Manche sagen: Beim Beischlaf streitet niemand, dass der Beischlaf des Jüngeren vorzuziehen ist; sie streiten über die Chaliza des Jüngeren.
אית דאמרי בביאה כולי עלמא לא פליגי דביאת קטן עדיפא כי פליגי בחליצת קטן
Jewamot 39b יבמות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 3Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und so wurde es gesagt: Die Chaliza des Jüngeren und die Chaliza des Älteren – darüber streiten Rabbi Jochanan und Rabbi Jehoschua ben Levi: Einer sagt, die Chaliza des Älteren ist vorzuziehen; und einer sagt, sie sind einander gleich.
והכי איתמר חליצת קטן וחליצת גדול פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר חליצת גדול עדיפא וחד אמר כי הדדי נינהו
Wer sagt, die Chaliza des Älteren sei vorzuziehen – weil das Gebot dem Ältesten obliegt. Und der andere: Wenn wir sagen, das Gebot obliege dem Ältesten, [so gilt das] hinsichtlich der Leviratsehe; aber hinsichtlich der Chaliza sind sie einander gleich.
מאן דאמר חליצת גדול עדיפא דהא מצוה בגדול ואידך כי אמרינן מצוה בגדול לענין יבום אבל לענין חליצה כהדדי נינהו
Wir haben gelernt: Wollten sie nicht, kehrt man zum Ältesten zurück. Doch wohl: Wollten sie nicht die Leviratsehe vollziehen, sondern [nur] die Chaliza, und er lehrt: Man kehrt zum Ältesten zurück. Also schließe daraus: Die Chaliza des Älteren ist vorzuziehen.
תנן לא רצו חוזרין אצל גדול מאי לאו לא רצו לייבם אלא לחלוץ וקתני חוזרין אצל גדול וש"מ חליצת גדול עדיפא
Nein: Wollten sie weder die Chaliza noch die Leviratsehe. Entsprechend beim Ältesten: Wollte er weder die Chaliza noch die Leviratsehe. Aber weshalb kehrt man dann zum Ältesten zurück? Um ihn zu zwingen. – Man sollte doch sie zwingen! – Da das Gebot ihm obliegt, zwingen wir ihn.
לא לא רצו לא לחלוץ ולא לייבם דכוותיה גבי גדול לא רצה לא לחלוץ ולא לייבם אלא אמאי חוזרין אצל גדול למכפייה לכפייהו לדידהו כיון דמצוה עליה דידיה רמיא לדידיה כייפינן
Komm und höre: Wollte er es aufschieben, bis ein Älterer aus dem Überseeland kommt, hört man nicht auf ihn. Und wenn du meinst, die Chaliza des Älteren sei vorzuziehen, weshalb hört man nicht auf ihn? Man sollte warten; vielleicht kommt er und vollzieht die Chaliza!
ת"ש תלה בגדול עד שיבא ממדינת הים אין שומעין לו ואי ס"ד חליצת גדול עדיפא אמאי אין שומעין לו נינטר דלמא אתי וחליץ
Und nach deiner Ansicht: Bis ein Minderjähriger groß ist, hört man nicht auf ihn – weshalb? Man sollte warten; vielleicht wird er groß und vollzieht die Leviratsehe! (Oder auch: Er kommt und vollzieht an ihr die Leviratsehe.) Vielmehr: Die Erfüllung eines Gebotes schieben wir überhaupt nicht auf.
ולטעמיך בקטן עד שיגדיל אין שומעין לו אמאי נינטר דלמא גדיל ומייבם (אי נמי אתי איהו ומייבמה) אלא כל שהויי מצוה לא שהינן
Dort haben wir gelernt: Das Gebot der Leviratsehe ging früher dem Gebot der Chaliza vor, als man es um des Gebotes willen beabsichtigte; jetzt, da man es nicht um des Gebotes willen beabsichtigt, sagten sie: Das Gebot der Chaliza geht dem Gebot der Leviratsehe vor.
תנן התם מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
Raw sagte: Man zwingt nicht. Wenn sie vor Raw kamen, sagte er zu ihnen: Willst du, vollziehe die Chaliza; willst du, vollziehe die Leviratsehe. Von dir hat es der Allbarmherzige abhängig gemacht: „Und wenn der Mann nicht will“ (Dtn 25,7) – also wenn er will: Will er, vollzieht er die Chaliza; will er, vollzieht er die Leviratsehe.
אמר רב אין כופין כי אתו לקמיה דרב אמר להו אי בעית חלוץ אי בעית ייבם בדידך תלא רחמנא (דברים כה, ז) ואם לא יחפוץ האיש הא אם חפץ אי בעי חליץ אי בעי ייבם
Und auch Raw Jehuda meint, man zwinge nicht, da Raw Jehuda im Chaliza-Dokument [die Formel] einführte: „Wie die N., Tochter des N., den N., ihren Schwager, vor uns ins Gericht brachte, und wir stellten fest, dass er der Bruder des Verstorbenen vom Vater her ist; und wir sagten zu ihm: Wenn du die Leviratsehe vollziehen willst, vollziehe sie; und wenn nicht, hebe ihr deinen rechten Fuß.
