dass die Brüder auf ihr Wort hin nicht in das Erbe eintreten.
שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה
Jewamot 117a יבמות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Bet Schammai sagten zu ihnen: Lernen wir es nicht aus der Urkunde der Ketubba, in der er ihr schreibt: „Wenn du einen anderen heiratest, sollst du erhalten, was für dich geschrieben ist“? Da kamen Bet Hillel davon ab und lehrten nach den Worten Bet Schammais.
אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובה נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וחזרו בית הלל להורות כדברי ב"ש:
GEMARA: Raw Chisda sagte: Ist sie die Leviratsehe eingegangen, so tritt der Levir auf ihr Wort hin in das Erbe ein. Sie haben die Auslegung der Ketubba vorgetragen – sollen wir nicht die Auslegung der Tora vortragen?
גמ׳ אמר רב חסדא נתייבמה יבמה נכנס לנחלה על פיה הם דרשו מדרש כתובה אנו לא נדרוש מדרש תורה
„Er trete an die Stelle des Namens seines Bruders“ (Dtn 25,6), hat der Allbarmherzige gesagt, und er ist ja an die Stelle getreten.
(דברים כה, ו) יקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם
Raw Nachman sagte: Kam sie zum Gericht und sagte: „Mein Mann ist gestorben, erlaubt mir zu heiraten“, so erlaubt man ihr zu heiraten und gibt ihr ihre Ketubba. [Sagte sie:] „Gebt mir meine Ketubba“, so erlaubt man ihr nicht einmal zu heiraten. Was ist der Grund? Sie ist wegen der Ketubba gekommen.
אמר רב נחמן באת לבית דין ואמרה מת בעלי התירוני להנשא מתירין אותה להנשא ונותנין לה כתובתה תנו לי כתובתי אף להנשא אין מתירין אותה מאי טעמא אדעתא דכתובה אתאי
Man fragte: [Sagte sie:] „Erlaubt mir zu heiraten und gebt mir meine Ketubba“, was gilt dann? Da sie ihre Ketubba erwähnt hat, ist sie wegen der Ketubba gekommen? Oder vielleicht sagt man dem Gericht alle Dinge, die man hat? Und wenn du sagen willst, man sagt alle Dinge, die man hat – [sagte sie:] „Gebt mir meine Ketubba und erlaubt mir zu heiraten“, was gilt dann?
איבעיא להו התירוני להנשא ותנו לי כתובתי מהו כיון דאמרה כתובתה אדעתא דכתובה אתאי או דלמא כל מילי דאית ליה לאיניש אמר להו לבי דינא ואת"ל כל מילי דאית ליה לאיניש אמר תנו לי כתובתי והתירוני להנשא מהו
Hier ist sie gewiss wegen der Ketubba gekommen; oder vielleicht, weil sie nicht wusste, wodurch sie erlaubt wird? Es bleibe stehen.
הכא ודאי אדעתא דכתובה אתאי או דלמא הואיל דלא ידעה במאי משתריא תיקו:
MISCHNA: Alle sind glaubwürdig, ihr [den Tod ihres Mannes] zu bezeugen, außer ihrer Schwiegermutter, der Tochter ihrer Schwiegermutter, ihrer Nebenfrau, ihrer Schwägerin und der Tochter ihres Mannes.
מתני׳ הכל נאמנין להעידה חוץ מחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה
Was ist der Unterschied zwischen Scheidebrief und Tod? Dass das Schriftstück den Beweis führt.
מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח:
GEMARA: Man fragte: Was gilt für die Tochter ihres Schwiegervaters? Ist der Grund bei der Tochter ihrer Schwiegermutter, dass da eine Mutter ist, die sie hasst, und auch sie hasst sie – und hier ist keine Mutter, die sie hasst?
