, ב) כי בענן אראה על הכפורת מלמד שיתקן מבחוץ ויכניס
Die Weisen sagten zu ihnen: Es heißt doch schon: „Und er lege das Räucherwerk auf das Feuer vor dem Ewigen“! Wenn so, was lehrt die Schrift mit „denn in der Wolke erscheine ich über der Deckplatte“?
אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר ונתן את הקטורת על האש לפני ה' אם כן מה ת"ל כי בענן אראה על הכפורת
Das lehrt, dass er Rauchsteiger [ein Kraut] hineingibt. Und woher, dass er Rauchsteiger hineingibt? Denn es heißt: „Und die Wolke des Räucherwerks bedecke die Deckplatte“ (Lev 16,13). Hat er also keinen Rauchsteiger hineingegeben oder eine von allen seinen Spezereien weggelassen, ist er des Todes schuldig.
מלמד שנותן בה מעלה עשן ומניין שנותן בה מעלה עשן שנאמר (ויקרא טז, יג) וכסה ענן הקטורת את הכפורת הא לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה
Er sollte es doch daraus ableiten, dass er ein leeres Eintreten vollzieht!
ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית
Raw Scheschet sagte: Hier befassen wir uns damit, dass er beim Eintreten versehentlich und beim Räuchern vorsätzlich gehandelt hat.
אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון ששגג בביאה והזיד בהקטרה
Raw Aschi sagte: Du kannst sogar sagen, er handelte bei diesem und bei jenem vorsätzlich – etwa, wenn er zwei Räucherungen hineinbrachte, eine vollständige und eine mangelhafte: Wegen des Eintretens ist er nicht schuldig, denn er hat eine vollständige hineingebracht; wegen des Räucherns ist er schuldig, denn er räuchert mangelhaftes Räucherwerk.
רב אשי אמר אפילו תימא הזיד בזו ובזו כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלימה ואחת חסירה אביאה לא מיחייב דהא עייל ליה שלימה אהקטרה מיחייב דקא מקטר קטורת חסירה
Der Meister sagte: „Und woher, dass er Rauchsteiger hineingibt? Die Schrift sagt: ‚Und es bedecke‘.“ – Ein Vers für einen Vers?
אמר מר ומניין שנותן בה מעלה עשן ת"ל וכסה קרא לקרא
Raw Josef sagte: So meint er es: Ich habe nur das Blatt des Rauchsteigers; woher die Wurzel des Rauchsteigers? Die Schrift sagt: „Und es bedecke“.
אמר רב יוסף הכי קאמר אין לי אלא עלה מעלה עשן עיקר מעלה עשן מניין ת"ל וכסה
Abaje sagte zu ihm: Es wird doch umgekehrt gelehrt! Denn es wird gelehrt: Gab er die Wurzel des Rauchsteigers hinein, stieg [der Rauch] gerade wie ein Stab empor, bis er die Deckenbalken erreichte; sobald er die Deckenbalken erreichte, tastete er sich an den Wänden herab, bis sich das Haus mit Rauch füllte, denn es heißt: „Und das Haus füllte sich mit Rauch“ (Jes 6,4).
א"ל אביי והא איפכא תניא דתניא נתן בה עיקר מעלה עשן היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לשמי קורה כיון שהגיע לשמי קורה ממשמש ויורד בכותלים עד שנתמלא הבית עשן. שנאמר (ישעיהו ו, ד) והבית ימלא עשן
Vielmehr sagte Abaje: So meint er es: Ich habe nur die Wurzel des Rauchsteigers; woher das Blatt des Rauchsteigers? Die Schrift sagt: „Und es bedecke“.
אלא אמר אביי הכי קאמר אין לי אלא עיקר מעלה עשן עלה מעלה עשן מניין ת"ל וכסה
Raw Scheschet sagte: Ich habe nur das Stiftszelt in der Wüste; woher Schilo und das ewige Haus? Die Schrift sagt: „Und es bedecke“.
רב ששת אמר אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מניין ת"ל וכסה
Das ergibt sich doch aus „und so soll er tun für das Stiftszelt, das bei ihnen wohnt“ (Lev 16,16)!
האי (ויקרא טז, טז) מוכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם נפקא
Vielmehr meint er so: Ich habe nur den Jom Kippur; woher an den übrigen Tagen des Jahres? Die Schrift sagt: „Und es bedecke“.
אלא הכי קאמר אין לי אלא ביום הכפורים בשאר ימות השנה מניין ת"ל וכסה
Raw Aschi sagte: Der eine [Vers] als Gebot und der andere als unerlässlich. Rawa sagte: Der eine für die Strafe und der andere für die Warnung.
