„Erhebung“ (se’et) (Gen 4,7);
שאת
Joma 52b יומא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„mandelförmig“ (meschukkadim) (Ex 25,34);
משוקדים
„morgen“ (machar) (Ex 17,9);
מחר
„verflucht“ (arur) (Gen 49,7);
ארור
„und er wird sich erheben“ (we-kam) (Dtn 31,16).
וקם
Und es wird gelehrt: Er ist Josef aus Huzal, er ist Josef der Babylonier, er ist Issi ben Jehuda, er ist Issi ben Gur Arje, er ist Issi ben Gamliel, er ist Issi ben Mahalalel. Und wie ist sein [eigentlicher] Name? Issi ben Akiwa ist sein Name. – In der Tora gibt es keine [weitere], in den Propheten gibt es [welche].
והתניא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן יהודה הוא איסי בן גור אריה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן מהללאל ומה שמו איסי בן עקיבא שמו בדאורייתא ליכא בדנביאי איכא
Und in der Tora gibt es keine? Es gibt doch, was Raw Chisda fragte: „Und er sandte die Jünglinge der Kinder Israel, und sie brachten Brandopfer dar“ – Lämmer – „und sie schlachteten Schlachtopfer, Friedensopfer, Stiere“ (Ex 24,5); oder vielleicht das eine wie das andere Stiere? – Für Raw Chisda war es zweifelhaft, für Issi ben Jehuda war es klar.
ובדאורייתא ליכא והא איכא דבעי רב חסדא (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות כבשים ויזבחו זבחים שלמים פרים או דילמא אידי ואידי פרים לרב חסדא מספקא ליה לאיסי בן יהודה פשיטא ליה
MISCHNA: Der äußere [Vorhang] war an der Südseite aufgeschlagen und der innere an der Nordseite. Er ging zwischen ihnen hindurch, bis er an die Nordseite gelangte. Als er an die Nordseite gelangte, wandte er sein Gesicht nach Süden und ging zu seiner Linken am Vorhang entlang, bis er zur Lade gelangte.
מתני׳ החיצונה היתה פרופה מן הדרום ופנימית מן הצפון מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון הגיע לצפון הופך פניו לדרום מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון
Als er zur Lade gelangte, setzte er die Pfanne zwischen die beiden Stangen, häufte das Räucherwerk auf die Kohlen, und das ganze Haus füllte sich mit Rauch. Er ging hinaus und kam auf dem Weg seines Eintretens zurück und sprach ein kurzes Gebet im äußeren Raum; und er dehnte sein Gebet nicht lange aus, um Israel nicht in Schrecken zu versetzen.
הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטרת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל
GEMARA: Womit befassen wir uns? Wenn du sagst, mit dem ersten Tempel – gab es da etwa Vorhänge? Vielmehr mit dem zweiten Tempel – gab es da etwa die Lade?
גמ׳ במאי עסקינן אילימא במקדש ראשון מי הוו פרוכת אלא במקדש שני מי הוה ארון
Es wird doch gelehrt: Als die Lade verborgen wurde, wurden mit ihr verborgen das Krüglein mit dem Manna, das Fläschchen mit dem Salböl, der Stab Aarons mit seinen Mandeln und Blüten und die Kiste, welche die Philister als Geschenk an den Gott Israels sandten, denn es heißt: „Und die goldenen Geräte, die ihr ihm als Schuldopfer zurückgebt, legt in die Kiste an ihrer Seite, und schickt sie fort, dass sie gehe“ (1 Sam 6,8).
והתניא משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר (שמואל א ו, ח) וכלי הזהב אשר השיבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך
Und wer hat sie verborgen? Josia hat sie verborgen. Was sah er, dass er sie verbarg? Er sah, dass geschrieben steht: „Der Ewige wird dich und deinen König, den du über dich setzt, wegführen“ (Dtn 28,36); da stand er auf und verbarg sie,
ומי גנזו יאשיהו גנזו מה ראה שגנזו ראה שכתוב (דברים כח, לו) יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך עמד וגנזו
denn es heißt: „Und er sprach zu den Leviten, die ganz Israel unterwiesen, die dem Ewigen geheiligt waren: Setzt die heilige Lade in das Haus, das Salomo, der Sohn Davids, der König Israels, gebaut hat; ihr habt keine Last [mehr] auf der Schulter. Nun dient dem Ewigen, eurem Gott, und seinem Volk Israel“ (2 Chr 35,3).
שנאמר (דברי הימים ב לה, ג) ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל
Und Rabbi Elasar sagte: Es folgt aus „dort“ – „dort“, und es folgt aus „Geschlechter“ – „Geschlechter“,
ואמר ר' אלעזר אתיא שמה שמה ואתיא דורות דורות
und es folgt aus „Aufbewahrung“ – „Aufbewahrung“.
ואתיא משמרת משמרת
Tatsächlich im zweiten Tempel; und was [heißt] „er gelangte zur Lade“? Zum Ort der Lade. – Er lehrt doch: Er setzte die Pfanne zwischen die beiden Stangen! – Sage: wie zwischen die beiden Stangen.
לעולם במקדש שני ומאי הגיע לארון מקום ארון והא קתני נתן את המחתה לבין שני הבדים אימא כבין שני הבדים
„Er häufte das Räucherwerk auf die Kohlen“ – wir haben [es] gelernt nach dem, der sagt: Er häuft es auf. Es wird gelehrt: Er häuft es nach innen hin auf, was für ihn außen ist; und ein anderes [Lehrstück] lehrt: Er häuft es nach außen hin auf, was für ihn innen ist.
צבר את הקטרת על גבי גחלים תנן כמאן דאמר צוברה תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו ותניא אידך צוברה חוצה שהיא פנימה לו
Abaje sagte: Es ist ein Streit von Tannaim. Und Abaje sagte: Einleuchtend ist [die Ansicht dessen], der sagt: nach innen hin, was für ihn außen ist; denn wir haben gelernt: Man belehrt ihn: Gib acht,
אמר אביי תנאי היא ואמר אביי מסתברא כמאן דאמר פנימה שהיא חוצה לו דתנן מלמדין אותו הזהר
Original: Yoma 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.