weder ein Übermaß an Gutem noch ein Übermaß an Strafe empfangen. Man redet nicht viel auf ihn ein und ist nicht kleinlich mit ihm.
לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו
Jewamot 47b יבמות
Nimmt er es an, beschneidet man ihn sofort. Blieben an ihm Fasern zurück, die die Beschneidung [unwirksam machen], beschneidet man ihn ein zweites Mal. Ist er geheilt, lässt man ihn sofort untertauchen, und zwei Gelehrte stehen bei ihm und teilen ihm einige von den leichten Geboten und einige von den schweren Geboten mit. Ist er untergetaucht und heraufgestiegen, so ist er wie ein Israelit in jeder Hinsicht.
קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה נתרפא מטבילין אותו מיד ושני ת"ח עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו
Eine Frau – Frauen setzen sie bis zum Hals ins Wasser, und zwei Gelehrte stehen draußen für sie und teilen ihr einige von den leichten Geboten und einige von den schweren Geboten mit.
אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני ת"ח עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות
Gleich ist es beim Proselyten und beim freigelassenen Sklaven: Wo eine Menstruierende untertaucht, dort tauchen ein Proselyt und ein freigelassener Sklave unter; und alles, was beim Untertauchen trennt, trennt beim Proselyten, beim freigelassenen Sklaven und bei der Menstruierenden.
אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה
Der Meister sagte: „Zu einem Proselyten, der kommt, um Proselyt zu werden, sagt man: Was hast du gesehen, dass du kommst, um Proselyt zu werden? Und man teilt ihm einige von den leichten Geboten und einige von den schweren Geboten mit.“ Was ist der Grund? Damit er sich, wenn er sich zurückziehen will, zurückziehe. Denn Rabbi Chelbo sagte: Proselyten sind für Israel so lästig wie ein Ausschlag (ספחת), denn es steht geschrieben: „Und der Fremde wird sich ihnen anschließen, und sie werden sich dem Haus Jakob angliedern“ (Jes 14,1).
אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש נפרוש דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב (ישעיהו יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב:
„Und man teilt ihm die Sünde [in Bezug auf] Nachlese, Vergessenes, Ackerrand und Armenzehnt mit.“ Was ist der Grund? Rabbi Chija bar Abba sagte, Rabbi Jochanan sagte: Ein Noachide wird [schon] wegen weniger als dem Wert einer Pruta hingerichtet, und es ist [bei ihm] keine Rückerstattung vorgesehen.
ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני: מ"ט א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון
(Und man teilt ihm die Sünde [in Bezug auf] Vergessenes und Ackerrand mit.) „Man redet nicht viel auf ihn ein und ist nicht kleinlich mit ihm.“ Rabbi Elasar sagte: Was ist der Vers dafür? Denn es steht geschrieben: „Und als sie sah, dass sie fest entschlossen war, mit ihr zu gehen, hörte sie auf, ihr zuzureden“ (Rut 1,18).
(ומודיעים אותו עון שכחה ופאה): ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו: אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א, יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה
Sie sagte zu ihr: Uns ist die Schabbatgrenze verboten. – „Wohin du gehst, gehe ich“ (Rut 1,16). – Uns ist das Alleinsein [mit einem Mann] verboten. – „Wo du übernachtest, übernachte ich“ (Rut 1,16).
אמרה לה אסיר לן תחום שבת (רות א, טז) באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד (רות א, טז) באשר תליני אלין
– Uns sind sechshundertdreizehn Gebote auferlegt. – „Dein Volk ist mein Volk“ (Rut 1,16). – Uns ist der Götzendienst verboten. – „Und dein Gott ist mein Gott“ (Rut 1,16). – Vier Todesarten sind dem Gericht übergeben. – „Wo du stirbst, sterbe ich“ (Rut 1,17). – Zwei Begräbnisstätten sind dem Gericht übergeben. – „Und dort will ich begraben werden“ (Rut 1,17).
