Und Abaje meint: Seine Hand ist wie ihre Hand.
וקסבר אביי ידו כידה
Jewamot 39a יבמות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte zu ihm: Wenn sie ihr zufielen, als sie unter dem Ehemann war – da streitet doch niemand, dass seine Hand stärker ist als ihre Hand!
א"ל רבא אי דנפלי לה כשהיא תחתיו דבעל דכ"ע לא פליגי דידו עדיפא מידה
Vielmehr: Beide [Fälle], wenn sie ihr zufielen, als sie auf den Schwager wartete; der erste Teil, wenn er an ihr kein Maamar vollzog; der Schlussteil, wenn er an ihr ein Maamar vollzog.
אלא אידי ואידי דנפלו לה כשהיא שומרת יבם רישא דלא עבד בה מאמר סיפא דעבד בה מאמר
Und Rawa meint: Das Maamar macht sie nach Bet Schammai zu einer sicher Verlobten und zu einer zweifelhaft Verheirateten: zu einer sicher Verlobten, um die Mitfrau zu verdrängen, und zu einer zweifelhaft Verheirateten, um an den Gütern zu teilen.
וקסבר רבא מאמר לב"ש עושה ודאי ארוסה וספק נשואה ודאי ארוסה לדחות בצרה וספק נשואה לחלוק בנכסים
Es wurde im Namen Rabbi Elasars wie Rawa gesagt, und es wurde im Namen Rabbi Joses ben Rabbi Chanina wie Abaje gesagt.
איתמר משמיה דר' אלעזר כוותיה דרבא ואיתמר משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא כוותיה דאביי
Hat Rabbi Elasar denn so gesagt? Rabbi Elasar sagte doch: Das Maamar erwirbt nach Bet Schammai nur dazu, die Mitfrau zu verdrängen, allein!
ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר מאמר לב"ש אינה קונה אלא לדחות בצרה בלבד
Kehre es um. Und wenn du willst, sage ich: Tatsächlich, kehre es nicht um; Rabbi Elasar kann dir sagen: Wenn ich [„nur“] sagte, [meinte ich,] dass ihr ein Scheidebrief nicht genügt, sondern sie auch Chaliza braucht; habe ich etwa gesagt, dass es hinsichtlich der Teilung der Güter nicht erwirbt?
איפוך ואי בעית אימא לעולם לא תיפוך אמר לך רבי אלעזר כי אמרי אנא דלא סגי לה בגט אלא דבעי נמי חליצה לחלוק בנכסים דלא קני מי אמרי
אמר רב פפא דיוקא דמתניתין כוותיה דאביי ואע"ג דקשיא מתה
Denn sie lehrt: „die Güter, die mit ihr ein- und ausgehen“. Was heißt „eingehen“ und was „ausgehen“? Doch wohl: in den Besitz des Mannes eingehen und aus dem Besitz des Mannes in den Besitz des Vaters ausgehen.
דקתני נכסים הנכנסים ויוצאים עמה מאי נכנסין ומאי יוצאין לאו נכנסין לרשות הבעל ויוצאים מרשות הבעל לרשות האב
Und obwohl „starb sie“ schwierig ist: Statt dass sie über die Substanz und nach dem Tod streiten, sollten sie über [die Zeit] zu ihren Lebzeiten und über die Früchte streiten!
ואע"ג דקשיא מתה אדמפלגי בגופה ולאחר מיתה לפלגו בחייה ולפירות
Und weiter nichts.
ותו לא מידי:
„Hat er sie heimgeführt, ist sie“ usw.: Für welche Halacha? Rabbi Jose bar Chanina sagte: Um zu sagen, dass er sich von ihr durch einen Scheidebrief scheidet und sie zurücknimmt.
כנסה הרי היא כו': למאי הלכתא א"ר יוסי בר חנינא לומר שמגרשה בגט ומחזירה
Dass er sich von ihr durch einen Scheidebrief scheidet – das ist selbstverständlich! – Man könnte meinen: Da geschrieben steht: „Und er nehme sie sich zur Frau und vollziehe an ihr die Schwagerehe“ (Dtn 25,5) – die Schwagerehe, sagte der Allbarmherzige, und noch liegt die Schwagerschaft des ersten auf ihr; durch Chaliza ja, durch Scheidebrief nicht. Das lehrt er uns.
מגרשה בגט פשיטא סד"א הואיל וכתיב (דברים כה, ה) ולקחה לו לאשה ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומי הראשון עליה בחליצה אין בגט לא קמ"ל
Dass er sie zurücknimmt – das ist selbstverständlich! – Man könnte meinen: Das Gebot, das der Allbarmherzige ihm auferlegt hat, hat er erfüllt; jetzt soll sie für ihn unter dem Verbot der Frau des Bruders stehen. Das lehrt er uns.
