das Torhaus, die Säulenhalle und den Söller; darum lehrt es: „Haus“ – wie ein Haus zum Wohnen bestimmt ist, so sind diese ausgenommen, die nicht zum Wohnen bestimmt sind.
בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה
Joma 11b יומא
Aufbau der Debatte:Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man könnte meinen, ich beziehe auch den Abort, die Gerberei, das Badehaus und das Tauchbad ein; darum lehrt es: „Haus“ – wie ein Haus zur Ehre gemacht ist, so alles, was zur Ehre gemacht ist; ausgenommen sind diese, die nicht zur Ehre gemacht sind.
יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית העשוי לכבוד אף כל העשוי לכבוד יצאו אלו שאין עשויין לכבוד
Man könnte meinen, ich beziehe auch den Tempelberg, die Kammern und die Vorhöfe ein; darum lehrt es: „Haus“ – wie ein Haus profan ist, so alles, was profan ist; ausgenommen sind diese, die heilig sind. Eine Widerlegung.
יכול שאני מרבה אף הר הבית והלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קודש תיובתא
Raw Schmuel bar Jehuda lehrte vor Rawa: Sechs Tore sind von der Mesusa befreit: das Strohhaus, der Rinderstall, das Holzhaus, das Vorratshaus, das medische Tor, ein Tor, das nicht überdacht ist, und ein Tor, das nicht zehn [Handbreit] hoch ist. Er sagte zu ihm: Du hast mit sechs begonnen und bist bei sieben angelangt!
תני רב שמואל בר יהודה קמיה דרבא ששה שערים פטורין מן המזוזה בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ושער המדי ושער שאינו מקורה ושער שאינו גבוה י' א"ל פתחת בששה וסלקת בשבעה
Er sagte zu ihm: Das medische Tor ist ein Streit von Tannaim, denn es wird gelehrt: Ein Bogen – Rabbi Meir verpflichtet zur Mesusa, und die Weisen befreien; und sie stimmen überein, dass er, wenn seine Füße zehn [Handbreit] hoch sind, zur Mesusa verpflichtet ist. Abaje sagte: Nach aller Meinung: Ist er zehn hoch, haben seine Füße aber keine drei, so ist es nichts; oder haben seine Füße drei, ist er aber nicht zehn hoch, so ist es nichts.
א"ל שער המדי תנאי היא דתניא כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרים ושוין שאם יש ברגלה עשרה שחייבת במזוזה אמר אביי דכ"ע גבוהה י' ואין ברגלה ג' ולאו כלום היא א"נ יש ברגלה ג' ואינה גבוהה י' ולאו כלום היא
Sie streiten nur, wenn er zehn hoch ist und seine Füße drei haben, er aber keine vier Breite hat, man ihn jedoch aushöhlen könnte, um ihn auf vier zu ergänzen. Rabbi Meir meint, man rechnet mit dem Aushöhlen zur Ergänzung; und die Rabbanan meinen, man rechnet nicht mit dem Aushöhlen zur Ergänzung.
לא נחלקו אלא בגבוהה י' ויש ברגלה ג' ואין ברחבה ד' ויש בה לחוק להשלימה לארבעה ר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים
Die Rabbanan lehrten: Eine Synagoge, das Haus einer Frau und ein Haus von Teilhabern sind zur Mesusa verpflichtet. Selbstverständlich! – Man könnte meinen: „dein Haus“ und nicht ihr Haus; „dein Haus“ und nicht ihre Häuser – da lässt er uns hören.
ת"ר בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבת במזוזה פשיטא מהו דתימא ביתך ולא ביתה ביתך ולא בתיהם קמשמע לן
Sag doch: So ist es! – Der Vers sagt: „Damit eure Tage und die Tage eurer Kinder sich mehren“ (Dtn 11,21) – brauchen jene Leben, und diese brauchen kein Leben?
ואימא הכי נמי אמר קרא (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם הני בעו חיי והני לא בעו חיי
Wozu brauche ich dann „dein Haus“? Wie Rawa [lehrte], denn Rawa sagte: Auf dem Weg deines Eintretens; denn wenn ein Mensch seine Füße hebt, hebt er zuerst den rechten.
אלא ביתך למה לי כדרבא דאמר רבא דרך ביאתך וכי עקר איניש כרעיה דימינא עקר ברישא
Ein anderes [Lehrstück] wird gelehrt: Eine Synagoge, ein Haus von Teilhabern und das Haus einer Frau werden durch Aussatz unrein. Selbstverständlich! – Man könnte meinen: „Und es komme der, dem das Haus gehört“ (Lev 14,35) – ihm und nicht ihr, ihm und nicht ihnen – da lässt er uns hören.
תניא אידך בית הכנסת ובית השותפין ובית האשה מטמאין בנגעים פשיטא מהו דתימא (ויקרא יד, לה) ובא אשר לו הבית לו ולא לה לו ולא להן קמ"ל
Sag doch: So ist es! – Der Vers sagt: „an einem Haus im Land eures Besitzes“ (Lev 14,34). Wozu brauche ich dann „ihm“? Wer sein Haus für sich allein vorbehält, weil er seine Geräte nicht verleihen will und sagt, er habe keine – den macht der Heilige, gelobt sei Er, bekannt, wenn er sein Haus ausräumt; ausgenommen der, der seine Geräte anderen leiht.
ואימא ה"נ אמר קרא (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אלא לו למה לי מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו הקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו פרט למשאיל כליו לאחרים
Und wird eine Synagoge durch Aussatz unrein? Es wird doch gelehrt: Man könnte meinen, Synagogen und Lehrhäuser würden durch Aussatz unrein; darum lehrt es: „Und es komme der, dem das Haus gehört“ – wer es für sich allein hat; ausgenommen sind diese, die nicht ihm allein gehören.
ובית הכנסת מי מטמא בנגעים והתניא יכול יהיו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצאו אלו שאין מיוחדין לו
Das ist keine Schwierigkeit: Das eine ist [nach] Rabbi Meir, das andere [nach] den Rabbanan; denn es wird gelehrt: Eine Synagoge, in der es eine Wohnung für den Synagogendiener gibt, ist zur Mesusa verpflichtet; und eine, in der es keine Wohnung gibt – Rabbi Meir verpflichtet, und die Weisen befreien.
לא קשיא הא ר"מ הא רבנן דתניא בית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן הכנסת חייב במזוזה ושאין בה בית דירה ר"מ מחייב וחכמים פוטרין
Und wenn du willst, sage: Beides [nach] den Rabbanan, und es ist keine Schwierigkeit: Das eine, wo es darin eine Wohnung gibt; das andere, wo es darin keine Wohnung gibt.
ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא הא דאית בה בית דירה הא דלית בה בית דירה
Und wenn du willst, sage: Beides, wo es darin keine Wohnung gibt,
ואי בעית אימא הא והא דלית בה בית דירה
Original: Yoma 11b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.