und das eine [betrifft die Synagogen] der Großstädte und das andere die der Dörfer.
והא דכרכים והא דכפרים
Joma 12a יומא
Aufbau der Debatte:Frage 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und die der Großstädte werden nicht durch Aussatz unrein? Es wird doch gelehrt: „Eures Besitzes“ – euer Besitz wird durch Aussatz unrein, und Jerusalem wird nicht durch Aussatz unrein. Rabbi Jehuda sagte: Ich habe [das] nur vom Ort des Heiligtums allein gehört. Also werden Synagogen und Lehrhäuser durch Aussatz unrein, obwohl sie in Großstädten sind! – Sag: Rabbi Jehuda sagte: Ich habe [das] nur von einem geheiligten Ort allein gehört.
ודכרכים אין מטמא בנגעים והתניא אחוזתכם אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר ר' יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ואע"ג דכרכים נינהו אימא אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד
Worin streiten sie? Der erste Tanna meint, Jerusalem wurde nicht unter die Stämme verteilt; und Rabbi Jehuda meint, Jerusalem wurde unter die Stämme verteilt.
במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים ורבי יהודה סבר ירושלים נתחלקה לשבטים
Und das ist der Streit dieser Tannaim, denn es wird gelehrt: Was war im Anteil Judas? Der Tempelberg, die Kammern und die Vorhöfe. Und was war im Anteil Benjamins? Die Vorhalle, die Halle und das Allerheiligste. Und ein Streifen ging aus dem Anteil Judas hervor und trat in den Anteil Benjamins ein, und auf ihm war der Altar gebaut; und Benjamin der Gerechte grämte sich jeden Tag darüber, ihn zu verschlingen,
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום
denn es heißt: „Er beschirmt ihn den ganzen Tag“ (Dtn 33,12). Darum wurde Benjamin der Gerechte gewürdigt und wurde zum Gastgeber der Allmacht, denn es heißt: „Und zwischen seinen Schultern wohnt er“ (Dtn 33,12).
שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן
Und dieser Tanna meint, Jerusalem wurde nicht unter die Stämme verteilt; denn es wird gelehrt: Man vermietet keine Häuser in Jerusalem, weil sie ihnen nicht gehören. Rabbi Elasar bar (Zadok) sagt: Auch keine Betten. Daher nehmen die Gastgeber die Häute der Opfertiere mit Gewalt. Abaje sagte: Schließe daraus: Es ist gute Sitte, dass ein Mensch seinem Gastgeber den Krug und die Haut zurücklässt.
והאי תנא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים דתניא אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן ר' אלעזר בר (צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה
Und werden die [Synagogen] der Dörfer durch Aussatz unrein? Es wird doch gelehrt: „Zum Besitz“ – erst wenn sie es erobert haben. Haben sie es erobert, aber nicht unter die Stämme verteilt; unter die Stämme verteilt, aber nicht nach Vaterhäusern verteilt; nach Vaterhäusern verteilt, aber nicht jeder erkennt das Seine – woher [dass sie nicht unrein werden]?
ודכפרים מי מטמא בנגעים והתניא לאחוזה עד שיכבשו אותה כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו מניין
Darum lehrt es: „Und es komme der, dem das Haus gehört“ (Lev 14,35) – wer es für sich allein hat; ausgenommen sind diese, die nicht ihm allein gehören. Vielmehr ist es klar so, wie wir anfangs geantwortet haben.
ת"ל (ויקרא יד, לה) ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצא אלו שאין מיוחדין לו אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא
„Und man bestellt für ihn einen anderen Kohen.“ Selbstverständlich! Tritt bei ihm ein Untauglichkeitsgrund vor dem Morgen-Tamid ein, so weiht man [den Ersatz] mit dem Morgen-Tamid ein. Tritt aber ein Untauglichkeitsgrund nach dem Morgen-Tamid ein – womit weiht man ihn ein?
ומתקינין לו כהן אחר פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו
Raw Adda bar Ahawa sagte: mit dem Gürtel. Das ist gut nach dem, der sagt, der Gürtel des Hohepriesters sei derselbe wie der Gürtel des gewöhnlichen Kohen; aber was ist nach dem zu sagen, der sagt, der Gürtel des Hohepriesters sei nicht derselbe wie der Gürtel des gewöhnlichen Kohen?
אמר רב אדא בר אהבה באבנט הניחא למאן דאמר אבנטו. של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר
Abaje sagte: Er zieht die acht [Gewänder] an und wendet [die Opferteile] mit der Gabel um, und zwar nach Raw Huna, denn Raw Huna sagte: Ein Nichtpriester, der mit der Gabel umwendet, ist des Todes schuldig. Und Raw Papa sagte:
אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא וכדרב הונא דאמר רב הונא זר שהפך בצינורא חייב מיתה ורב פפא אמר
Original: Yoma 12a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.