מחזירה פשיטא סד"א מצוה דרמיא רחמנא עליה עבדה השתא תיקום עליה באיסור אשת אח קמ"ל
Und sage doch, so sei es auch! – Der Vers sagt: „Und er nehme sie sich zur Frau“ – sobald er sie genommen hat, ist sie wie seine Frau in jeder Hinsicht.
ואימא הכי נמי אמר קרא ולקחה לו לאשה כיון שלקחה הרי היא כאשתו לכל דבר:
„Nur dass ihre Ketubba“ usw.: Was ist der Grund? Die Frau hat man ihm vom Himmel zugeeignet.
ובלבד שתהא כתובתה כו': מ"ט אשה הקנו לו מן השמים
Und hat sie [keine Ketubba] vom ersten, haben sie ihr [eine] vom zweiten angeordnet, damit es ihm nicht leicht falle, sie zu entlassen.
ואי לית לה מן הראשון תקינו לה משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:
MISCHNA: Das Gebot, die Leviratsehe zu vollziehen, obliegt dem Ältesten. Wollte er nicht, geht man zu allen Brüdern. Wollten sie nicht, kehrt man zum Ältesten zurück und sagt zu ihm: Dir obliegt das Gebot; vollziehe entweder die Chaliza oder die Leviratsehe.
מתני׳ מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין לא רצו חוזרין אצל גדול ואומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם
Wollte er es aufschieben, bis ein Minderjähriger groß ist, oder bis ein Älterer aus dem Überseeland kommt, oder [es auf] einen Taubstummen oder Geistesgestörten [schieben], hört man nicht auf ihn, sondern sagt zu ihm: Dir obliegt das Gebot; vollziehe entweder die Chaliza oder die Leviratsehe.
תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבא ממדינת הים או חרש או שוטה אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם:
GEMARA: Es wurde gesagt: Der Beischlaf des Jüngeren und die Chaliza des Älteren – darüber streiten Rabbi Jochanan und Rabbi Jehoschua ben Levi: Einer sagt, der Beischlaf des Jüngeren ist vorzuziehen; und einer sagt, die Chaliza des Älteren ist vorzuziehen.
גמ׳ איתמר ביאת קטן וחליצת גדול פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר ביאת קטן עדיפא וחד אמר חליצת גדול עדיפא
Wer sagt, der Beischlaf des Jüngeren sei vorzuziehen – weil das Gebot in der Leviratsehe liegt. Und wer sagt, die Chaliza des Älteren sei vorzuziehen – an Stelle des Älteren ist der Beischlaf des Jüngeren nichts.
מאן דאמר ביאת קטן עדיפא דהא מצוה בייבום ומאן דאמר חליצת גדול עדיפא במקום גדול ביאת קטן לאו כלום היא
Wir haben gelernt: Wollte er nicht, geht man zu allen Brüdern. Doch wohl: Wollte er nicht die Leviratsehe vollziehen, sondern [nur] die Chaliza, und er lehrt: Man geht zu den Brüdern. Schließe daraus: Der Beischlaf des Jüngeren ist vorzuziehen.
תנן לא רצה מחזירין על כל האחין מאי לאו לא רצה לייבם אלא לחלוץ וקתני מהלכין אצל האחין שמע מינה ביאת קטן עדיפא
Nein: Wollte er weder die Chaliza noch die Leviratsehe. Entsprechend bei den Brüdern: Wollten sie weder die Chaliza noch die Leviratsehe – weshalb kehrt man zum Ältesten zurück? Um ihn zu zwingen. – Man sollte doch sie zwingen! – Da das Gebot ihm obliegt, zwingen wir ihn.
לא לא רצה לחלוץ ולא לייבם דכוותה גבי האחין לא רצו לא לחלוץ ולא לייבם אמאי חוזרים אצל הגדול למיכפייה לכפייה לדידהו כיון דמצוה עליה דידיה רמיא לדידיה כייפינן
Wir haben gelernt: Wollte er es aufschieben, bis ein Minderjähriger groß ist, hört man nicht auf ihn. Wenn aber der Beischlaf des Jüngeren vorzuziehen ist, weshalb hört man nicht auf ihn? Man sollte warten; vielleicht wird er groß und vollzieht die Leviratsehe!
תנן תלה בקטן עד שיגדיל אין שומעין לו ואי ביאת קטן עדיפא אמאי אין שומעין לו נינטר דלמא גדיל ומייבם
Und nach deiner Ansicht: Und bis ein Älterer aus dem Überseeland kommt, hört man nicht auf ihn – weshalb? Man sollte warten; vielleicht kommt er und vollzieht die Chaliza! Vielmehr: Die Erfüllung eines Gebotes schieben wir überhaupt nicht auf.
וליטעמיך ובגדול עד שיבא ממדינת הים אין שומעין לו אמאי נינטר דלמא אתי וחליץ אלא כל שהויי מצוה לא משהינן
Original: Yevamot 39a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.