Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Das lehrt, dass die Schechina nicht auf weniger als zweitausend und zwanzigtausend aus Israel ruht. Wenn nun Israel zweitausend und zwanzigtausend weniger einen war, und dieser sich nicht mit der Fortpflanzung befasst hat – zeigt sich nicht, dass er bewirkt, dass die Schechina sich von Israel entfernt?
מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל
Abba Chanan sagte im Namen des Rabbi Elieser: Er ist des Todes schuldig, denn es ist gesagt: „Und Söhne hatten sie nicht“ (Num 3,4) – hätten sie Söhne gehabt, wären sie nicht gestorben. Andere sagen: Er bewirkt, dass die Schechina sich von Israel entfernt, denn es ist gesagt: „Um dir Gott zu sein und deinem Samen nach dir“ (Gen 17,7) – solange dein Same nach dir da ist, ruht die Schechina; ist dein Same nach dir nicht da, auf wem soll sie ruhen? Auf den Hölzern und auf den Steinen?
אבא חנן אמר משום רבי אליעזר חייב מיתה שנאמר (במדבר ג, ד) ובנים לא היו להם הא היו להם בנים לא מתו אחרים אומרים גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (בראשית יז, ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך אחריך על מי שורה על העצים ועל האבנים:
MISCHNA: Hat er eine Frau geheiratet und zehn Jahre mit ihr verbracht, und sie hat nicht geboren, so darf er [von der Fortpflanzung] nicht ablassen. Hat er sie geschieden, darf sie einen anderen heiraten, und der zweite darf zehn Jahre mit ihr verbringen. Hatte sie eine Fehlgeburt, zählt sie von der Stunde an, da sie die Fehlgeburt hatte.
מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה י' שני ואם הפילה מונה משעה שהפילה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Hat er eine Frau geheiratet und zehn Jahre mit ihr verbracht, und sie hat nicht geboren, so soll er sie entlassen und ihr die Ketubba geben; vielleicht war er nicht würdig, durch sie aufgebaut zu werden.
גמ׳ ת"ר נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה
Obwohl es keinen Beweis für die Sache gibt, gibt es einen Hinweis auf die Sache: „Nach Ablauf von zehn Jahren, die Awram im Land Kanaan gewohnt hatte“ (Gen 16,3) – um dich zu lehren, dass das Wohnen außerhalb des Landes ihm nicht in die Zählung eingeht. Deshalb: Wurde er krank oder wurde sie krank, oder waren beide im Gefängnis eingesperrt, geht es ihm nicht in die Zählung ein.
אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (בראשית טז, ג) מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שניהם חבושים בבית האסורים אין עולין לו מן המנין
Rawa sagte zu Raw Nachman: Man sollte es doch von Isaak lernen, denn es steht geschrieben: „Und Isaak war vierzig Jahre alt, als er Rebekka nahm …“ (Gen 25,20), und es steht geschrieben: „Und Isaak war sechzig Jahre alt, als sie sie gebar“ (Gen 25,26)! Er sagte zu ihm: Isaak war unfruchtbar.
א"ל רבא לרב נחמן ולילף מיצחק דכתיב (בראשית כה, כ) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' וכתיב (בראשית כה, כו) ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם א"ל יצחק עקור היה
Wenn so, war Abraham auch unfruchtbar! – Jenes braucht man für [die Lehre] des Rabbi Chija bar Abba, denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen des Rabbi Jochanan: Warum wurden die Jahre Jischmaels gezählt? Um durch sie die Jahre Jakobs zu bestimmen.
א"ה אברהם נמי עקור היה ההוא מיבעי ליה לכדר' חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב
Rabbi Jizchak sagte: Unser Vater Isaak war unfruchtbar, denn es ist gesagt: „Und Isaak flehte zum Ewigen gegenüber seiner Frau“ (Gen 25,21). „Für seine Frau“ ist nicht gesagt, sondern „gegenüber“ – das lehrt, dass beide unfruchtbar waren. Wenn so, hätte es heißen müssen: „Und Er ließ sich von ihm erflehen“ – „und Er ließ sich von ihnen erflehen“! – Weil das Gebet eines Gerechten, des Sohnes eines Gerechten, nicht gleicht dem Gebet eines Gerechten, des Sohnes eines Frevlers.
אמר רבי יצחק יצחק אבינו עקור היה שנאמר (בראשית כה, כא) ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו על אשתו לא נאמר אלא לנוכח מלמד ששניהם עקורים היו א"ה ויעתר לו ויעתר להם מיבעי ליה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע
Rabbi Jizchak sagte: Weshalb waren unsere Väter unfruchtbar? Weil der Heilige, gelobt sei Er, nach dem Gebet der Gerechten verlangt. Rabbi Jizchak sagte: Warum wird das Gebet der Gerechten mit einer Gabel [ʿeter] verglichen? Wie diese Gabel das Getreide von Ort zu Ort wendet, so wendet das Gebet der Gerechten die Eigenschaften des Heiligen, gelobt sei Er, von der Eigenschaft des Zorns zur Eigenschaft des Erbarmens. Rabbi Ami sagte: Abraham und Sara waren Tumtumim, denn es ist gesagt: „Blickt auf den Fels, aus dem ihr
א"ר יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים א"ר יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות אמר רבי אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר (ישעיהו נא, א) הביטו אל צור
Original: Yevamot 64a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.