רב אשי אמר חד למצוה וחד לעכב רבא אמר חד לעונש וחד לאזהרה
Es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: „Damit er nicht sterbe“ (Lev 16,2) – die Strafe; „denn in der Wolke erscheine ich“ – die Warnung.
תניא ר"א אומר ולא ימות עונש כי בענן אראה אזהרה
Man könnte meinen, beide seien vor dem Tod der Söhne Aarons gesagt worden; die Schrift sagt: „nach dem Tod der beiden Söhne Aarons“ (Lev 16,1). Man könnte meinen, beide seien nach dem Tod der beiden Söhne Aarons gesagt worden; die Schrift sagt: „denn in der Wolke erscheine ich über der Deckplatte“. Wie also? Die Warnung vor dem Tod und die Strafe nach dem Tod.
יכול יהיו שניהם אמורין קודם מיתת בני אהרן ת"ל (ויקרא טז, א) אחרי מות שני בני אהרן יכול יהיו שניהם אמורים אחר מיתת שני בני אהרן ת"ל כי בענן אראה על הכפורת הא כיצד אזהרה קודם מיתה ועונש אחר מיתה
Was ist die Ableitung? Rawa sagte: Der Vers sagt: „Denn in der Wolke erscheine ich“ – und er war noch nicht erschienen. – Und weshalb wurden sie dann bestraft?
מאי תלמודא אמר רבא אמר קרא כי בענן אראה ועדיין לא נראה ואלא מ"ט איענוש
Wie gelehrt wird: Rabbi Elieser sagt: Die Söhne Aarons starben nur, weil sie in Gegenwart ihres Lehrers Mose eine Halacha entschieden. Was legten sie aus? „Und die Söhne Aarons, des Kohen, sollen Feuer auf den Altar geben“ (Lev 1,7) – obwohl das Feuer vom Himmel herabkommt, ist es ein Gebot, [auch Feuer] von einem gewöhnlichen [Feuer] zu bringen.
כדתניא ר"א אומר לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ( ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט
„Er ging hinaus und kam auf dem Weg seines Eintretens [zurück].“ Woher diese Worte? Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Der Vers sagt: „Und Salomo kam zur Höhe, die in Gibeon war, [nach] Jerusalem“ (2 Chr 1,13). Was hat denn Gibeon mit Jerusalem zu tun?
יצא ובא לו דרך כניסתו מנא הני מילי א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן אמר קרא (דברי הימים ב א, יג) ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים
Vielmehr vergleicht [der Vers] seinen Weggang von Gibeon nach Jerusalem mit seinem Kommen von Jerusalem nach Gibeon: Wie bei seinem Kommen von Jerusalem nach Gibeon sein Gesicht der Höhe zugewandt war, wie es die Art des Kommens ist, so war auch bei seinem Weggang von Gibeon nach Jerusalem sein Gesicht der Höhe zugewandt, wie es die Art seines Kommens war.
אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון מה ביאתו מירושלים לגבעון פניו כלפי במה כדרך ביאתו אף יציאתו מגבעון לירושלים פניו כלפי במה כדרך ביאתו
Und ebenso wandten die Kohanim bei ihrem Dienst, die Leviten auf ihrem Podium und die Israeliten bei ihrem Maamad, wenn sie sich verabschiedeten, nicht ihr Gesicht ab und gingen, sondern sie wandten ihr Gesicht zur Seite und gingen.
וכן כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כשהן נפטרין לא היו מחזירין פניהן והולכין אלא מצדדין פניהן והולכין
Und ebenso soll ein Schüler, der sich von seinem Lehrer verabschiedet, nicht sein Gesicht abwenden und gehen, sondern er soll sein Gesicht zur Seite wenden und gehen; so wie Rabbi Elasar: Wenn er sich von Rabbi Jochanan verabschiedete – wenn Rabbi Jochanan fortgehen wollte, verbeugte sich Rabbi Elasar und blieb an seinem Platz stehen, bis Rabbi Jochanan ihm aus den Augen war;
וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך אלא מצדד פניו והולך כי הא דר' אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דר' יוחנן כד הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין קאי ר' אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי ר' יוחנן מיניה
und wenn Rabbi Elasar fortgehen wollte, ging er rückwärts, bis er Rabbi Jochanan aus den Augen war. Wenn Rawa sich von Raw Josef verabschiedete, ging er rückwärts, bis seine Füße anstießen und die Schwelle des Hauses von Raw Josef mit Blut befleckt wurde.
וכד הוה בעי ר' אלעזר לסגויי הוה קא אזיל לאחוריה עד דמכסי מיניה דרבי יוחנן רבא כד הוה מיפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא
Original: Yoma 53a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.