ואף רב יהודה סבר אין כופין מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצה איך פלונית בת פלוני אקרבת ית פלוני יבמה קדמנא לבי דינא ואשתמודעינהו דאחוה דמיתנא מאבא ניהו ואמרי ליה אי צבית ליבם יבם ואי לא איטלע לה רגליך דימינא
Und er hob ihr den rechten Fuß, und sie löste seinen Schuh von seinen Füßen und spie vor ihm Speichel aus, der für das Gericht auf der Erde sichtbar war.“
ואיטלע לה רגלא דימינא ושרת סיניה מעל רגלוהי וירקת באנפוהי רוקא דמתחזיא לבי דינא על ארעא
Und Rabbi Chija bar Awja schloss es im Namen Raw Jehudas so ab: „Und wir ließen sie lesen, was im Buch der Tora des Mose geschrieben steht.“
ורבי חייא בר אויא מסיים בה משמיה דרב יהודה ואקרינהו מה דכתיב בספר אורייתא דמשה
„Wir stellten fest“ – darüber streiten Raw Acha und Rabina: Einer sagt: durch Zeugen; und einer sagt: sogar ein Verwandter, sogar eine Frau. Und die Halacha ist: Es ist bloß eine Klarstellung der Sache, und sogar ein Verwandter und sogar eine Frau [genügen].
אשתמודעינהו פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וחד אמר אפילו קרוב אפילו אשה והלכתא גלויי מילתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה:
„Früher, als man es um des Gebotes willen beabsichtigte, ging das Gebot der Leviratsehe dem Gebot der Chaliza vor; und jetzt, da man es nicht um des Gebotes willen beabsichtigt, sagten sie: Das Gebot der Chaliza geht dem Gebot der Leviratsehe vor.“
בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה מצות יבום קודמת למצות חליצה ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
Rami bar Chama sagte im Namen Rabbi Jizchaks: Man ist dazu zurückgekehrt zu sagen: Das Gebot der Leviratsehe geht dem Gebot der Chaliza vor. Raw Nachman bar Jizchak sagte zu ihm: Sind die Generationen denn tauglicher geworden?
אמר רמי בר חמא א"ר יצחק חזרו לומר מצות יבום קודמת למצות חליצה א"ל רב נחמן בר יצחק אכשור דרי
Anfangs meinten sie wie Abba Schaul, und am Ende meinten sie wie die Rabbanan.
מעיקרא סברי לה כאבא שאול ולבסוף סברי לה כרבנן
Denn es wird gelehrt: Abba Schaul sagt: Wer seine Schwägerin wegen ihrer Schönheit, um der Ehe willen oder aus einem anderen Grund heimführt, ist, als ob er an eine Verbotene (Erwa) gerät, und ich halte es für naheliegend, dass das Kind ein Mamser sei. Und die Weisen sagen: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ (Dtn 25,5) – auf jeden Fall.
דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר וחכמים אומרים (דברים כה, ה) יבמה יבא עליה מכל מקום
Wer ist der Tanna dessen, was die Rabbanan lehrten: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – als Gebot. Anfangs war sie für ihn im Bereich der Erlaubnis; sie wurde verboten und wurde wieder erlaubt. Man könnte meinen, sie kehre zu ihrer ersten Erlaubnis zurück; darum heißt es: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – als Gebot.
מאן תנא להא דתנו רבנן יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה
Wer ist der Tanna? Rabbi Jizchak bar Awdimi sagte: Es ist Abba Schaul, und so meint er: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – als Gebot. Anfangs war sie für ihn im Bereich der Erlaubnis: Wollte er, führte er sie wegen ihrer Schönheit heim; wollte er, führte er sie um der Ehe willen heim.
מאן תנא אמר רבי יצחק בר אבדימי אבא שאול היא וה"ק יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר רצה לשם נוי כונסה רצה לשום אישות כונסה
Sie wurde verboten und wurde wieder erlaubt – man könnte meinen, sie kehre zu ihrer ersten Erlaubnis zurück; darum heißt es: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – um des Gebotes willen.
נאסרה חזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה למצוה
Rawa sagte: Du kannst sogar sagen: die Rabbanan; und so meint er: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – als Gebot. Anfangs war sie im Bereich der Erlaubnis: Wollte er, führte er sie heim; wollte er, führte er sie nicht heim.
רבא אמר אפי' תימא רבנן והכי קאמר יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה בכלל היתר רצה כונסה רצה אינו כונסה
Sie wurde verboten und wurde wieder erlaubt – man könnte meinen, sie kehre zu ihrer ersten Erlaubnis zurück: Will er, führt er sie heim; will er, führt er sie nicht heim. – „Will er, führt er sie nicht heim“?
נאסרה חזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון רצה כונסה רצה אינו כונסה רצה אינו כונסה
Sie ist doch an ihn gebunden – soll sie umsonst frei werden? Vielmehr sage: Will er, führt er sie heim; will er, vollzieht er mit ihr die Chaliza; darum heißt es: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – als Gebot.
הא אגידה ביה בכדי תיפוק אלא אימא רצה כונסה רצה חולץ לה ת"ל יבמה יבא עליה מצוה
Sage den ersten Teil: „Ungesäuert (mazzot) soll es gegessen werden an heiliger Stätte“ (Lev 6,9) – als Gebot (mizwa).
אימא רישא (ויקרא ו, ט) מצות תאכל במקום קדוש מצוה
Original: Yevamot 39b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.