Chamzan [Sohn des Räubers] bis zu seinem Todestag.
חמצן עד יום מותו
Joma 39b יומא
Rabba bar (bar) Schila sagte: Welcher Vers [lehrt das]? „Mein Gott, rette mich aus der Hand des Frevlers, aus der Faust des Ungerechten und des Räubers (chomez)“ (Ps 71,4). Rawa sagte: Von hier: „Lernt Gutes tun, sucht das Recht, führt den Bedrückten (chamoz) zum Glück“ (Jes 1,17) – führt den Bedrückten zum Glück, aber führt nicht den Räuber zum Glück.
אמר רבה בר (בר) שילא מאי קרא (תהלים עא, ד) אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבא אמר מהכא (ישעיהו א, יז) למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ
Die Rabbanan lehrten: In jenem Jahr, in dem Schimon der Gerechte starb, sagte er zu ihnen: In diesem Jahr stirbt er. Sie sagten zu ihm: Woher weißt du das? Er sagte zu ihnen: An jedem Jom Kippur begegnete mir ein Alter, in Weiß gekleidet und in Weiß gehüllt; er ging mit mir hinein und ging mit mir hinaus. Und heute begegnete mir ein Alter, in Schwarz gekleidet und in Schwarz gehüllt; er ging mit mir hinein und ging nicht mit mir hinaus. Nach dem Fest erkrankte er sieben Tage und starb.
תנו רבנן אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת אמרו לו מניין אתה יודע אמר להם בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויצא עמי והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת
Und seine Brüder, die Kohanim, hörten auf, mit dem Namen zu segnen.
ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם
Die Rabbanan lehrten: Vierzig Jahre vor der Zerstörung des Hauses kam das Los nicht in der Rechten herauf, und der Streifen aus Karmesin wurde nicht weiß, und die westliche Lampe brannte nicht.
ת"ר ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק
Und die Türen des Tempelraums öffneten sich von selbst, bis Rabban Jochanan ben Sakkai sie anschrie. Er sagte zu ihm: Tempel, Tempel, warum ängstigst du dich selbst? Ich weiß von dir, dass du dereinst zerstört wirst, und schon hat Sacharja ben Iddo über dich geweissagt: „Öffne, Libanon, deine Türen, dass Feuer deine Zedern verzehre“ (Sach 11,1).
והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי אמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא (זכריה יא, א) פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך
Rabbi Jizchak ben Tablai sagte: Warum wird er Libanon genannt? Weil er die Sünden Israels weiß macht (malbin).
אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל
Raw Sutra bar Tobija sagte: Warum wird er Wald genannt? Denn es steht geschrieben: „das Libanonwaldhaus“ (1 Kön 10,17) – um dir zu sagen: Wie der Wald sprosst, so sprosst auch das Heiligtum. Denn Raw Hoschaja sagte: Als Salomo das Heiligtum baute, pflanzte er darin allerlei köstliche Früchte aus Gold, und sie brachten Früchte zu ihrer Zeit; und wenn der Wind über sie wehte, fielen ihre Früchte ab, denn es heißt: „Seine Frucht wird rauschen wie der Libanon“ (Ps 72,16). Und davon hatte die Priesterschaft ihren Unterhalt.
אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב (מלכים א י, יז) בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר (תהלים עב, טז) ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה
Und als die Götzendiener in den Tempelraum eindrangen, verdorrten sie, denn es heißt: „und die Blüte des Libanon welkt“ (Nah 1,4). Und der Heilige, gelobt sei Er, wird sie uns dereinst zurückgeben, denn es heißt: „Blühen wird sie, ja blühen, und jubeln, ja mit Jubel und Gesang; die Herrlichkeit des Libanon wird ihr gegeben“ (Jes 35,2).
וכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יבשו שנאמר (נחום א, ד) ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב"ה להחזירה לנו שנאמר (ישעיהו לה, ב) פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה
„Er legte sie auf die beiden Böcke.“ Die Rabbanan lehrten: Zehnmal erwähnt der Hohepriester an diesem Tag den Namen: dreimal beim ersten Bekenntnis, dreimal beim zweiten Bekenntnis, dreimal beim fortzuschickenden Bock und einmal bei den Losen.