גמ׳ איבעיא להו בת חמיה מהו טעמא דבת חמותה משום דאיכא אימא דסניא לה היא נמי סניא לה והכא ליכא אימא דסניא לה
Oder vielleicht ist der Grund bei der Tochter ihrer Schwiegermutter, dass sie sagt: „Sie verzehrt die Grütze meiner Mutter“; und auch hier sagt sie: „Sie verzehrt die Grütze des Hauses meines Vaters“?
או דלמא טעמא דבת חמותה דאמרה קאכלה לגירסנא דאימא הכא נמי קאמרה אכלה לגירסנא דבי נשאי
Komm und höre: Alle sind glaubwürdig, ihr [den Tod ihres Mannes] zu bezeugen, außer fünf Frauen. Wäre es so, so wären es sechs! – Vielleicht ist der Grund bei der Tochter ihrer Schwiegermutter, dass sie sagt: „Sie verzehrt die Grütze des Hauses meines Vaters“, und es ist kein Unterschied, ob Tochter ihrer Schwiegermutter oder Tochter ihres Schwiegervaters.
תא שמע הכל נאמנין להעידה חוץ מחמש נשים ואם איתא שית הויין דלמא טעמא דבת חמותה דאמרה קאכלה לגירסנא דבי נשאי לא שנא בת חמותה ולא שנא בת חמיה
Wir haben doch gelernt: Außer sieben Frauen! – Das ist Rabbi Jehuda, denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda fügt auch die Frau des Vaters und die Schwiegertochter hinzu.
והאנן תנן חוץ משבע נשים ההיא ר' יהודה היא דתנן רבי יהודה מוסיף אף אשת אב והכלה
Man sagte zu ihm: Die Frau des Vaters ist ja in „Tochter des Mannes“ inbegriffen, die Schwiegertochter ist ja in „ihre Schwiegermutter“ inbegriffen.
אמרו לו אשת אב הרי היא בכלל בת הבעל כלה הרי בכלל חמותה
Und Rabbi Jehuda? Gut, die Schwiegermutter hasst die Schwiegertochter, weil sie sagt: „Sie verzehrt meine Grütze“; aber die Schwiegertochter – was ist der Grund, dass sie die Schwiegermutter hasst? Gut, die Tochter des Mannes hasst die Frau des Vaters, weil sie sagt: „Sie verzehrt die Grütze meiner Mutter“; aber die Frau des Vaters – was ist der Grund, dass sie die Tochter des Mannes hasst?
ור' יהודה בשלמא חמותה סניא לה לכלה דאמרה קאכלה לגירסני אלא כלה מאי טעמא סניא לחמותה בשלמא בת הבעל דסניא לאשת האב דאמרה קאכלה לגירסני דאם אלא אשת האב מאי טעמא סניא לבת הבעל
Wieso fügt er sonst zwei hinzu? Vielmehr – die Schwiegertochter: Was ist der Grund, dass sie die Schwiegermutter hasst? Weil diese ihrem Sohn alles enthüllt, was sie tut. Auch die Frau des Vaters hasst die Tochter des Mannes, weil diese ihrem Vater alles enthüllt, was sie tut.
אלא מאי מוסיף תרתי אלא כלה מ"ט סניא לחמותה דמגלה לבנה כל דעבדה אשת אב נמי סניא לבת הבעל דמגלה לאביה כל דעבדה
Und die Rabbanan? „Wie im Wasser das Gesicht dem Gesicht [entspricht], so das Herz des Menschen dem Menschen“ (Spr 27,19). Und Rabbi Jehuda? Das steht im Hinblick auf Worte der Tora geschrieben.
ורבנן (משלי כז, יט) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ורבי יהודה ההיא בדברי תורה כתיב
Raw Acha bar Awja sagte: Man fragte im Westen: Was gilt für eine Schwiegermutter, die erst später [dazu]kommt? Hat sie daran gedacht, dass der Ehemann sterben und sie dem Levir zufallen könnte, und hasst sie, oder nicht?
אמר רב אחא בר עויא בעי במערבא חמותה הבאה לאחר מיכן מהו מי מסקה אדעתה דמית בעל ונפלה קמי יבם וסניא לה או לא
Original: Yevamot 117a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.