מפקדינן שש מאות וי"ג מצות (רות א, טז) עמך עמי אסיר לן עבודת כוכבים (רות א, טז) ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לב"ד (רות א, יז) באשר תמותי אמות ב' קברים נמסרו לב"ד (רות א, יז) ושם אקבר
Sofort: „Und als sie sah, dass sie fest entschlossen war“ usw.
מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו':
„Nimmt er es an, beschneidet man ihn sofort.“ Was ist der Grund? Die Ausführung eines Gebotes schieben wir nicht hinaus.
קיבל מלין אותו מיד: מ"ט שהויי מצוה לא משהינן:
„Blieben an ihm Fasern zurück, die die Beschneidung [unwirksam machen]“ usw. Wie wir gelernt haben: Dies sind die Fasern, die die Beschneidung [unwirksam machen]: Fleisch, das den größeren Teil der Eichel bedeckt; und [ein solcher] darf keine Teruma essen. Und Rabbi Jirmeja bar Abba sagte, Raw sagte: Fleisch, das den größeren Teil der Höhe der Eichel bedeckt.
נשתיירו בו ציצין המעכבין המילה וכו': כדתנן אלו הן ציצין המעכבין המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה וא"ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה רוב גובהה של עטרה:
„Ist er geheilt, lässt man ihn sofort untertauchen.“ Ist er geheilt – ja; ist er nicht geheilt – nein. Was ist der Grund? Weil das Wasser die Wunde reizt.
נתרפא מטבילין אותו מיד: נתרפא אין לא נתרפא לא מאי טעמא משום דמיא מרזו מכה:
„Und zwei Gelehrte stehen bei ihm.“ Aber Rabbi Chija sagte doch, Rabbi Jochanan sagte: Ein Proselyt braucht drei! – Rabbi Jochanan hat doch [schon] zu dem Tanna gesagt: Lehre „drei“.
ושני ת"ח עומדים על גביו: והא א"ר חייא א"ר יוחנן גר צריך שלשה הא א"ר יוחנן לתנא תני שלשה:
„Ist er untergetaucht und heraufgestiegen, so ist er wie ein Israelit in jeder Hinsicht.“ Für welche Halacha? Dass, wenn er sich abwendet und eine Israelitin antraut, wir ihn einen abtrünnigen Israeliten nennen und seine Antrauung eine [gültige] Antrauung ist.
טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו: למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין:
„Gleich ist es beim Proselyten und beim freigelassenen Sklaven.“ Du meinst, [auch] darin, das Joch der Gebote auf sich zu nehmen? Dagegen wandte man ein: Wovon gilt dies? Vom Proselyten; der freigelassene Sklave aber muss [es] nicht auf sich nehmen.
אחד גר ואחד עבד משוחרר: קסלקא דעתך לקבל עליו עול מצות ורמינהו במה דברים אמורים בגר אבל בעבד משוחרר אין צריך לקבל
Raw Scheschet sagte: Das ist kein Widerspruch: Das eine ist [nach] Rabbi Schimon ben Elasar, das andere [nach] den Rabbanan.
אמר רב ששת לא קשיא הא ר"ש בן אלעזר הא רבנן
Denn es wurde gelehrt: „Und sie soll ihren Vater und ihre Mutter beweinen“ usw. (Dtn 21,13). Wovon gilt dies? Wenn sie es nicht auf sich genommen hat; hat sie es aber auf sich genommen, lässt er sie untertauchen, und sie ist ihm sofort erlaubt.
דתניא (דברים כא, יג) ובכתה את אביה ואת אמה וגו' בד"א שלא קבלה עליה אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד
Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Auch wenn sie es nicht auf sich genommen hat, zwingt er sie und lässt sie um der Sklavenschaft willen untertauchen; dann lässt er sie wiederum um der Freilassung willen untertauchen und lässt sie frei,
ר"ש בן אלעזר אומר אע"פ שלא קבלה עליה כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומשחררה
Original: Yevamot 47b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.