נתנן על שני השעירים תנו רבנן עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום ג' בוידוי ראשון ושלשה בוידוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות
Und einmal sprach er den Namen aus, und seine Stimme wurde in Jericho gehört. Rabba bar bar Chana sagte: Von Jerusalem nach Jericho sind es zehn Parasangen.
וכבר אמר השם ונשמע קולו ביריחו אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות
Und das Knarren der Angeln der Türen des Tempelraums hörte man acht Schabbat-Grenzen weit. Die Ziegen in Jericho niesten vom Duft des Räucherwerks. Die Frauen in Jericho brauchten sich wegen des Dufts des Räucherwerks nicht zu parfümieren. Eine Braut in Jerusalem brauchte sich wegen des Dufts des Räucherwerks nicht zu schmücken.
וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת
Rabbi (Jose ben Dolgai) sagte: Mein Vater hatte Ziegen in den Bergen von (Michmar), und sie niesten vom Duft des Räucherwerks. Rabbi Chija bar Awin sagte, Rabbi Jehoschua ben Korcha habe gesagt: Ein Alter erzählte mir: Einmal ging ich nach Schilo und roch den Duft des Räucherwerks zwischen seinen Mauern.
אמר רבי (יוסי בן דולגאי) עזים היו לאבא בהרי (מכמר) והיו מתעטשות מריח הקטורת אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה סח לי זקן אחד פעם אחת הלכתי לשילה והרחתי ריח קטורת מבין כותליה
Rabbi Jannai sagte: Das Heraufziehen des Loses aus der Urne ist unerlässlich, das Auflegen ist nicht unerlässlich. Rabbi Jochanan aber sagte: Auch das Heraufziehen ist nicht unerlässlich.
אמר ר' ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבת הנחה אינה מעכבת ורבי יוחנן אמר אף עלייה אינה מעכבת
Nach Rabbi Jehuda, der sagt, die Dinge, die in den weißen Gewändern außen getan werden, sind nicht unerlässlich, streitet niemand, dass es nicht unerlässlich ist. Worüber sie streiten, ist [die Ansicht] nach Rabbi Nechemja: Wer sagt, es ist unerlässlich, [hält es] wie Rabbi Nechemja; und wer sagt, es ist nicht unerlässlich [, meint]: Das gilt für einen Dienst, das Losen aber ist kein Dienst.
אליבא דרבי יהודה דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ לא מעכבא כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא כי פליגי אליבא דר' נחמיה מ"ד מעכבא כר' נחמיה ומאן דאמר לא מעכבא הני מילי עבודה הגרלה לאו עבודה היא
Manche sagen:
איכא דאמרי
Nach Rabbi Nechemja, der sagt, es ist unerlässlich, streitet niemand, dass es unerlässlich ist.
אליבא דרבי נחמיה דאמר מעכבא כולי עלמא לא פליגי דמעכבא
Worüber sie streiten, ist [die Ansicht] nach Rabbi Jehuda: Wer sagt, es ist nicht unerlässlich, [hält es] wie Rabbi Jehuda; und wer sagt, es ist unerlässlich [, meint]: Hier ist es anders, denn der Vers hat es wiederholt: „auf den das Los gekommen ist“, „auf den das Los gekommen ist“ (Lev 16,9–10) – zweimal.
כי פליגי אליבא דר' יהודה מאן דאמר לא מעכבא כרבי יהודה ומאן דאמר מעכבא שאני הכא דתנא ביה קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני
Man wandte ein: Es ist ein Gebot zu losen; und wenn er nicht gelost hat, ist es tauglich.
מיתיבי מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר
Gewiss, nach jener Fassung, in der du sagst, nach Rabbi Jehuda streitet niemand, dass es nicht unerlässlich ist – wer ist das? Es ist Rabbi Jehuda.
בשלמא להך לישנא דאמרת אליבא דרבי יהודה כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא הא מני רבי יהודה היא
Original: Yoma 39b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.